הָעוֹפוֹת הַגַּשְׁמִיִּים מְסַמְּלִים אֶת הַמַּלְאָכִים

דף מתוך סדרת הספרים שעומדת לצאת אי”ה בקרוב

גליון פרשת דברים תש”ע   [מותר לצלם לזיכוי הרבים]

כָּתוּב

(בראשית א, כ) “וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם”. וּבְרַבֵּנוּ בַּחְיֵי שָׁם “וְעוֹף יְעוֹפֵף”, הַכַּוָּנָה עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם “וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף”, וְהָא לָמַדְתָּ כִּי שֵׁם הָעוֹף הוּא הַנִּקְרָא לְכָל מְעוֹפֵף בִּשְׁתַּיִם, הֵן גּוּפָנִי וְהֵן רוּחָנִי, וּבְמִדְרָשׁוֹ שֶׁל רַשְׁבִּ”י רָאִיתִי “וְעוֹף”, זֶה מִיכָאֵל, “יְעוֹפֵף” זֶה גַּבְרִיאֵל, “עַל הָאָרֶץ” זֶה רְפָאֵל, “עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם” זֶה אוּרִיאֵל.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ב”ב כה.) שֶׁיֵּשׁ מַלְאָךְ שֶׁשְּׁמוֹ בֶּן נֵץ, כִּי הוּא דּוֹמֶה לְעוֹף הַנֵּץ. וְרוֹאִים שֶׁכָּל הָעוֹפוֹת הַגַּשְׁמִיִּים מְסַמְּלִים אֶת הַמַּלְאָכִים, וְכָל עוֹף הוּא סֵמֶל שֶׁל מַלְאָךְ מְסֻיָּם. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בהר קט.) “וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי”, הֵם כַּנְפֵי חַיּוֹת שֶׁבַּמֶּרְכָּבָה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (חולין סג.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רָחָם, כֵּיוָן שֶׁבָּא רָחָם בָּאוּ רַחֲמִים לָעוֹלָם. רוֹאִים שֶׁהָעוֹף רָחָם מְסַמֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת הָרַחֲמִים שֶׁבָּאָה לָעוֹלָם. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַשְׁפָּעַת הָרַחֲמִים בָּאָה דֶּרֶךְ הָעוֹפוֹת הָרוּחָנִיִּים, הָעוֹפוֹת הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הָעוֹפוֹת הָרוּחָנִיִּים גַּם כֵּן מְרַמְּזִים עַל דָּבָר זֶה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (סוכה כח.) אָמְרוּ עָלָיו עַל יוֹנָתָן בֶּן עֻזִּיאֵל בְּשָׁעָה שֶׁיּוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כָּל עוֹף שֶׁפָּרַח עָלָיו מִיָּד נִשְׂרַף. וּבְסֵפֶר ‘אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל’ (כרך ב’ ע’ תקה) מֵבִיא מֵהַ’מָּאוֹר וָשֶׁמֶשׁ’ (בראשית א, כ) שֶׁהָעוֹף רוֹמֵז לַמַּלְאָכִים, וְעַל יְדֵי לִמּוּד תּוֹרָתוֹ מִיָּד נִשְׂרָף, נִתְעַלּוּ לִהְיוֹת בִּבְחִינַת שְׂרָפִים. וְכֵן רַשִּׁ”י עַל הַגְּמָ’ שָׁם מְפָרֵשׁ שֶׁהָיוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִתְקַבְּצִין סְבִיבָיו לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל’ (כרך ב’ ע’ תקעח) שֶׁנֶּשֶׁר נִקְרָא נֶשֶׁר מִלְּשׁוֹן רְאִיָּ’ה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר כד, יז) “אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב”, מִשּׁוּם שֶׁרְאִיָּתוֹ לְמֵרָחוֹק, וְכֵן עוֹצֵם עֵינָיו בְּקַלּוּת. וְכֵן מוּבָא בַּ’טּוּר’ (או”ח ס’ א’) קַל כַּנֶּשֶׁר כְּנֶגֶד רְאוּת הָעַיִן שֶׁתַּעֲצֹם עֵינֶיךָ מֵרְאוֹת בָּרָע. וְהַ’בֵּית יוֹסֵף’ וְהַ’פְּרִישָׁה’ שָׁם מְבָאֲרִים שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַנֶּשֶׁר זָרִיז בְּעֵינָיו, כָּךְ צָרִיךְ הָאָדָם לִהְיוֹת זָרִיז בְּעֵינָיו לַעֲצֹם אוֹתָן מֵרְאוֹת בָּרָע. רוֹאִים שֶׁמַּעֲלַת הַנֶּשֶׁר הִיא בְּעֵינָיו. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל עַיִן’, שֶׁהַמַּלְאָכִים הֵם בִּבְחִינַת עֵינַיִם, לָכֵן הֵם מְלֵאִים עֵינַיִם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם א, יח) “וְגַבֹּתָם מְלֵאֹת עֵינַיִם סָבִיב”, (י, יב) “הָאוֹפַנִּים מְלֵאִים עֵינַיִם סָבִיב”.

וְכֵן

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘פִּתּוּחֵי חוֹתָם’, שֶׁעוֹף בַּת הַיַּעֲנָה, נִקְרֵאת כָּךְ מִלְּשׁוֹן עַיִן. עַל שֵׁם שֶׁמִּתְעַבֶּרֶת עַל יְדֵי רְאִיָּ’ה בִּלְבַד. וְגַם כָּאן רוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין עוֹפוֹת לָעַיִן.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (סוטה לו.) “וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ”, אָמַר ר’ שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ עַל שְׂפַת יַרְדֵּן עָמְדָה וְזָרְקָה בָּהֶן מָרָה, וְסִמְּתָה עֵינֵיהֶן מִלְמַעְלָה. רוֹאִים שֶׁצִּרְעָה שֶׁרֶץ הָעוֹף נִלְחַם עַל יְדֵי שֶׁמְּסַמֵּא אֶת הָעֵינַיִם, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּהָעוֹפוֹת הַגַּשְׁמִיִּים הֵם כְּדֻגְמַת הַמַּלְאָכִים. וּכְשֵׁם שֶׁהַמַּלְאָכִים מִתְקַשְּׁרִים עִם הָעֵינַיִם, כָּךְ שֶׁרֶץ הָעוֹף מִתְקַשֵּׁר עִם הָעֵינַיִם, וּבָהֶם יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְהַשְׁפִּיעַ.

כָּתוּב

(שיה”ש ה, יב) “עֵינָיו כְּיוֹנִים עַל אֲפִיקֵי מָיִם”. נִרְאֶה דְּלָכֵן עֵינֵי ה’ נִמְשְׁלוּ בַּכָּתוּב לְיוֹנִים, דְּעֵינֵי ה’ הֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְיוֹנִים. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל’ (כרך ב’ ע’ תרמז, וע’ תרסז) שֶׁהַיּוֹנָה עֵינֶיהָ יָפוֹת, וּמוֹשְׁכוֹת אַהֲבָה אֲלֵיהֶן מֵחֲמַת יָפְיָן, וְעֵינֶיהָ שָׁווֹת וּמִסְתַּכְּלוֹת זֶה לָזֶה בְּישֶׁר וְכֹחַ רְאִיָּתָן חַד מְאֹד, וְאֵינָהּ מִסְתַּכֶּלֶת אֶלָּא בְּבֶן זוּגָהּ.

מָצִינוּ

בָּרַמְבַּ”ן (שמות כה, כא) שֶׁהַכְּרוּבִים שֶׁהָיוּ בַּמִּשְׁכָּן עַל הַכַּפֹּרֶת, בָּאוּ לְסַמֵּל אֶת הַכְּרוּבִים שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (יחזקאל י, טו) “הַכְּרוּבִים הִיא הַחַיָּה”, וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (תרומה כה, יח) עַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט הַכְּרוּבִים בַּמִּקְדָּשׁ וּבַמִּשְׁכָּן, מוֹפֵת וְעֵדוּת לִמְצִיאוּת מַלְאָכִים, לְפִי שֶׁהַמַּלְאָכִים הֵם הַמַּשְׁפִּיעִים כֹּחַ הַשֵּׂכֶל, וּמְשִׂימִים הַדִּבּוּר בְּפִי הַנְּבִיאִים, בְּמִצְוַת השי”ת, שֶׁאִלְמָלֵא כֵן אֵין נְבוּאָה וְאִם אֵין נְבוּאָה אֵין תּוֹרָה, “פֹּרְשִׂים כְּנָפַיִם מִלְמָעְלָה”, מְקַבְּלִים שֶׁפַע כֹּחַ הַבָּא לָהֶם מִלְמַעְלָה. רוֹאִים שֶׁהַמַּלְאָךְ מְקַבֵּל וּמַעֲבִיר אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הַקָּבָּ”ה בִּכְנָפָיו, נִרְאֶה דְּזֶה מְרֻמָּז בַּכָּתוּב (תהלים קד, ג) “הַמְהַלֵּךְ עַל כַּנְפֵי רוּחַ: עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת”, שֶׁהַקָּבָּ”ה כַּבְיָכוֹל “מְהַלֵּךְ” וּמַעֲבִיר אֶת הַשֶּׁפַע, “עַל כַּנְפֵי רוּחַ”, עַל הַכְּנָפַיִם שֶׁל הַמַּלְאָכִים.

