פָּרָשַׁת תְּרוּמָה – הָעוֹלָם הַמִּשְׁכָּן וְהָאָדָם

דף מתוך סדרת הספרים שעומדת לצאת אי”ה בקרוב

גליון פרשת תרומה תש”ע   [מותר לצלם לזיכוי הרבים]

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נֶפֶשׁ הַחַיִּים’ (שער א’ פ”ד בהג”ה) הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּקְדָּשׁ הָיוּ כּוֹלְלִים כָּל הַכֹּחוֹת וְהָעוֹלָמוֹת, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ בְּתַנְחוּמָא (ריש פקודי) שֶׁהוּא שָׁקוּל נֶגֶד בְּרִיאַת הָעוֹלָם וּמוֹנֶה שָׁם כְּסִדְרָן כְּלַל הָעִנְיָנִים שֶׁהָיוּ בַּבְּרִיאָה, שֶׁהֵמָּה הָיוּ גַּם כֵּן בַּמִּשְׁכָּן, וְלָכֵן הָאָדָם מֵעַם הַקֹּדֶשׁ, שֶׁכּוֹלֵל גַּם כֵּן כָּל סִדְרֵי בְרֵאשִׁית, וְסִדְרֵי הַמֶּרְכָּבָה, כְּלַל הַבְּרִיאָה כֻּלָּהּ, הוּא גַּם כֵּן דֻּגְמַת וְתַבְנִית הַמִּשְׁכָּן, וְהַמִּקְדָּשׁ, וְכָל כֵּלָיו, מְכֻוָּן בְּסֵדֶר הִתְקַשְּׁרוּת פִּרְקֵי אֵיבָרָיו, וְגִידָיו, וְכָל כֹּחוֹתָיו, וְכֵן מְחַלֵּק בַּזֹּהַר כְּלַל תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְכֵלָיו, שֶׁהֵמָּה רְמוּזִים כֻּלָּם בָּאָדָם אֶחָד בְּאֶחָד יִגְּשׁוּ כַּסֵּדֶר. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות מ, טז) שֶׁרַמַּ”ח פְּעָמִים נֶאֶמְרָה לְשׁוֹן עֲשִׂיָּה בַּעֲשִׂיַּת הַמִּשְׁכָּן, כְּנֶגֶד רַמַּ”ח אֵיבָרִים שֶׁבָּאָדָם, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַמִּשְׁכָּן. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘תּוֹרַת הָעוֹלָה’ לָרַמָּ”א (פ”א) שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה בָּנוּי עַל גַּבֵּי כִּפִּין חֲלוּלִים, לְרַמֵּז שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הוּא בְּחִינַת הָעוֹלָם שֶׁתָּלוּי עַל בְּלִימָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב כו, ז) “תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִי מָה”. וְכֵן מוּבָא שָׁם שֶׁהַר הַבַּיִת הָיָה תַּ”ק אַמָּה עַל תַּ”ק אַמָּה, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (מדות ב, א). דְּגַם בָּעוֹלָם מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (חגיגה יג.) מִן הָאָרֶץ וְעַד לָרָקִיעַ מַהֲלַךְ תַּ”ק שָׁנָה וְעָבְיוֹ שֶׁל רָקִיעַ מַהֲלַךְ תַּ”ק שָׁנָה וְכֵן בֵּין כָּל רָקִיעַ וְרָקִיעַ. וְכֵן מוּבָא שָׁם (פ”כ) שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהָעוֹלָם נִבְרָא בְּכ”ב אוֹתִיּוֹת, כָּךְ יֵשׁ בָּאָדָם כ”ב חֲלָקִים: רֹאשׁ, לֵב, כְּלָיוֹת, שִׁבְעָה נְקָבִים שֶׁבָּרֹאשׁ, וּשְׁנֵים עָשָׂר אֵיבָרִים.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פקודי רכב:) “וַתֵּכֶל כָּל עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד” כְּמוֹ כֵן “וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ”. רוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר מְקַשֵּׁר אֶת גְּמַר הַמִּשְׁכָּן לִגְמַר בְּרִיאַת הָעוֹלָם, דְּהַמִּשְׁכָּן הוּא עוֹלָם קָטָן בְּיַחַס לָעוֹלָם הַגָּדוֹל. וּמַמְשִׁיךְ שָׁם הַזֹּהַר שֶׁכְּשֵׁם שֶׁבִּבְרִיאַת הָעוֹלָם הַקָּבָּ”ה אָמַר וְהַבְּרִיאָה נֶעֶשְׂתָה מֵאֵלֶיהָ, כָּךְ בַּמִּשְׁכָּן הָאֻמָּנִים הִתְחִילוּ לַעֲשׂוֹת וְהָעֲבוֹדָה נֶעֶשְׂתָה מֵאֵלֶיהָ. נִרְאֶה לְפָרֵשׁ עַל פִּי זֶה, שֶׁלָּכֵן לוֹמְדִים אִסּוּר ל”ט מְלָאכוֹת בְּשַׁבָּת דַּוְקָא מֵהַמִּשְׁכָּן, כְּשֵׁם שֶׁהַמִּשְׁכָּן כְּשֶׁנִּכְנַס לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת, הָיָה אָסוּר לַעֲשׂוֹת בּוֹ ל”ט מְלָאכוֹת הַלָּלוּ, כָּךְ הָאָדָם שֶׁהוּא דֻּגְמַת הַמִּשְׁכָּן, כְּשֶׁנִּכְנַס לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת אָסְרוּ עָלָיו לַעֲשׂוֹת ל”ט מְלָאכוֹת הַלָּלוּ.