מוּבָא

בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות כה, יח) וּמַה שֶּׁהָיוּ הַכְּרוּבִים שְׁנַיִם זָכָר וּנְקֵבָה לְהוֹרוֹת עַל פּוֹעֵל וּמְקַבֵּל, כִּי הֵן הֵן הַפּוֹעֲלוֹת וּמְקַבְּלוֹת. רוֹאִים שֶׁכְּרוּב אֶחָד הוּא בִּבְחִינַת זָכָר שֶׁמַּשְׁפִּיעַ בְּאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא, וּכְרוּב שֵׁנִי בִּבְחִינַת נְקֵבָה שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע מִלְּמַעְלָה, וּמַעֲלָה מַיִּין נוּקְבִּין בְּאִיתְּעַרוּתָא דִלְתַתָּא.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ר”ה לא.) א”ר יוֹחָנָן עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה, וּכְנֶגְדָּן גָּלְתָה סַנְהֶדְרִין, עֶשֶׂר מַסָּעוֹת נָסְעָה שְׁכִינָה, מִכַּפֹּרֶת לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב לְמִפְתָּן, וּמִמִּפְתָּן לְחָצֵר, וּמֵחָצֵר לְמִזְבֵּחַ, וּמִמִּזְבֵּחַ לְגָג, וּמִגַּג לְחוֹמָה, וּמֵחוֹמָה לְעִיר, וּמֵעִיר לְהַר, וּמֵהַר לְמִדְבָּר. הַגְּמָ’ מְדַבֶּרֶת עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנָּסְעָה עִם יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת, וְלָכֵן הַשְּׁכִינָה הִמְשִׁיכָה לִנְסֹעַ עַד הַמִּדְבָּר שֶׁהוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פקודי רלו: תרומה קנז.), לְרַמֵּז שֶׁנָּסְעָה עִם יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מִדְבָּר. וּמַה שֶּׁאוֹמֵר ר’ יוֹחָנָן שֶׁנָּסְעָה מִכַּפֹּרֶת לִכְרוּב, וּמִכְּרוּב לִכְרוּב, נִרְאֶה לְבָאֵר כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה צְרִיכָה לְהִסְתַּלֵּק, רָצְתָה לַעֲלוֹת חֲזָרָה לְמַעְלָה, וְנָסְעָה לַכְּרוּב שֶׁמַּעֲלֶה אֶת כָּל הַדְּבָרִים מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, וּכְרוּב זֶה הֶעֱבִיר אוֹתָהּ לַכְּרוּב הַשֵּׁנִי שֶׁמּוֹרִיד אֶת הַשֶּׁפַע מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה, כְּדֵי שֶׁהוּא יִשְׁלַח הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה לָרֶדֶת עִם יִשְׂרָאֵל לַגָּלוּת.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (יומא נד:) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, בְּשָׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַהֵיכָל, מָצְאוּ כְרוּבִים הַמְּעוֹרִין זֶה בָזֶה, הוֹצִיאוּ אוֹתָן לַשּׁוּק, וְאָמְרוּ, יִשְׂרָאֵל הַלָּלוּ שֶׁבִּרְכָתָן בְּרָכָה, וְקִלְלָתָן קְלָלָה, עוֹסְקִין בַּדְּבָרִים הַלָּלוּ, מִיָּד הִזִּילוּם, שֶׁנֶּאֱמַר “כָּל מְכַבְּדֶיהָ הִזִּילוּהָ, כִּי רָאוּ עֶרְוָתָהּ”. וְיֵשׁ מַקְּשִׁים מַדּוּעַ הָיָה יִחוּד הַכְּרוּבִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּזְמַן הַחֻרְבָּן, כְּשֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הָיוּ בְּמַצָּב שֶׁאֵינָם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם וְכוּ’. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁבִּזְמָן זֶה עָבְרָה הַשְּׁכִינָה מִכְּרוּב לִכְרוּב, הָיְתָה בְּחִינַת זִוּוּג בַּכְּרוּבִים לְצֹרֶךְ הַעֲבָרַת הַשְּׁכִינָה. הַיְינוּ הַשְּׁכִינָה הָלְכָה לַכְּרוּב שֶׁהוּא בְּחִינַת נְקֵבָה שֶׁמַּעֲלָה מַיִּין נוּקְבִּין מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, שֶׁיַּעֲלֶה אוֹתָהּ לְמַעְלָה, וְהוּא הֶעֱלָה אוֹתָהּ מַיִּין נוּקְבִּין לַכְּרוּב שֶׁהוּא בְּחִינַת זָכָר, אֶלָּא שֶׁכְּרוּב הַזָּכָר בִּמְקוֹם לְהַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה לְמַעְלָה, הוֹרִיד אוֹתָהּ חֲזָרָה לְמַטָּה, וְכָל זֶה הָיָה דֶּרֶךְ יִחוּד הַכְּרוּבִים, לָכֵן הָיוּ מְעוֹרִין זֶה בָּזֶה. וּכְשֶׁהוֹצִיאוּ הָאוֹיְבִים אֶת הַכְּרוּבִים לַחוּץ, סִמְּלוֹ אֶת הַשָּׁלָב הַבָּא שֶׁהַשְּׁכִינָה יָצְאָה מֵהַכְּרוּב וְהָלְכָה עַד לַמִּדְבָּר כְּדִלְעֵיל.

מָצִינוּ

בְּזֹהַר חָדָשׁ (תיקונים קטו:) מִשֶּׁגָּלוּ יִשְׂרָאֵל הִתְמַעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, וּכְרוּב אֶחָד שֶׁהוּא עַמּוּד הָאֶמְצַע, נִסְתַּלֵּק לְגַבֵּי הַהוּא מְכֻסֶּה שֶׁלָּמַדְנוּ בּוֹ “וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף” נִשְׁאַר הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי שֶׁהִיא שְׁכִינְתָא בְּגָלוּתָא. נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁהַכְּרוּב שֶׁל הָאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא שֶׁהוּא בִּבְחִינַת זָכָר, עַמּוּד הָאֶמְצַע, שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַהַשְׁפָּעוֹת לְמַטָּה נִסְתַּלֵּק חֲזָרָה לְמַעְלָה בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאִיתְּעַרוּתָא דִלְתַתָּא שֶׁהוּא בִּבְחִינַת נְקֵבָה, הָלַךְ עִם הַשְּׁכִינָה לַגָּלוּת לַמִּדְבָּר. וְזֶה שֶׁאוֹמֵר הַזֹּהַר שֶׁכְּרוּב זֶה הוּא הַשְּׁכִינְתָא בְּגָלוּתָא.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘שַׁעֲרֵי אוֹרָה’ (שער ה’) וְזֶהוּ סוֹד “וַאֲנִי בְתוֹךְ הַגּוֹלָה”, וַאֲנִי מַמָּשׁ, הַמִּדָּה הָרְבִיעִית אוֹת רְבִיעִית שֶׁל שֵׁם הַנִּקְרָא אֲנִי ה’ הָלְכָה בַּגּוֹלָה. רוֹאִים שֶׁהַשְּׁכִינָה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת נְקֵבָה, אוֹת ה’, הָלְכָה בַּגּוֹלָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שִׁבְחֵי הָאֲרִ”י’ מַעֲשֶׂה עַל הָרַב גָּאלֶנְטִי שֶׁרָאָה בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי אֶת הַשְּׁכִינָה בְּצוּרַת אִשָּׁה הַלּוֹבֶשֶׁת שְׁחוֹרִים. וְרוֹאִים שֶׁהַשְּׁכִינְתָא בְּגָלוּתָא הִיא בְּחִינַת נְקֵבָה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (חגיגה יג:) שֶׁבִּזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם יֵשׁ לַמַּלְאָכִים שֵׁשׁ כְּנָפַיִם, וּבִזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, יֵשׁ לָהֶם רַק ד’ כְּנָפַיִם. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמִעוּט הַכְּנָפַיִם מְרַמֵּז עַל מִעוּט הַשֶּׁפַע. וּבִזְמַן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם יֵשׁ בַּכְּנָפַיִם מִסְפָּר שֵׁשׁ הַמְרַמֵּז עַל יְסוֹד הַזָּכָר, וּבִזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם יֵשׁ בַּכְּנָפַיִם מִסְפָּר אַרְבַּע הַמְרַמֵּז עַל הַמַּלְכוּת, דְּנִשְׁאֲרָה לָנוּ רַק הַנְּקֵבָה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת.

מָצִינוּ

כָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצֵאת בַּגָּלוּת עִם יִשְׂרָאֵל (תהילים קב, ז) “הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג”. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י “כְּכוֹס חֳרָבוֹת” שֵׁם עוֹף, כְּמוֹ “אֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ”. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַשְּׁכִינָה הִיא בִּבְחִינַת עוֹף שֶׁנִּקְרָא כּוֹס, וְהִיא חֲרֵבָה, “כוֹס חֳרָבוֹת”, דְּהָעוֹפוֹת הַגַּשְׁמִיִּים מְסַמְּלִים אֶת הָעוֹפוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים, וְעוֹף זֶה שֶׁשְּׁמוֹ כּוֹס, נִרְאֶה דְּהוּא מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְאָכִים הַשַּׁיָּכִים לִבְחִינַת הַנְּקֵבָה, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ שֶׁהַנְּקֵבָה הִיא בִּבְחִינַת כּוֹס. וְכֵיוָן שֶׁהַשְּׁכִינָה שֶׁהָלְכָה לַגָּלוּת הִיא בִּבְחִינַת נְקֵבָה, לָכֵן הִיא בִּבְחִינַת כּוֹס. וֶהֱיוֹת שֶׁאֵינָהּ מְקַבֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע מֵאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא, הִיא בִּבְחִינַת “כוֹס חֳרָבוֹת” שֶׁאֵין מוֹזְגִין לְתוֹכוֹ אֶת הַשֶּׁפַע. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל’ (ח”ב ע’ תקע’) שֶׁעוֹף זֶה שֶׁשְּׁמוֹ כּוֹס, צוּרָתוֹ כְּצוּרַת כּוֹס וְטִבְעוֹ לִצְעֹק בַּלַּיְלָה וְהוּא מְכֻסֶּה מִבְּנֵי אָדָם. וְעִנְיָנִים אֵלּוּ מְרַמְּזִים עַל הַשְּׁכִינְתָא בְּגָלוּתָא בִּבְחִינַת כּוֹס, וְהִיא מְכֻסָּה מִבְּנֵי אָדָם, וְצוֹעֶקֶת בַּלַּיְלָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּמְצָאִים בַּגָּלוּת. וְכֵן מָצִינוּ בְּתַרְגּוּם אוּנְקְלוֹס (ויקרא יא, יז) שֶׁמְּתַרְגֵּם עַל עוֹף הַכּוֹס קַרְיָא, וְקַרְיָא מְרַמֵּז עַל קְרִיאָה וּצְעָקָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (נדה כג.) שֶׁעוֹף הַקַּרְיָא מְשֻׁנֶּה מִכָּל הָעוֹפוֹת, בָּזֶה שֶׁעֵינָיו הוֹלְכוֹת לְפָנָיו כְּשֶׁל אָדָם, וּלְחָיָּיו זְקוּפִין כְּשֶׁל אָדָם.

וּמַמְשִׁיךְ

הַכָּתוּב שָׁם “שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג”, נִרְאֶה דְּצִפּוֹר זוֹ מְרַמֶּזֶת עַל הַכְּרוּב הַשֵּׁנִי שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַשֶּׁפַע בְּאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא שֶׁעָלָה לְמַעְלָה בִּזְמַן הַחֻרְבָּן. וּמָצִינוּ שֶׁבִּזְמַן הַחֻרְבָּן הַשְּׁכִינָה עָלְתָה לִבְחִינַת גַּג, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (מקץ רג.) עַל הַכָּתוּב (ישעי’ כב ב) “מַה לָּךְ אֵפוֹא כִּי עָלִית כֻּלָּךְ לַגַּגּוֹת” שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁעָלְתָה לַגַּג לִבְכּוֹת עַל בָּנֶיהָ. וְכֵן מָצִינוּ בְּ’שַׁעַר הַמִּצְווֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (כי תצא ע’ קלט) שֶׁהַגַּג שֶׁל עוֹלַם הָעֲשִׂיָּה הוּא הַקַּרְקַע שֶׁל הַיְצִירָה, וְכֵן הָלְאָה בַּבְּרִיאָה. וְרוֹאִים שֶׁגַּג מְסַמֵּל עוֹלָם גָּבֹהַּ יוֹתֵר. וְזֶה שֶׁאוֹמֵר הַכָּתוּב “וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד עַל גָּג”, דְּהַשְּׁכִינָה שֶׁעָלְתָה לְמַעְלָה לְעוֹלָם יוֹתֵר גָּבֹהַּ, הִיא בּוֹדֵדָה שָׁם, דְּאֵין לָהּ אֶפְשָׁרוּת לְהִזְדַּוֵּג עִם הַשְּׁכִינָה לְמַטָּה וּלְהַשְׁפִּיעַ אֶת הַשֶּׁפַע לִכְלַל יִשְׂרָאֵל. וְזֶה מְרַמֵּז רַשִּׁ”י שָׁם וְהִנְנִי כַּצִּפּוֹר הַבּוֹדֵד עַל גַּג יוֹשֵׁב לְבַדּוֹ בְּאֵין זוּג. דְּאֵין לָהּ בֶּן זוּג לְהַשְׁפִּיעַ עֲבוּרָהּ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁבָּא מֵאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא. עַיֵּן בְּסֵפֶר ‘אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ’ לַ’בֶּן אִישׁ חַי’ (הפטרת שלח) שֶׁגַּג בְּגִימַטְרִיָּא ו’ וּמְסַמֵּל אֶת הָאוֹת ו’. וְכֵן כָּאן נְבָאֵר שֶׁהַצִּפּוֹר עָלְתָה לָאוֹת ו’ וְאֵין זִוּוּג בֵּין הַצִּפּוֹר הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַזָּכָר הַשַּׁיָּךְ לָאוֹת ו’, לַצִּפּוֹר הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַנְּקֵבָה הַשַּׁיֶּכֶת לָאוֹת ה’. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות מח.) שֶׁשָּׁאֲלוּ אֶת רָבָא הֵיכָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְהוּא הִצְבִּיעַ עַל הַגָּג.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים כב:) שֶׁמְּפָרֵשׁ אֶת הַכָּתוּב (בראשית ח, ט) “וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ” שֶׁמְּרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה בִּזְמַן הַגָּלוּת שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לָרֶדֶת לְמַטָּה לְהַשְׁפִּיעַ. וְרוֹאִים שֶׁהַשְּׁכִינָה הִיא בִּבְחִינַת יוֹנָה. וְכֵן יְסוֹ”ד מְרֻמָּז בַּכָּתוּב “הָיִיתִי כְּכוֹס חֳרָבוֹת שָׁקַדְתִּי וָאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר” בְּדִלּוּג ד’ אוֹתִיּוֹת, דְּאֵין זִוּוּג יְסוֹד וּמַלְכוּת. וְכֵן “שָׁקַדְתִּי וְאֶהְיֶה כְּצִפּוֹר בּוֹדֵד” ס”ת דִּירָ”ה הַמְסַמֶּלֶת זִוּוּג יְסוֹד וּמַלְכוּת, דְּצִפּוֹר זוֹ אֵינָהּ יְכוֹלָה לָרֶדֶת מֵהַגָּג לַדִּירָה. וְכֵן הַכָּתוּב (איכה א, א) “אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי” ר”ת בִּיאָ”ה וס”ת דִּירָ”ה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (משפטים קה.) כַּאֲשֶׁר יִפְדֶּה הַקָּבָּ”ה אֶת בָּנָיו מֵהַגָּלוּת יִתְחַבֵּר מִ”י וְאֵלֶּ”ה שֶׁהָיָה בָּהֶם פֵּרוּד בַּגָּלוּת וְשֵׁם אֱלֹהִים יִהְיֶה שָׁלֵם וְהָעוֹלָם יִתְבַּסֵּם זֶה הוּא שֶׁכָּתוּב “מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם”.

[בַּמַּאֲמָר

הַמֻּסְגָּר נִרְאֶה דְּלָכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁיֶּשְׁנָן תָּמִיד יוֹנִים בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי וּבִפְרָט יוֹנִים לְבָנוֹת לְרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה שֶׁאֵינָהּ זָזָה מִמָּקוֹם זֶה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת יוֹנָה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי בְּשְׁם ר’ אַבְרָהָם אַיְזֶן שְׁלִיטָ”א תּוֹשַׁב הָעִיר הָעַתִּיקָה, שֶׁהַתּוֹשָׁבִים הָעַרְבִיִּים סִפְּרוּ לוֹ שֶׁבַּשָּׁנִים תש”ח עַד תשכ”ח כְּשֶׁלֹּא הָיוּ יְהוּדִים בַּכּוֹתֶל, גַּם יוֹנִים כִּמְעַט לֹא הָיוּ. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵאַנְשֵׁי הַכֹּתֶל שֶׁבַּכֹּתֶל תָּמִיד מֻרְגֶּשֶׁת נְשִׁיבַת רוּחַ, אֲפִלּוּ בְּיָמִים חַמִּים כְּשֶׁאֵין הָרוּחַ מֻרְגֶּשֶׁת בִּשְׁאָר מְקוֹמוֹת כְּלָל. וְכַמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ בְּמַאֲמַר ‘חוּטֵי הַחַשְׁמַל’ שֶׁהָרוּחַ הַגַּשְׁמִית מְסַמֶּלֶת אֶת הָרוּחַ הָרוּחָנִית שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים שֶׁנִּקְרָאִים רוּחוֹת. וְכֵיוָן שֶׁבַּכֹּתֶל יֵשׁ תָּמִיד רוּחוֹת רוּחָנִיִּים דָּבָר זֶה הִשְׁתַּלְשֵׁל גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת שֶׁיֵּשׁ תָּמִיד רוּחַ גַּשְׁמִית. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘מִדְרַשׁ אָבוֹת’ בְּשֵׁם סֵפֶר גא”י שֶׁבַּפֶּתַח שֶׁל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה יוֹצֵא רוּחַ גְּדוֹלָה, וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל שׁוֹפָר’ שֶׁשָּׁם נִמְצָא פֶּתַח גַּן עֵדֶן.]