הָאָרוֹן מֹחַ

בְּהֶמְשֵׁךְ לְמַה שֶּׁהוּבָא, נִרְאֶה לְבָאֵר כַּמָּה עִנְיָנִים שֶׁהָיוּ בַּמִּשְׁכָּן, וּכְנֶגְדָּן בָּאָדָם. מוּבָא בְּלק”ת מִבַּעַל הַ’תַּנְיָא’ (נשא כב:) שֶׁכְּלֵי הַמִּשְׁכָּן הֵם בִּבְחִינַת אֵבָרִים הַפְּנִימִיִּים, מֹחַ, לֵב, כָּבֵד וְכוּ’, קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן הֵם בִּבְחִינַת עֲצָמוֹת, וִירִיעוֹת הַמִּשְׁכָּן בִּבְחִינַת עוֹר וּבָשָׂר.

נִרְאֶה דְּהָאָרוֹן בָּאָדָם הוּא הַמֹּחַ, דְּבַמִּשְׁכָּן, תַּכְלִית הָאָרוֹן הָיְתָה נְתִינַת הָעֵדוּת וְהַתּוֹרָה. כָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁהַתַּכְלִית שֶׁבִּשְׁבִילָהּ נִבְרָא לוֹ הַמֹּחַ, הִיא כְּדֵי שֶׁיִּלְמַד וְיַכְנִיס שָׁם אֶת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. וְכֵן מוּבָא בַּ’תַּנְיָא’ (נב) שֶׁהֵיכַל קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שֶׁבְּכָל עוֹלָם, הוּא בְּחִינַת הַמֹּחַ שֶׁבְּכָל עוֹלָם.

וְכֵן נִלְמָד מֵהָאָרוֹן, שֶׁאַל יֹאמַר אָדָם שֶׁהַתּוֹרָה כְּבֵדָה עָלָיו שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הַרְבֵּה חֻקִּים, וְכֵן מִמַּה יִּתְפַּרְנֵס וְכוּ’ אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁהָאָרוֹן נוֹשֵׂא אֶת נוֹשְׂאָיו, כָּךְ הַתּוֹרָה נוֹשֵׂאת אֶת הָאָדָם. כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (אבות פ”ג) כָּל הַמְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עֹל מַלְכוּת וְעֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ.