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ברכות לא.) אָמְרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְרַב הַמְנוּנָא זוּטִי בְּהִלוּלָא דְּמַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא, לִישְׁרֵי לָן מַר, אָמַר לְהוּ, וַוי לָן דְּמִיתְנָן, וַוי לָן דְּמִיתְנָן. אַמְרֵי לֵיהּ, אֲנָן, מַה נַּעֲנֵי בַּתְרָךְ, אָמַר לְהוּ, הֵי תּוֹרָה וְהֵי מִצְוָה דְּמַגְּנוּ עֲלָן. וּמַקְּשִׁים הָאַחֲרוֹנִים עַל הַגְּמָ’ מַדּוּעַ רַב הַמְנוּנָא הִזְכִּיר עִנְיָנִים שֶׁל צַעַר בִּשְׁעַת שִׂמְחַת נִשּׂוּאִין. נִרְאֶה דְּרַב הַמְנוּנָא רָמַז לָהֶם בִּשְׁעַת נִשּׂוּאִין שֶׁיֵּשׁ לְהַעֲלוֹת אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתֵנוּ, וְלִזְכֹּר אֶת הַשְּׁכִינָה שֶׁאֵין לָהּ יִחוּד בַּגָּלוּת, לָכֵן הוּא הִשְׁתַּמֵּשׁ בִּלְשׁוֹן ו”י, שֶׁהֵן אוֹתִיּוֹת הַזָּכָר שֶׁבְּשֵׁם הוי”ה שֶׁהֵן נִפְרָדוֹת מֵאוֹתִיּוֹת הַהֵ”ה שֶׁהֵן בְּחִינַת נְקֵבָה, וּכְתוֹצָאָה מִזֶּה יֵשׁ צָרוֹת וּמִיתָה וַוי לָן דְּמִיתְנָן, וְלָכֵן הוּא אָמַר לָהֶם לַעֲנוֹת לוֹ בִּלְשׁוֹן ה”י, הֵי תּוֹרָה וְהֵי מִצְוָה דְּמַגְּנוּ עֲלָן, שֶׁבִּזְכוּת הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה מְחַבְּרִים אֶת שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת ה”י לְאוֹתִיּוֹת י”ו, וּמְיַחֲדִים קב”ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ. פֵּרוּשׁ דּוֹמֶה לָזֶה מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שֵׁב דְּנֶחֱמָתָא’ מֵהָרַב יוֹסֵף עֶנְגִּיל בְּשֵׁם הַגר”א. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘שְׁבִילֵי פִּנְחָס’ שֶׁבְּפָרָשַׁת וַיְכֻלּוּ יֵשׁ ה’ פְּעָמִים אוֹתִיּוֹת ו”י, וַיְכֻלּוּ, וַיְכַל, וַיִּשְׁבֹּת, וַיְבָרֶךְ, וַיְקַדֵּשׁ. וְיֵשׁ י’ פְּעָמִים אוֹתִיּוֹת הֵ”ה, לְהַשְׁלִים אוֹתָן, לְרַמֵּז שֶׁבְּשַׁבָּת יֵשׁ יִחוּד קב”ה וּשְׁכִינְתֵּיהּ, וְנִשְׁלָם שֵׁם הוי”ה, לָכֵן פּוֹתְחִים אֶת הַקִּדּוּשׁ שֶׁל לֵיל שַׁבָּת, יוֹם הַשִּׁישִׁי וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם ר”ת שֵׁם הוי”ה.

כָּתוּב

(דברים כב, ו) “כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ וְגוֹ’ שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ”. וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (חולין קלט:) א”ר יִצְחָק “כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ” עוֹף מַשְׁמַע לָן בֵּין טָהוֹר בֵּין טָמֵא, צִפּוֹר טָהוֹר אַשְׁכְּחַן דְּאִיקְּרֵי צִפּוֹר, טָמֵא לָא אַשְׁכְּחַן דְּאִיקְּרֵי צִפּוֹר. רוֹאִים שֶׁצִּפּוֹר הוּא שֵׁם כּוֹלֵל שֶׁל כָּל הָעוֹפוֹת הַטְּהוֹרִים, וְעוֹף, הוּא שֵׁם כּוֹלֵל שֶׁל כָּל הָעוֹפוֹת גַּם הַטְּמֵאִים וְגַם הַטְּהוֹרִים. [צִיפּוֹר בְּגִימַטְרִיָּא הָעוֹף הַטָּהוֹר]. נִרְאֶה לְבָאֵר טַעַם לְמִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן, דְּמִצְוָה זוֹ מְסַמֶּלֶת אֶת עֲבוֹדַת ה’ שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם, שֶׁצָּרִיךְ לִשְׁלֹחַ אֶת צִפּוֹר הָאֵם, שֶׁמְּסַמֶּלֶת מַיִּין נוּקְבִּין, הַיְנוּ לִשְׁלֹחַ וּלְהַעֲלוֹת צִפֳּרִים הַמְסַמְּלוֹת אֶת הַמַּלְאָכִים, לְמַעְלָה עַל יְדֵי עֲבוֹדַת ה’, וּבְאִיתְּעַרוּתָא דִלְתַתָּא בָּא הָאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא מַיִּין דְּכוּרִין, כְּהֶמְשֵׁךְ הַכָּתוּב “וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ”.

וּמַמְשִׁיךְ

הַכָּתוּב (שם) “לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים”. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ שֶׁאָסוּר לָאָדָם לְעַכֵּב לְעַצְמוֹ אֶת הָאֵם שֶׁמְּסַמֶּלֶת מַיִּין נוּקְבִּין, וְאֶת הַבָּנִים שֶׁמְּסַמְּלִים מַיִּין דְּכוּרִין, דְּזֶה שֹׁרֶשׁ כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁהָאָדָם יַעֲלֶה מַיִּין נוּקְבִּין, וְיַחֲזִיר כַּבְיָכוֹל לַקָּבָּ”ה אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁהוּא מְקַבֵּל בֵּין דֶּרֶךְ נְתִינַת צְדָקָה, וְדֶרֶךְ לִמּוּד תּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁבָּהֶם מַעֲלִים אֶת הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר דְּבָרִים כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’, וְאָז הוּא זוֹכֶה לְבָנִים וְצִפֳּרִים שֶׁמְּסַמְּלִים מַיִּין דְּכוּרִין.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן שִׁלּוּחַ הַקֵּן הוּא רַק בְּעוֹפוֹת טְהוֹרִים הַנִּקְרָאִים צִפּוֹר, דְּצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת תּוֹרָה וּמִצְווֹת שֶׁהֵן בִּבְחִינַת צִפֳּרִים טְהוֹרוֹת, וְכֵן צִיפּוֹר בְּגִימַטְרִיָּא שְׁכִינָה דְּצָרִיךְ לְהַעֲלוֹת אֶת הַשְּׁכִינָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה. וְכֵן קַן צִיפּוֹר בְּגִימַטְרִיָּא מִצְוֹת.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (חולין עח:) שִׁיטַת רַבָּנָן שֶׁאִסּוּר “אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ” נוֹהֵג רַק בְּאֵם וּבְנָהּ וְלֹא בְּאָב וּבְנוֹ. וְנִלְמָד מִשִּׁלּוּחַ הַקֵּן שֶׁהַחִיּוּב לִשְׁלֹחַ אֶת הָאֵם נוֹהֵג רַק בָּאֵם. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ דִּכְשֵׁם שֶׁשִּׁלּוּחַ הָאֵם בְּמִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן מְרַמֵּז שֶׁאָסוּר לָקַחַת גַּם אֶת הָאֵם וְגַם אֶת הַבָּנִים, כָּךְ מִי שֶׁשּׁוֹחֵט אֵם וּבְנָהּ הוּא כַּבְיָכוֹל לוֹקֵחַ לְעַצְמוֹ גַּם אֵם וְגַם בָּנִים, בִּבְחִינַת מַיִּין נוּקְבִּין וּדְכוּרִין וְאָסוּר לָאָדָם לָקַחַת לְעַצְמוֹ גַּם אֶת הַמַּיִּין נוּקְבִּין וְגַם אֶת הַמַּיִּין הַדְּכוּרִין.

מוּבָא

בְּ’יַלְקוּט רְאוּבֵנִי’ (פ’ כי תצא בשם ס’ הפליאה דף יח.) שֶׁכְּשֶׁשּׁוֹלְחִים אֶת הָאֵם מְעוֹרְרִים מַלְאָךְ הַנִּקְרָא עוֹף, לְעוֹרֵר זְכוּת עַל יִשְׂרָאֵל וּלְהָחִישׁ גְּאֻלָּתָם. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים כג.) שֶׁעַל יְדֵי מִצְוַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן מְטַטְרוּ”ן מְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עוֹפוֹת שֶׁגֹּרְשׁוּ מִמְּקוֹמָם בְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהַשְׁפִּיעַ אֶת הַשֶּׁפַע לָעוֹלָם, וְרוֹאִים שֶׁקַּן צִפּוֹר מְקַשֵּׁר לַמַּלְאָכִים.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (חולין קלט:) “כִּי יִקָּרֵא” פְּרָט לִמְזֻמָּן. נִרְאֶה דְּלָכֵן שִׁלּוּחַ הַקֵּן חַיָּב לִהְיוֹת בְּצִפֳּרֵי הֶפְקֵר שֶׁאֵין לָהֶן בְּעָלִים, לְרַמֵּז שֶׁהַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין חַיֶּבֶת לִהְיוֹת בִּשְׁלֵמוּת בְּאֹפֶן שֶׁאֵין לָאָדָם שׁוּם אֲחִיזָה בַּדָּבָר. דְּאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה שִׁלּוּחַ הַקֵּן בְּקֵן שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּעֲלוּת וַאֲחִיזָה בּוֹ, הוּא כְּדֻגְמַת אָדָם שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְווֹת בְּאֹפֶן שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְגִיעָה וַאֲחִיזָה בַּדָּבָר. שֶׁאָמְנָם מִצַּד אֶחָד הוּא מַעֲלֶה מַיִּין נוּקְבִּין, אֲבָל מִצַּד שֵׁנִי הַנְּגִיעָה וַאֲחִיזָה שֶׁיֵּשׁ בַּדָּבָר מוֹנְעִים מֵהַמַּיִּין נוּקְבִּין לַעֲלוֹת, דְּהוּא כַּבְיָכוֹל מַחֲזִיק אֶת הַמַּיִּין נוּקְבִּין דֶּרֶךְ הַנְּגִיעָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּדָּבָר שֶׁלֹּא יַעֲלֶה לְמַעְלָה.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (פסחים נ:) רָבָא רָמִי כְּתִיב “כִּי גָדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ”. וּכְתִיב “כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ”. הָא כֵּיצַד, כָּאן בְּעוֹשִׂין לִשְׁמָהּ, כָּאן בְּעוֹשִׂין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְרוֹאִים שֶׁמִּצְוָה עִם נְגִיעָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ נִשְׁאֶרֶת לְמַטָּה וְאֵינָהּ עוֹלָה מֵעַל הַשָּׁמַיִם. וְכֵן הֶפְקֵר בְּגִימַטְרִיָּא שְׁכִינָה, דְּחִבּוּר לַשְּׁכִינָה הוּא עֲבוֹדָה דֶּרֶךְ בְּחִינַת הֶפְקֵר, שֶׁאָדָם כַּבְיָכוֹל מַפְקִיר אֶת הָעֲבוֹדָה שֶׁלּוֹ, שֶׁהַשְּׁכִינָה תַּעֲשֶׂה בָּזֶה כִּרְצוֹנָהּ וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ דָּבָר לְעַצְמוֹ.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר א, ז) כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶה עַצְמוֹ כְּמִדְבַּר הֶפְקֵר אֵינוֹ יָכוֹל לִקְנוֹת אֶת הַחָכְמָה וְהַתּוֹרָה. וּמְפָרֵשׁ הַמהרז”ו שָׁם כְּמִדְבַּר הֶפְקֵר שֶׁלֹּא לְהַקְפִּיד עַל שׁוּם דָּבָר מִדִּבְרֵי עוֹלָם. וְכֵן הַכָּתוּב (שמות כט, כז) “וְקִדַּשְׁתָּ אֵת חֲזֵה הַתְּנוּפָה וְאֵת שׁוֹק הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר הוּנַף” ס”ת הֶפְקֵ”ר דַּעֲבוֹדַת הַתְּנוּפָה בַּמִּקְדָּשׁ מְרַמֶּזֶת עַל הַעֲלָאַת מַיִּין נוּקְבִּין מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה שֶׁנַּעֲשֵׂית דֶּרֶךְ בְּחִינַת הֶפְקֵר.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן הַשֶּׁפַע שֶׁבָּא מֵאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא הוּא בֵּיצִים אוֹ אֶפְרֹחִים. דִּדְבָרִים אֵלּוּ הֵם עֲדַיִן לֹא מֻשְׁלָמִים וּצְרִיכִים תִּקּוּן. בֵּיצָה יֵשׁ לְבַשֵּׁל, וְאֶפְרֹחַ צָרִיךְ לִגְדֹּל. וְזֶה מְסַמֵּל שֶׁכָּל הַשֶּׁפַע שֶׁבָּא מִלְמַעְלָה, צָרִיךְ תִּקּוּן, הַיְנוּ לְקַדֵּשׁ אֶת זֶה, וְעַל יְדֵי זֶה מַעֲלִים אֶת הַשֶּׁפַע חֲזָרָה לְמַעְלָה. (ע’ במאמר ‘מזבח לב’). וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים הקדמה ב:) שֶׁאֶפְרוֹחַ הוּא מִלְּשׁוֹן פֶּרַח, שֶׁהַפְּרִי עֲדַיִן לֹא גָּמוּר.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תיקונים כג) בֵּיצִים הֵן מִצַּד הָאוֹפַנִּים, אֶפְרֹחִים מִצַּד הַנַּעַר מְטַטְרוּ”ן, בָּנִים מִצַּד הַכִּסֵּא, הַשְּׁכִינָה מִצַּד הַכִּסֵּא נִקְרֵאת נֶשֶׁר וּמִצַּד הַנַּעַר יוֹנָה וּמִצַּד הָאוֹפַן צִפּוֹר. רוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר מְקַשֵּׁר בֵּין הַמַּלְאָכִים וְהָאוֹפַנִּים לַבֵּיצִים וְלָאֶפְרוֹחִים. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּהַבֵּיצִים וְהָאֶפְרוֹחִים מְסַמְּלִים אֶת הַשְׁפָּעַת הַמַּלְאָכִים וְהָאוֹפַנִּים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עוֹפוֹת.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תיקונים כג:) שֶׁשִּׁלּוּחַ הַיּוֹנָה עַל יְדֵי נֹחַ מֵהַתֵּבָה הָיָה בִּבְחִינַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן. נִרְאֶה לְבָאֵר דְּשִׁלּוּחַ הַיּוֹנָה עַל יְדֵי נֹחַ הָיָה בִּבְחִינַת שִׁלּוּחַ מַלְאָכִים טְהוֹרִים בְּאִיתְּעַרוּתָא דִלְתַתָּא, כְּדֵי לְעוֹרֵר אֶת הָאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא שֶׁהַקָּבָּ”ה יוֹצִיאֵם מֵהַתֵּבָה, וְעִנְיָן זֶה הוּא בִּבְחִינַת שִׁלּוּחַ הַקֵּן. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ’ (ערך חתנה) שֶׁהַכָּתוּב (בראשית ח, ו) “וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה” ס”ת חֲתֻנָּ”ה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּפְתִיחַת הַחַלּוֹן סִמְּלָה אֶת הַהִתְקַשְּׁרוּת לַקָּבָּ”ה בִּבְחִינַת זִוּוּג, וְלָכֵן הִיא הָיְתָה בִּבְחִינַת חֲתֻנָּה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (סנהדרין קח:) “וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ”, א”ר יִרְמְיָה מִכָּאן שֶׁדִּירָתָן שֶׁל עוֹפוֹת טְהוֹרִים עִם הַצַּדִּיקִים. נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁדִּירָתָן שֶׁל עוֹפוֹת מַלְאָכִים טְהוֹרִים עִם הַצַּדִּיקִים.

נִרְאֶה

דְּיוֹבֵל נִקְרָא בַּכָּתוּב (יחזקאל מו, יז) “שְׁנַת הַדְּרוֹר”, מִלְּשׁוֹן צִפּוֹר דְּרוֹר. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים פד, ד) “גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ”, דְּבַיּוֹבֵל מִתְקַשְּׁרִים דֶּרֶךְ בְּחִינַת צִפּוֹר דְּרוֹר לָעוֹלָם הַשְּׁמִינִי.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תצוה קפג.) רַבִּי אֶלְעָזָר פָּתַח וְאָמַר “גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ וְגוֹ'”, מַהוּ דְּרוֹר חֵרוּת. כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר “וּקְרָאתֶם דְּרוֹר” וְתַרְגּוּמוֹ חֵרוּת. וְזֶה הוּא צִפּוֹר דְּרוֹר שֶׁהֲרֵי מִיּוֹם שֶׁעוֹשֶׂה קֵן בַּבַּיִת וּמוֹצִיא בָּנִים מְקוֹמוֹ בַּבַּיִת חֲמִשִּׁים יָמִים וְאַחַר כָּךְ פּוֹרְשִׁים אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, וְזֶה הוּא עוֹף שֶׁנִּקְרָא דְּרוֹר חֵרוּת. רוֹאִים שֶׁצִּפּוֹר דְּרוֹר קְשׁוּרָה לַיּוֹבֵל וְלָכֵן הוּא יוֹשֵׁב בְּקִנּוֹ חֲמִשִּׁים יָמִים. וְכֵן הַמְּצֹרָע לוֹקֵחַ לְטָהֳרָתוֹ צִפֳּרֵי דְּרוֹר, כַּמּוּבָא בָּרַמְבַּ”ן (ויקרא יד, ד), דְּצִפֳּרִים אֵלּוּ מְסַמְּלוֹת אֶת עוֹלַם הַיּוֹבֵל הַשְּׁמִינִי שֶׁהַמְּצֹרָע מִתְקַשֵּׁר אִתּוֹ דֶּרֶךְ הַלֹּג שֶׁמֶן בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְטָהֳרָתוֹ כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל נְגָעִים’.