כְּמוֹ כֵן נִלְמָד מֵהָאָרוֹן, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מְצֻפֶּה זָהָב מִבַּחוּץ בִּפְנִים הָיָה אֲרוֹן עֵץ. כֵּן הָאָדָם צָרִיךְ לְהַשְׁפִּיל וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ כְּדֵי לִזְכּוֹת לַתּוֹרָה. וְגַם אִם הָאָדָם זוֹכֶה לִשְׁנֵי שֻׁלְחָנוֹת שֶׁמְּצַפִּים אוֹתוֹ בְּזָהָב כְּמוֹ הָאָרוֹן, בְּכָל זֹאת צָרִיךְ הָאָדָם לְהִשָּׁאֵר בְּשִׁפְלוּת, כְּמוֹ הָאָרוֹן שֶׁבִּפְנִים הָיָה עֵץ.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (עירובין סג:) כְּשֶׁהָאָרוֹן אֵינוֹ בִּמְקוֹמוֹ אֲסוּרִין יִשְׂרָאֵל בְּתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ, הוֹאִיל וְהָאָרוֹן הוּא כְּנֶגֶד הַמֹּחַ וְהוּא בִּבְחִינַת מֹחַ כְּלָלִי שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, כְּשֶׁהָאָרוֹן אֵינוֹ בִּמְקוֹמוֹ, אֵין כָּאן מָקוֹם לְתַשְׁמִישׁ דְּטִפּוֹת הַזֶּרַע בָּאוֹת מֵהַמֹּחַ.

מוּבָא בַּ’שַּׁ”ךְ עַל הַתּוֹרָה’ (פ’ תרומה ד”ה ועשית בדי) שֶׁבַּדֵּי הָאָרוֹן מְסַמְּלִים תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, לָכֵן “לא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ”, שֶׁאִם אֵין קֶמַח אֵין תּוֹרָה. וְהַטַּבָּעוֹת שֶׁבָּהֶן מֻנָּחִים הַבַּדִּים, מְסַמְּלוֹת אֶת הָעוֹזְרִים וְהַמְסַיְּעִים לָאָדָם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִלְמֹד. כְּגוֹן אִשְׁתּוֹ וְכַדּוֹ’. וְהַטַּבָּעוֹת מַחֲזִיקוֹת הַבַּדִּים דְּזֶה בְּלִי זֶה אִי אֶפְשָׁר. צָרִיךְ אֶת הַמָּמוֹן וְגַם אֶת הָאִשָּׁה.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יומא עב.) שֶׁהַבַּדִּים הָיוּ צָרִים בָּאֶמְצַע וּמִתְרַחֲבִים כְּלַפֵּי חוּץ, נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁהַבַּדִּים מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשֶּׁפַע הַגַּשְׁמִי שֶׁהוּא בִּבְחִינַת עָבֶה וְגַס, לָכֵן הֵם מִתְרַחֲבִים כְּכָל שֶׁיּוֹצְאִים הַחוּצָה.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר יח, ג) שֶׁקֹּרַח הָיָה מִנּוֹשְׂאֵי הָאָרוֹן. נִרְאֶה דְּנָתְנוּ לְקֹרַח אֶת נְשִׂיאַת הָאָרוֹן דְּקֹרַח הָיָה עָשִׁיר, וְרָמְזוּ בָּזֶה שֶׁתַּכְלִית הָעֲשִׁירוּת הִיא לִהְיוֹת נוֹשֵׂא אֶת הָאָרוֹן וְהַתּוֹרָה, דֶּרֶךְ הַבַּדִּים הַמְסַמְּלִים אֶת תּוֹמְכֵי הַתּוֹרָה.

נִרְאֶה לְבָאֵר לְפִי זֶה, מַדּוּעַ מְקַדְּשִׁים אִשָּׁה בְּטַבַּעַת, [קִידוּשִׁין בְּגִימַטְרִיָּא טַבַּעַת], כְּדֵי לְהַדְגִּישׁ לָהּ אֶת עִקַּר תַּפְקִידָהּ, שֶׁעָלֶיהָ לִהְיוֹת טַבַּעַת וְעֵזֶר, וּמְסַיַּעַת לְבַעְלָהּ לִלְמֹד תּוֹרָה. וּכְמוֹ שֶׁטַּבְּעוֹת הָאָרוֹן הֶחֱזִיקוּ אֶת הַבַּדִּים, שֶׁמְּסַמְּלִים תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, כָּךְ הָאִשָּׁה מְבִיאָה לַבַּעַל אֶת הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה, תּוֹמְכֵי תּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (ב”מ נט.) שֶׁבִּזְכוּת הָאִשָּׁה בָּאָה הַפַּרְנָסָה לָאָדָם, וְלָכֵן מְקַדְּשִׁים אוֹתָהּ בְּטַבַּעַת לְסַמֵּל שֶׁהַהַשְׁפָּעָה שֶׁבָּאָה בִּזְכוּתָהּ, הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה, תַּכְלִיתָהּ לִהְיוֹת כְּמוֹ טַבְּעוֹת הָאָרוֹן עֵזֶר לַתּוֹרָה, וְלֹא חַס וְשָׁלוֹם לְדָבָר אַחֵר.