מוּבָא

בְּשֵׁם הָרה”ק מִקּוֹרִיץ שֶׁהַצִּפֳּרִים הֵן בַּעֲלֵי הַשִּׁיר הֱיוֹת שֶׁהֵן פּוֹרְחוֹת וְשׁוֹלְטוֹת בָּאֲוִיר. וְהַשִּׁירָה בַּפֶּה וּבִכְלֵי שִׁיר נַעֲשֵׂית דֶּרֶךְ הָאֲוִיר. וְלָכֵן כְּתוּבָה הַשִּׁירָה בַּתּוֹרָה, אָרִיחַ עַל גַּבֵּי לְבֵנָה, שֶׁיִּהְיֶה אֲוִיר בָּאֶמְצַע. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַצִּפֳּרִים שׁוֹלְטוֹת בָּאֲוִיר וּבַשִּׁיר שֶׁשַּׁיָּךְ לָאֲוִיר, דְּהַצִּפֳּרִים מְסַמְּלוֹת אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁשַּׁיָּכִים לְעַמּוּד הָאֶמְצַע שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֲוִיר, וּפְרִיחַת הַצִּפּוֹרִים בָּאֲוִיר הַגַּשְׁמִי מְסַמֶּלֶת אֶת פְּרִיחַת הַמַּלְאָכִים בָּאֲוִיר הָרוּחָנִי. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (משנת ר”א יא) שֶׁהַצִּפֳּרִים הַגַּשְׁמִיּוֹת הָאֲוִיר הוּא מְקוֹמָם וְדִירָתָם. וְזֶה מַמָּשׁ בְּדֻגְמַת הַמַּלְאָכִים שֶׁמְּקוֹמָם בְּעַמּוּד הָאֶמְצַע הַנִּקְרָא אֲוִיר.

וְכֵן

בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חוּטֵי הַחַשְׁמַל’ שֶׁהָרוּחַ הַגַּשְׁמִית מְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְאָכִים שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר “עֹשֶׂה מַלְאָכָיו רוּחוֹת”, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּכְשֵׁם שֶׁהָרוּחַ הַגַּשְׁמִית מְנַשֶּׁבֶת בָּאֲוִיר הַגַּשְׁמִי, כָּךְ הַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם הָרוּחַ הָרוּחָנִי פּוֹרְחִים בָּאֲוִיר הָרוּחָנִי. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר יד, יא) שֶׁהָרוּחַ נוֹצָר מֵהָאֲוִיר, וְרוֹאִים שֶׁהָרוּחַ הַגַּשְׁמִית נוֹצֶרֶת וּמִתְאַחֶדֶת עִם הָאֲוִיר הַגַּשְׁמִי, וּמִזֶּה נִלְמַד לַמַּלְאָכִים.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תיקונים סד:) “וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת”, הֵם הָיוּ מַלְאָכִים, שֶׁכָּל אֶחָד נַעֲשָׂה קוֹל וּפָרַח בָּאֲוִיר. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַשִּׁירָה שַׁיֶּכֶת לַמַּלְאָכִים שֶׁפּוֹרְחִים בָּאֲוִיר, כֵּיוָן שֶׁהַמַּלְאָכִים נִקְרָאִים בְּשֵׁם קוֹלוֹת. וּכְשֵׁם שֶׁרוֹאִים בַּשִּׁירָה הַגַּשְׁמִית שֶׁנַּעֲשֵׂית דֶּרֶךְ קוֹל שֶׁעוֹלֶה וְיוֹרֵד, כַּמּוּבָא בְּלק”ת לְהָאֲרִיזַ”ל (תהילים ע’ דשם’) בְּחִינַת הַשִּׁיר לְהַעֲלוֹת הַקּוֹל אוֹ לְהוֹרִידוֹ, כָּךְ הַשִּׁירָה הָרוּחָנִית נַעֲשֵׂית דֶּרֶךְ קוֹל רוּחָנִי שֶׁעוֹלֶה וְיוֹרֵד. וְכֵיוָן שֶׁהַקּוֹלוֹת הָרוּחָנִיִּים שֶׁהֵם הַמַּלְאָכִים עוֹלִים וְיוֹרְדִים עַל יְדֵי אִיתְּעַרוּתָא דִלְתַתָּא וְאִיתְּעַרוּתָא דִלְעֵילָּא, לָכֵן הַשִּׁירָה שַׁיֶּכֶת לַמַּלְאָכִים. דְּהָעֲלִיָּה וִירִידָה יוֹצֶרֶת שִׁירָה שֶׁעוֹלָה וְיוֹרֶדֶת.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (נח עא:) וּבְשָׁעָה שֶׁהֵן פּוֹרְשׂוֹת כַּנְפֵיהֶן נִשְׁמָע קוֹל כְּנָפַיִם שֶׁל כֻּלָּם שֶׁאוֹמְרִים שִׁירָה. רוֹאִים שֶׁשִּׁירַת הַמַּלְאָכִים נַעֲשֵׂית גַּם דֶּרֶךְ הַכְּנָפַיִם. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (חגיגה יג:) בִּזְמַן שֶׁאֵין בֵּית הַמִּקְדָשׁ קַיָּם כַּבְיָכוֹל שֶׁנִּתְמָעֲטוּ כַּנְפֵי הַחַיּוֹת, הֵי מִינֵייהוּ אִימְעוּט אָמַר רַב חֲנַנְאֵל אָמַר רַב אוֹתָן שֶׁאוֹמְרוֹת שִׁירָה בָּהֶן. וְכֵן מוּבָא בַּ’תּוֹסְפוֹת’ (סנהדרין לז: ד”ה מכנף) שֶׁהַמַּלְאָכִים אוֹמְרִים שִׁירָה בְּכַנְפֵיהֶם. וְלִכְאוֹרָה מַה שַּׁיֶּכֶת שִׁירָה לִכְנָפַיִם. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (תרומה כה, יח) בְּשֵׁם הָרַמְבַּ”ם שֶׁהַמַּלְאָכִים מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשֶּׁפַע בְּכַנְפֵיהֶם וְכֵיוָן שֶׁעֲלִיָּתָם וִירִידָתָם וְהַשְׁפָּעָתָם נַעֲשֵׂית דֶּרֶךְ הַכְּנָפַיִם, וְזֶה יוֹצֵר אֶת הַשִּׁירָה, לָכֵן הַזֹּהַר אוֹמֵר שֶׁהַכְּנָפַיִם אוֹמְרוֹת אֶת הַשִּׁירָה.

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא אחרי ט) “שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם”, אָמַר לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ אַתָּה גּוֹזֵר עָלַי שֶׁאֶדֹּם וְכֵיוָן שֶׁאֲנִי שׁוֹתֵק מִי יֹאמַר קִלּוּסוֹ שֶׁל הַקָּבָּ”ה, א”ל דֹּם אַתָּה וַאֲנִי אֹמַר שִׁירָה בַּעֲבוּרְךָ, שֶׁנֶּאֱמַר “אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה'”, וְאֵין אָז אֶלָּא שִׁירָה. בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל חַמָּה’ שֶׁהַחַמָּה הִיא מַלְאָךְ. וְרוֹאִים מֵהַמִּדְרָשׁ שֶׁתְּזוּזַת הַשֶּׁמֶשׁ הִיא שִׁירָתָהּ, וִיהוֹשֻׁעַ אָמַר לָהּ לִשְׁתֹּק וּמִמֵּילָא לֹא תָּזוּז, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּהַתְּזוּזָה עַל יְדֵי עֲלִיָּה אוֹ יְרִידָה יוֹצֶרֶת אֶת הַשִּׁירָה. עַיֵּן בְּסֵפֶר ‘אֱמוּנַת עִתֶּיךָ’ (מועדים ג’ ע’ מג) שֶׁבִּזְמַן קְרִיעַת יַם סוּף הַיָּם הִפְסִיק לוֹמַר שִׁירָה. וְלָכֵן משֶׁה אָמַר “אָז יָשִׁיר”, בִּמְקוֹמוֹ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּעִנְיַן הַשִּׁירָה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי הַתְּזוּזָה וּכְשֶׁהַיָּם נִקְרַע וְלֹא זָז, הוּא הִפְסִיק לוֹמַר שִׁירָה.