כָּתוּב (שמות לז, ג) “וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת וּשְׁתֵּי טַבָּעֹת עַל צַלְעוֹ הַשֵּׁנִית”, נִרְאֶה דְּלָכֵן הַכָּתוּב מִשְׁתַּמֵּשׁ בַּלָּשׁוֹן צֶלַע לְגַבֵּי הַטַּבָּעוֹת דְּצֶלַע מְסַמֶּלֶת אֶת הָאִשָּׁה, שֶׁנִּלְקְחָה מִן הַצֶּלַע. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, כא) “וַיִּבֶן ה’ אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח מִן הָאָדָם לְאִשָּׁה”. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בראשית כח.) שֶׁצֶּלַע הַמִּשְׁכָּן מְרַמֵּז עַל הָאִשָּׁה שֶׁנִּבְנְתָה מֵהַצֶּלַע. וְכֵן לְבָנָ”ה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הָאִשָּׁה מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב (שם כה, כז) “תִּהְיֶיןָ הַטַּבָּעֹת לְבָתִּים” בְּדִלּוּג הָפוּךְ שֶׁל ג’ אוֹתִיּוֹת.

מוּבָא בְּ’סֵפֶר הַבָּהִיר’ (קפו) מַאי נִיהוּ אוֹצָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה “יִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ”, לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם שֶׁיְּהֵא יְרֵא שָׁמַיִם תְּחִלָּה וְאַחַר כָּךְ יִלְמֹד תּוֹרָה. נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁחָכְמַת הַיִּרְאָה הִיא בִּבְחִינַת הַמָּמוֹן שֶׁל הַתּוֹרָה אוֹצָרָהּ שֶׁל תּוֹרָה, דְּהַקָּבָּ”ה הִסְתַּכֵּל בַּתּוֹרָה וּבָרָא אֶת הָעוֹלָם, וְכָל חֵלֶק שֶׁל תּוֹרָה מַשְׁפִּיעַ הַשְׁפָּעָה אַחֶרֶת בָּעוֹלָם. וְחָכְמַת הַיִּרְאָה שֶׁל הַתּוֹרָה מַשְׁפִּיעָה אֶת הַמָּמוֹן הַגַּשְׁמִי בָּעוֹלָם דְּהַשְׁפָּעַת הַמָּמוֹן הִיא דֶּרֶךְ מִדַּת הַגְּבוּרָה, וְחָכְמַת הַיִּרְאָה הִיא בִּבְחִינַת גְּבוּרָה. וּכְמוֹ שֶׁבָּעוֹלָם הַגַּשְׁמִי צָרִיךְ מָמוֹן גַּשְׁמִי בִּשְׁבִיל לָקַחַת דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, כָּךְ בַּתּוֹרָה צָרִיךְ מָמוֹן רוּחָנִי שֶׁהוּא חָכְמַת הַיִּרְאָה כְּדֵי לִזְכּוֹת לִשְׁאַר חֶלְקֵי הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (שבת לא:). וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י (שבת לו.) עַל הַכָּתוּב “יִרְאַת ה’ הִיא אוֹצָרוֹ”, שֶׁיִּרְאַת שָׁמַיִם הִיא מַה שֶּׁמֻּנָּח בְּתוֹךְ הָאוֹצָר.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (קדושים פא:) שֶׁהָאִשָּׁה הִיא בְּחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “אִשָּׁה יִרְאַת ה'”. נִרְאֶה דִּכְשֵׁם שֶׁחָכְמַת הַיִּרְאָה הִיא בִּבְחִינַת מָמוֹן שֶׁפּוֹתֵחַ לָאָדָם לְהָבִין אֶת שְׁאַר חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהלים קיא, א) “רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'”. וּמִי שֶׁאֵין לוֹ חָכְמָה זוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהָבִין אֶת שְׁאַר חָכְמוֹת הַתּוֹרָה, כָּךְ הָאִשָּׁה הִיא בִּבְחִינַת יִרְאָה שֶׁפּוֹתַחַת לָאָדָם אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לִלְמֹד תּוֹרָה וְדוֹאֶגֶת לוֹ לְכָל צְרָכָיו כְּמוֹ הַמָּמוֹן הַגַּשְׁמִי שֶׁנּוֹתֵן לָאָדָם אֶת כָּל צְרָכָיו הַגַּשְׁמִיִּים. וְלָכֵן הַמָּמוֹן הַגַּשְׁמִי בָּא לָאָדָם בִּזְכוּת אִשְׁתּוֹ, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ שֶׁמָּמוֹן הוּא חֵלֶק הָאִשָּׁה.

וְכֵן נִרְאֶה דְּמַסֶּכֶת אָבוֹת פּוֹתַחַת בָּעִנְיָן שֶׁל משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וְכוּ’, דְּמַסֶּכֶת אָבוֹת מְלַמֶּדֶת אֶת חָכְמַת הַיִּרְאָה בַּתּוֹרָה, וְכֵיוָן שֶׁלִּמּוּד זֶה הוּא הָרִאשׁוֹן שֶׁקּוֹדֵם לְכָל הַלִּמּוּדִים כָּאן הַמָּקוֹם לוֹמַר משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי. וְכֵן הַשֵּׁם אָבוֹת מְרַמֵּז עַל הַשֹּׁרֶשׁ וְהַהַתְחָלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּמֵהָאָבוֹת הִתְחִיל הַכֹּל, וּמַסֶּכֶת זוֹ הִיא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁקּוֹדֶמֶת לִשְׁאָר חֶלְקֵי הַתּוֹרָה. וְהוֹסִיף זְקֵנִי הָרה”ג ר’ נַפְתָּלִי בּוּרְנְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ”א שֶׁלָּכֵן כָּתוּב (שמות א, כא) “וַיְהִי כִּי יָרְאוּ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים”, לְרַמֵּז שֶׁבִּנְיַן הַבַּיִת מַתְחִיל מִיִּרְאַת שָׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁחָכְמַת הַיִּרְאָה הִיא הָרִאשׁוֹנָה מִכָּל חָכְמוֹת הַתּוֹרָה.

‘הַשֻּׁלְחָן פֶּה’

נִרְאֶה דְּהַשֻּׁלְחָן בָּאָדָם הוּא הַפֶּה. כְּמוֹ שֶׁעַל הַשֻּׁלְחָן בַּמִּשְׁכָּן נָתְנוּ אֶת הַלֶּחֶם, כָּךְ הָאָדָם נוֹתֵן לֶחֶם לְפִיו. וְכֵן הַשֻּׁלְחָן הוּא בְּצוּרַת פֶּה, דְּהַיְנוּ, שְׁנֵי הַטּוּרִים שֶׁל הַלֶּחֶם, שֶׁכָּל טוּר כְּמוֹ שָׂפָה. וּבְיַחַד נִרְאֶה כְּמוֹ פֶּה וּשְׂפָתַיִם, וּמָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י (שמות כה, כט) קְשׂוֹתָיו אֵלּוּ סְנִיפִין, שֶׁמַּקְשִׁין אֶת הַלֶּחֶם, וּמַחֲזִיקִים אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יִשָּׁבֵר. דְּהַיְנוּ שֶׁקְּשׂוֹתָיו שָׁמְרוּ עַל הַלֶּחֶם. נִרְאֶה דְּגַם בָּאָדָם מוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁהַשְּׂפָתַיִם נוֹעֲדוּ לִשְׁמֹר עַל הַפֶּה, שֶׁלֹּא לְדַבֵּר מַה שֶּׁלֹּא צָרִיךְ.