כָּתוּב

(ישעי’ סו, יא) “שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלַיִם וְגִילוּ בָהּ וְגוֹ’ וְהִתְעַנַּגְתֶּם מִזִּיז כְּבוֹדָהּ”. וּבָ’אִבְּן עֶזְרָא’ “מִזִּיז כְּבוֹדָהּ”, אָמַר רַבִּי משֶׁה הַכֹּהֵן כְּמוֹ “וְזִיז שָׂדַי”. רוֹאִים שֶׁקִּשְּׁרוּ אֶת הַזִּיז בְּכָתוּב זֶה לְעוֹף הַזִּיז, דְּלֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיִּזְכּוּ לְשֶׁפַע מֵהַמַּלְאָכִים, הוּא נִמְשָׁל לְהַשְׁפָּעַת עוֹף הַזִּיז.

מוּבָא

בָּרַדַּ”ק (תהילים כ, יא) “וְזִיז שָׂדַי עִמָּדִי” אָמַר רַבִּי יְהוּדָא בַּר סִימוֹן הַזִּיז הַזֶּה הוּא עוֹף גָּדוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁהוּא פּוֹרֵשׂ כְּנָפָיו מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ זִיז, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִכָּל מִינֵי מַטְעַמִּים מִזֶּה וּמִזֶּה. (ע’ ויק”ר כב, י). בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל חַמָּה’, שֶׁלְּבוּשׁ הַחַשְׁמַל שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה. דְּגַלְגַּל חַמָּה הוּא חַשְׁמַל בְּדַרְגָּה יוֹתֵר נְמוּכָה מִלְּבוּשׁ הַחַשְׁמַל שֶׁהָיָה לָאָדָם הָרִאשׁוֹן. כֵּן נִרְאֶה לְבָאֵר כָּאן דְּעוֹף הַזִּיז מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה, דְּהוּא מְסַמֵּל אֶת הַחַשְׁמַל שֶׁהוּא גָּדוֹל מֵחַשְׁמַל הַחַמָּה, לָכֵן הוּא מַכְהֶה גַּלְגַּל חַמָּה.

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט תזריע תקמז) שֶׁעוֹף הַטַּוָּס יֵשׁ לוֹ שְׁסָ”ה גְּוָנִים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וּמוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות כה, יח) אָמְרוּ חֲכָמִים הַמַּעֲמִיקִים בְּסוֹד הַמֶּרְכָּבָה כִּי חַשְׁמַל יֵשׁ בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁבְעִים וּשְׁמוֹנָה מִינֵי מְאוֹרוֹת כְּמִסְפָּרוֹ וְהַדּוֹמֶה לוֹ בַּנִּבְרָאִים הַשְּׁפָלִים בְּרִבּוּי גּוֹנָיו הוּא הַטַּוָּס שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁסָ”ה גְּוָנִים וּמִינֵי צִבְעוֹנִים כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, וְהִנֵּה הוּא חָסֵר מִגּוֹנֵי הַחַשְׁמַל שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה גְּוָנִים, וְאִלְמָלֵא שֶׁהוּא חָסֵר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה גְּוָנִים אֵלּוּ כָּל הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ שֶׁל טַוָּס אֲחָזוֹ עֲוִית. רוֹאִים שֶׁשְּׁסָ”ה גְּוָנִים שֶׁבַּטַּוָּס מְסַמְּלִים אֶת הַשְּׁסָ”ה גְּוָנִים שֶׁבַּחַשְׁמַל. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (יתרו עח.) שֶׁבַּחַשְׁמַל יֵשׁ מִסְפָּר שְׁסָ”ה. וְכֵן הַיג’ גְּוָנִים שֶׁחֲסֵרִים בַּטַּוָּס, בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל מִילָה’ שֶׁבַּחַשְׁמַל יֵשׁ מִסְפָּר יג’.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (חולין סג:) א”ר אַבָּהוּ רָאָה זוֹ אַיָּה, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רָאָה שֶׁרוֹאָה בְּיוֹתֵר, תָּנָא עוֹמֶדֶת בְּבָבֶל וְרוֹאָה נְבֵלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּבַהֶמְשֵׁךְ שָׁם דָּאָה וְרָאָה וְאַיָּה אַחַת הִיא. וְכֵן מוּבָא בָּ’אִבְּן עֶזְרָא’ (ויקרא יא, יד) שֶׁדָּאָה הִיא מִלְּשׁוֹן “כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר”, דְּדָאָה עָף גָּבֹהַּ מְאֹד, וְרוֹאִים שֶׁעוֹף הָרָאָה רוֹאֶה לְמֵרָחוֹק וְעָף גָּבֹהַּ. נִרְאֶה דְּעוֹף זֶה מְסַמֵּל מַלְאָכִים שֶׁהֵם בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה. לָכֵן הוּא רוֹאֶה לְמֵרָחוֹק וְעָף גָּבֹהַּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁהוּא עוֹף טָמֵא, מֵחֲמַת דַּרְגָּתוֹ הַגְּבוֹהָה יֵשׁ לוֹ קֶשֶׁר גַּם לַקְּדֻשָּׁה הַיְנוּ שֶׁיּוֹנֵק מֵהַקְּדֻשָּׁה לְהַעֲבִיר לַקְּלִפָּה, לָכֵן אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֶדֶת בְּבָבֶל בִּמְקוֹם הַסִּטְרָא אַחֲרָא, הִיא רוֹאָה אֶת הַנְּבֵלָה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקוֹם הַקְּדֻשָּׁה.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תיקונים עג:) “נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה”, מַהוּ “עֵין אַיָּה” אֵלּוּ מַלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ. רוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר מְקַשֵּׁר אֶת עוֹף הָאַיָּה לַמַּלְאָכִים שֶׁאוֹמְרִים אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ.

כָּתוּב

(ירמיה יב, ט) “הַעַיִט צָבוּעַ נַחֲלָתִי לִי הַעַיִט סָבִיב עָלֶיהָ”. וּבַמהר”י קְרָא שָׁם “עַיִט” עוֹף שֶׁמִּתְגּוֹלֵל בְּדַם הַנְּבֵלָה וּסְבוּרִין שְׁאָר עוֹפוֹת שֶׁהוּא עַצְמוֹ נְבֵלָה. נִרְאֶה דְּעוֹף זֶה מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְאָכִים בְּדַרְגָּה נְמוּכָה שֶׁהֵם בִּבְחִינַת דָּם. לָכֵן הוּא מִתְגּוֹלֵל בְּדָם.

כָּתוּב

(איוב כח, ז) “נָתִיב לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה”. אִיּוֹב מְדַבֵּר שָׁם עַל מַעֲלַת הַחָכְמָה כַּמּוּבָא שָׁם (שם יב) “וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא וְאֵי זֶה מְקוֹם בִּינָה”. וְעַל נְתִיב הַחָכְמָה הוּא אוֹמֵר “לֹא יְדָעוֹ עָיִט וְלֹא שְׁזָפַתּוּ עֵין אַיָּה”. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ דְּעוֹפוֹת אֵלּוּ הֵם עוֹפוֹת טְמֵאִים וּמְסַמְּלִים אֶת מלאכי הַסִּטְרָא אַחֲרָא, הָאַיָּה מְסַמֵּל מַלְאָךְ סִטְרָא אַחֲרָא בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה, וְהָעַיִט מְסַמֵּל מַלְאָךְ סִטְרָא אַחֲרָא בְּדַרְגָּה נְמוּכָה בִּבְחִינַת דָּם. וְאִיּוֹב מְרַמֵּז שֶׁמַלְאֲכֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא אֵין לָהֶם שַׁיָּכוּת לַחָכְמָה, לָכֵן אָמַר שֶׁמֵּהָעַיִט וְעַד הָאַיָּה, הַיְנוּ כָּל דַּרְגוֹת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, לֹא יוֹדְעִים אֶת נְתִיב הַחָכְמָה, וְאֵין לָהֶם שַׁיָּכוּת לָזֶה.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (ויחי רטו:) עַל הַכָּתוּב “וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ”, שֶׁמְּרַמֵּז עַל קוֹל הַתּוֹרָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּקוֹל הַתּוֹרָה מִתְחַבֵּר לַמַּלְאָכִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת עוֹף הַתּוֹר, דְּתוֹר הוּא עוֹף טָהוֹר הַמְסַמֵּל אֶת מַלְאֲכֵי הַקְּדֻשָּׁה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (שבת מט.) פַּעַם אַחַת גָּזְרָה מַלְכוּת רוֹמִי הָרְשָׁעָה גְּזֵרָה עַל יִשְׂרָאֵל שֶׁכָּל הַמֵּנִיחַ תְּפִלִּין יְנַקְּרוּ אֶת מֹחוֹ, וְהָיָה אֱלִישָׁע מֵנִיחָם וְיוֹצֵא לַשּׁוּק, רָאָהוּ קַסְדּוֹר אֶחָד, רָץ מִפָּנָיו וְרָץ אַחֲרָיו, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶצְלוֹ, נְטָלָן מֵרֹאשׁוֹ וַאֲחָזָן בְּיָדוֹ. אָמַר לוֹ מַה זֶּה בְיָדְךָ אָמַר לוֹ כַּנְפֵי יוֹנָה, פָּשַׁט אֶת יָדוֹ וְנִמְצְאוּ כַּנְפֵי יוֹנָה, לְפִיכָךְ קוֹרִין אוֹתוֹ אֱלִישָׁע בַּעַל כְּנָפַיִם. נִרְאֶה דְּלָכֵן נֶהְפְּכוּ הַתְּפִלִּין לְכַנְפֵי יוֹנָה, דִּתְפִלִּין מְסַמְּלִים אֶת מלאכי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁמַּשְׁפִּיעִים פַּרְנָסָה כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל צִיצִית’, וְכֵיוָן שֶׁהָעוֹפוֹת הָרוּחָנִיִּים מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשֶּׁפַע בְּכַנְפֵיהֶם, לָכֵן הַתְּפִלִּין שֶׁמַּשְׁפִּיעִים שֶׁפַע זֶה נִמְשְׁלוּ לְכַנְפֵי יוֹנָה. וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (תיקונים קכא:) תְּרֵין רְצוּעִין לָקֳבֵל כַּנְפֵי יוֹנָה. רוֹאִים שֶׁרְצוּעוֹת הַתְּפִלִּין שֶׁמַּשְׁפִּיעוֹת אֶת שֶׁפַע הַתְּפִלִּין הֵן בִּבְחִינַת כַּנְפֵי יוֹנָה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מִמּוֹ”ר הָרה”צ ר’ פִישְׁל אַיְיזְנְבָּאךְ זצוק”ל, שֶׁמִּנְהַג הַמְקֻבָּלִים כְּשֶׁמְּקַפְּלִים הַתְּפִלִּין, לְהַשְׁאִיר אֶת הָרְצוּעוֹת שֶׁל הָרֹאשׁ בּוֹלְטוֹת מִשְּׁנֵי הַצְּדָדִים, לְרַמֵּז עַל כַּנְפֵי יוֹנָה. וְכֵן טֹטָפֹת בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב (בראשית א, כא) “כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ”.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל נִמְשְׁלָה לְיוֹנָה. דִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, שׁוֹרָה דֶּרֶךְ הַיּוֹנָה שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת הַמַּלְאָכִים. וְכֵן בֵּאַרְנוּ לְעֵיל בְּמַאֲמַר ‘חוּטֵי הַחַשְׁמַל’ אֶת הַפָּסוּק “וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב” שֶׁהָעִנְיָן שֶׁל “שׁוֹב” מְדַבֵּר עַל הַהַשְׁפָּעָה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. וְכֵן בַּיּוֹנִים שֶׁמְּסַמְּלוֹת אֶת הַמַּלְאָכִים, מָצִינוּ בְּחִינָה שֶׁל שׁוֹב, שֶׁתָּמִיד שָׁבוֹת אֶל הַשּׁוֹבָךְ שֶׁלָּהֶן. עַיֵּן בְּסֵפֶר ‘אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל’ (כרך ב’ ע’ תרעא) שֶׁהַשֵּׁם שׁוֹבָךְ הוּא מִלְּשׁוֹן הֲשָׁבָה, דְּהַיּוֹנִים חוֹזְרוֹת תָּמִיד אֶל הַשּׁוֹבָךְ שֶׁלָּהֶן. נִרְאֶה דְּזֶה מְרַמֵּז גַּם עַל הַשְׁפָּעַת הַמַּלְאָכִים שֶׁתָּמִיד שָׁבָה אֶל הָאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה. דְּהַשּׁוֹבָךְ שֶׁל הַיּוֹנִים הַמְסַמֵּל אֶת הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם נִמְצָא לְמַטָּה אֵצֶל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. וּלְכָאן הֵן שָׁבוֹת כְּשֶׁכְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל רְאוּיָה לְכָךְ. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר מ, ד) שֶׁהַמִּשְׁכָּן נִקְרָא שׁוֹבָךְ. וְכֵן נְבָאֵר לְקַמָּן שֶׁהַיּוֹנִים הַגַּשְׁמִיּוֹת שֶׁנִּמְצָאוֹת בַּכֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי מְסַמְּלוֹת אֶת מַלְאֲכֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל הַשְּׁכִינָה שֶׁנִּמְצָאִים שָׁם תָּמִיד. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין צה.) שֶבִּזְמַן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָיָה בְּצַעַר בָּאָה יוֹנָה לַאֲבִישַׁי וְצִעֲרָה עַצְמָהּ לְרַמֵּז לוֹ שֶדָּוִד בְּצַעַר.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ב”מ פו:) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מֻבְחָר שֶׁבָּעוֹפוֹת תַּרְנְגֹלֶת. וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות ס:) כִּי שָׁמַע קוֹל תַּרְנְגוֹלָא, לֵימָא בָּרוּךְ אֲשֶׁר נָתַן לַשֶּׂכְוִי בִּינָה לְהַבְחִין בֵּין יוֹם וּבֵין לַיְלָה. רוֹאִים שֶׁלַּתַּרְנְגוֹל הַנִּקְרָא שֶׂכְוִי, יֵשׁ בִּינָה. נִרְאֶה דְּכֵיוָן שֶׁשֹּׁרֶשׁ הָעוֹפוֹת הָרוּחָנִיִּים הָעֶלְיוֹנִים מֵהָעוֹלָם הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא עוֹלַם הַבִּינָה, לָכֵן לַתַּרְנְגוֹל, מֻבְחָר שֶׁבָּעוֹפוֹת, יֵשׁ בִּינָה. דְּתַרְנְגוֹל מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְאָכִים הָעֶלְיוֹנִים הַנִּמְשָׁכִים מֵהַבִּינָה.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן מִנְהַג יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת כַּפָּרוֹת בְּעֶרֶב יוֹם כִּפּוּר עַל תַּרְנְגוֹל, כֵּיוָן שֶׁהַתַּרְנְגוֹל הוּא הַמֻּבְחָר שֶׁבָּעוֹפוֹת. לָכֵן לוֹקְחִים תַּרְנְגוֹל שֶׁהוּא הַמֻּבְחָר שֶׁבָּעוֹפוֹת, וּמְסַמֵּל אֶת הַמַּלְאָכִים בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה וְנִזְכֶּה לְכַפָּרָה. וּבַתְּפִלָּה שֶׁאוֹמְרִים קֹדֶם הַכַּפָּרוֹת נֶאֱמַר אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אֶלֶף לְהַגִּיד לָאָדָם יָשְׁרוֹ וַיְחֻנֶּנּוּ. נִרְאֶה דְּלָכֵן מַזְכִּירִים מַלְאָךְ מֵלִיץ, דְּהַכַּפָּרוֹת מְקַשְּׁרוֹת אֶת הָאָדָם ל מַלְאָךְ שֶׁיִּהְיֶה מֵלִיץ יֹשֶׁר עֲבוּרוֹ.

מָצִינוּ

בַּמ”ב (שם סק”ב) וְטוֹב לְשָׁחֳטוֹ בְּאַשְׁמֹרֶת אַחַר הַסְּלִיחוֹת כִּי אָז הָרַחֲמִים גּוֹבְרִים. בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל חַמָּה’, שֶׁאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר הוּא הַזְּמַן הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְהִתְחַבֵּר לַקָּבָּ”ה דֶּרֶךְ הַמַּלְאָכִים, כֵּיוָן שֶׁאֶפְשָׁר לְהֵעָזֵר בְּמַלְאַךְ הַחַמָּה שֶׁעֲדַיִן לֹא הִתְלַכְלֵךְ מֵהָעֲוֹנוֹת, וְלָכֵן יֵשׁ עִנְיָן לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע וּלְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַחַמָּה מִיָּד עִם נֵץ הַחַמָּה. וְגַם כָּאן נִרְאֶה דְּיֵשׁ עִנְיָן לַעֲשׂוֹת כַּפָּרוֹת בִּזְמַן הָאַשְׁמֹרֶת מֵאוֹתוֹ טַעַם.


אודה מאד לכל מי שישלח לי הוספות על מאמר זה לזיכוי הרבים

בכדי להוציא לאור את המהדורה החדשה של ספר ‘סוד החשמל’ אנו זקוקים לעוד נרשמים. הנרשמים מראש יקבלו את הסט [4 כרכים] במחיר 80 ₪ בלבד. אין צורך לשלם מראש. נא להשאיר הודעה בתא קולי 0573109982. או בפקס 0737254480. או במייל fish@neto.net.il כמו כן אנו זקוקים לתרומות להדפסת עלונים. המעונינים בחוברת ‘פתח לסדור הרש”ש’ או ‘סוד החצי’ [כל חוברת 250 עמודים 5 ₪] ישאירו הודעה כנ”ל.

המעונינים לקבל בדואר אלקטרוני את מאמר צניעות האישה עם הוספות חדשות [סוד חיי האישות לאור הקבלה לנשואים בלבד], או את הגליון החודשי, ישלחו בקשה למייל.

Tags: ,

Comments are closed.