וְכֵן הַתּוֹרָה, שֶׁנִּלְמֶדֶת בַּפֶּה, מְרֻמֶּזֶת בַּשֻּׁלְחָן, כַּמּוּבָא בְּ’תוֹרָה אוֹר’ (ויקהל פח:) הַשֻּׁלְחָן רוֹמֵז לַתּוֹרָה, שֶׁעָלָיו מַנִּיחִים לֶחֶם הַפָּנִים, וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת לֶחֶם “לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי”.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר לד, ב) כֶּתֶר מַלְכוּת זֶה הַשֻּׁלְחָן דִּכְתִיב בּוֹ “זֵר זָהָב סָבִיב”. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַשֻּׁלְחָן מְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת דְּמַלְכוּת הִיא בְּחִינַת פֶּה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תיקונים יז.), וְכֵן רוֹאִים בַּמַּלְכוּת שֶׁהַהַשְׁפָּעָה הִיא דֶּרֶךְ הַפֶּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב עַל הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ (ישעי’ יא, ד) “וּבְרוּחַ שְׂפָתָיו יָמִית רָשָׁע”, וְכֵן הַשְׁפָּעַת הַתּוֹרָה מוּבָא אֵצֶל הַמָּשִׁיחַ (שם נא, ד) “תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא”. וּמִלְּבַד הַשְׁפָּעַת הַתּוֹרָה הִשְׁפִּיעָה הַמַּלְכוּת גַּם אֶת הַלֶּחֶם הַגַּשְׁמִי לְכָל יִשְׂרָאֵל. לָכֵן הָיוּ י”ב לְחָמִים כְּנֶגֶד י”ב שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל דְּהַשְׁפָּעַת הַלֶּחֶם לְיִשְׂרָאֵל הָיְתָה דֶּרֶךְ הַשֻּׁלְחָן וְהַמַּלְכוּת. כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויחי רלג:) כָּל בְּרָכוֹת עֶלְיוֹנוֹת הַכֹּל נִמְסְרוּ לְזוֹ הַדַּרְגָּה (מַלְכוּת) לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל.

וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שם) שֶׁגֹּבַהּ הַשֻּׁלְחָן הָיָה י’ טְפָחִים, דְּהַשֻּׁלְחָן הוּא בְּחִינַת מַלְכוּת הַשַּׁיֶּכֶת לַמִּסְפָּר עֶשֶׂר. וְכֵן לֶחֶם הַפָּנִים הָיָה אָרְכּוֹ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְרָחְבּוֹ חֲמִשָּׁה טְפָחִים וְקַרְנוֹתָיו שֶׁבַע אֶצְבָּעוֹת, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (מנחות צו.). וּמִסְפָּרִים אֵלּוּ מְרַמְּזִים עַל הַמַּלְכוּת שֶׁשַּׁיֶּכֶת לַמִּסְפָּר עֶשֶׂר וְלָאוֹת ה’ שֶׁהִיא חֲמִשָּׁה. וְכֵן הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה שֶׁבָּאָה מֵהַמַּלְכוּת מִתְקַשֶּׁרֶת עִם הַפֶּה, כַּמּוּבָא בַּכָּתוּב (בראשית מא, מ) “וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי” וּבְרַשִּׁ”י שָׁם “יִּשַּׁק” יִתְּזַן. וְכֵן שׁוּלְחָן בְּגִימַטְרִיָּא פַּרְנָסָה.

הַמִּזְבֵּחַ לֵב

נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁהַמִּזְבֵּחַ הוּא כְּנֶגֶד הַלֵּב, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תיקונים קמ.) הַלֵּב הוּא מִזְבֵּחַ, שֶׁבּוֹ דַּם הַקָּרְבָּנוֹת, וְעַל כֵּן נֶאֱמַר “וְזָבַחְתָּ עָלָיו”, אִם זָכוּ אַרְיֵה יוֹרֵד לֶאֱכֹל הַקָּרְבָּן, וְאִם לֹא כֶּלֶב יוֹרֵד. רוֹאִים שֶׁהַמִּזְבֵּחַ בָּאָדָם הוּא הַלֵּב. דִּשְׁנֵיהֶם פּוֹעֲלִים דֶּרֶךְ הַדָּם. וְאִם אָדָם זוֹכֶה לֶאֱכֹל לְשֵׁם שָׁמַיִם כְּדִלְקַמָּן, הַדָּם שֶׁבְּלִבּוֹ הוּא בִּבְחִינַת דָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ. וּכְפִי שֶׁמְּרַמֵּז הַזֹּהַר שֶׁאַרְיֵה יוֹרֵד לֶאֱכֹל הַקָּרְבָּן, וְאִם אֲכִילָתוֹ אֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם הֲרֵי זֶה הוֹלֵךְ לַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּפִי שֶׁמְּרַמֵּז הַזֹּהַר שֶׁהַכֶּלֶב נֶהֱנֶה מִזֶּה. וְכֵן אוֹמְרִים בְּשִׁיר הַיִּחוּד לְיוֹם א’ מִזְבֵּחַ אֶבְנֶה בְּשִׁבְרוֹן לִבִּי וְרוֹאִים שֶׁהַמִּזְבֵּחַ הוּא בִּבְחִינַת לֵב. נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין מִזְבֵּחַ לַלֵּב. כְּשֵׁם שֶׁהַלֵּב מַפְרִיד אֶת הַפְּסֹלֶת מִן הַדָּם, וְשׁוֹלֵחַ אֶת הַדָּם הַמֻּבְחָר לַמֹּחַ, כָּךְ הַמִּזְבֵּחַ הִפְרִיד אֶת הַחֵלֶק הַטּוֹב שֶׁל הַקָּרְבָּן שֶׁיַּעֲלֶה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’, וְהַפְּסֹלֶת, הַיְנוּ הַדֶּשֶׁן, תֵּצֵא מִחוּץ לַמַּחֲנֶה.

וְכֵן בַּמִּזְבֵּחַ לָקְחוּ דְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, כְּדֻגְמַת צֹאן, בָּקָר, שֶׁמֶן, יַיִן, וְכַדּוֹ’ וְהִקְטִירוּ לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’, כָּךְ הָאָדָם כְּשֶׁמַּגְבִּיר אֶת הַיֵּצֶר טוֹב שֶׁשּׁוֹכֵן בַּצַּד הַיְמָנִי שֶׁל לִבּוֹ, עַל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשּׁוֹכֵן בַּצַּד הַשְּׂמָאלִי, יָכוֹל לְהַעֲלוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים לַה’ כְּמוֹ מִזְבֵּחַ.

וּכְמוֹ בַּמִּזְבֵּחַ הַהַעֲלָאָה לַה’ שֶׁל הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים כְּקָרְבָּנוֹת נֶעֶשְׂתָה עַל יְדֵי הַדָּם שֶׁל הַבְּהֵמָה. שֶׁעִקַּר פְּעֻלּוֹת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן הָיוּ קַבָּלָה, וְהוֹלָכָה, וּזְרִיקַת הַדָּם, וְאֵלּוּ הַפְּעֻלּוֹת הֵן הַמְעַכְּבוֹת אֶת הַקָּרְבָּן, כָּךְ הָאָדָם מַעֲלֶה אֶת הַדְּבָרִים הַגַּשְׁמִיִּים שֶׁאוֹכֵל לְרֵיחַ נִיחוֹחַ לַה’, עַל יְדֵי הַדָּם, הַיְנוּ שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּהֶפְכוּ לְדָם בְּגוּפוֹ בָּזֶה שֶׁדָּם זֶה נוֹתֵן לוֹ כֹּחַ לַעֲבֹד אֶת ה’. וְהָעֲלִיָּה לַה’ נַעֲשֵׂית בַּזְּמַן שֶׁהַדָּם עוֹלֶה מֵהַלֵּב לַמֹּחַ וְלֹא בִּזְמַן הָאֲכִילָה עַצְמָהּ. כַּמּוּבָא בְּ’תוֹרָה אוֹר’ (חיי שרה טו:) לְהָבִין עִנְיַן הָאֲכִילָה, כִּי מִן הַמַּאֲכָל נַעֲשֶׂה חֵלֶב וְדָם, וְהַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ וְחִיּוּת הָאָדָם, שֶׁמְּקַבֵּל הַכָּבֵד הַדָּם מִן הַמַּאֲכָל וְשׁוֹלֵחַ לַלֵּב, וְלַמֹּחַ, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְעַלֶּה הַמַּאֲכָל שֶׁנַּעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ לֵב וּמֹחַ הָאָדָם, וְעַל יְדֵי זֶה מִתְחַזֵּק לִבּוֹ וּמֹחוֹ בַּעֲבוֹדַת ה’. וּמְקוֹרוֹ מֵהַזֹּהַר חָדָשׁ (רות צז:) כָּבֵד אָכֵיל מִן כּוּלָּא וְיָהֵב לְלִבָּא וְכוּ’, לִבָּא אָכֵל מִן כּוּלָּא וְיָהֵיב לְמוֹחָא, וּמִנְּהוֹן סָלֵיק לְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְהַקָּבָּ”ה מְקַבְּלָן.

וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות י:) כָּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ מַקְרִיב תְּמִידִין. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּתַלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי יוֹדֵעַ לְתַקֵּן הַמַּאֲכָל כָּרָאוּי וּלְהַעֲלוֹתוֹ לַה’ בִּשְׁלֵמוּת, וּפוֹעֵל אוֹתָהּ פְּעֻלָּה כְּמוֹ קָרְבָּנוֹת וּנְסָכִים. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (חגיגה כז.) כְּשֶׁהָיָה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם מִזְבֵּחַ מְכַפֵּר, וְעַכְשָׁו שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אָדָם מְכַפֵּר. דְּעַל יְדֵי אֲכִילָה כָּרָאוּי הָאֲכִילָה נֶהְפֶּכֶת לִהְיוֹת כְּקָרְבָּן עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישלח קעו:) שֶׁר’ חִזְּקִיָּה אָמַר לְר’ יוֹסִי שֶׁקִּיטוֹר הֶעָשָׁן שֶׁל הַסִּיר שֶׁהוּא מְבַשֵּׁל הוּא כְּמוֹ עָשָׁן הַמִּזְבֵּחַ.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות כו:), תְּפִלּוֹת כְּנֶגֶד תְּמִידִין תִּקְּנוּם. וּתְפִלָּה נִקְרֵאת עֲבוֹדַת הַלֵּב. נִרְאֶה דְּאָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּכַוָּנַת הַלֵּב, אָז מִזְבַּח הַלֵּב מַקְרִיב אֶת הַקָּרְבָּן שֶׁהוּא הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁעוֹלָה לְרֵיחַ נִיחוֹחַ, דַּאֲכִילָה נוֹתֶנֶת כֹּחַ לָאָדָם לְהִתְפַּלֵּל כְּדִלְעֵיל. לָכֵן אוֹמְרִים יְהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא נֶחְשֶׁבֶת תְּפִלָּה זוֹ כְּאִלּוּ הִקְרַבְתִּי קָרְבָּן, דְּפוֹעֵל אוֹתָהּ הַפְּעֻלָּה בְּרוּחָנִיּוּת. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י (ברכות ה: ד”ה טורף) מַה הִיא הַנֶּפֶשׁ זוֹ תְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר “וָאֶשְׁפֹּךְ אֶת נַפְשִׁי לִפְנֵי ה'”. רוֹאִים שֶׁבַּתְּפִלָּה אָדָם שׁוֹפֵךְ אֶת דַּם הַנֶּפֶשׁ לִפְנֵי ה’. נִרְאֶה דִּכְשֵׁם שֶׁהַמִּזְבֵּחַ מַעֲלֶה אֶת הַקָּרְבָּן לַה’ עַל יְדֵי אֵשׁ, כָּךְ הָאָדָם מַעֲלֶה אֶת הַתְּפִלָּה לַה’ בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁבְּלִבּוֹ, עַל יְדֵי אֵשׁ הַהִתְלַהֲבוּת בַּעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים מט:) הַלֵּ”ב הוּא לַהַ”ב הַמִּזְבֵּחַ.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יומא לג:) שֶׁכְּשֵׁם שֶׁדִּשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי קוֹדֵם לְהַטָּבַת חָמֵשׁ נֵרוֹת מִשּׁוּם שֶׁאֵין מַעֲבִירִין עַל הַמִּצְווֹת, כָּךְ תְּפִלִּין שֶׁל יָד, קוֹדְמִים לִתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ, וְרוֹאִים שֶׁהַגְּמָ’ מְדַמָּה אֶת עֲבוֹדַת הַמִּזְבֵּחַ לִתְפִלִּין שֶׁל יָד, וְאֶת עֲבוֹדַת הַמְּנוֹרָה לִתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּתְפִלִּין שֶׁל יָד, שֶׁהֵם כְּנֶגֶד הַלֵּב הֵם בִּבְחִינַת מִזְבֵּחַ, וּתְפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ שֶׁקְּשׁוּרִים לַמֹּחַ וּלָעֵינַיִם “בֵּין עֵינֶיךָ” הֵם כְּנֶגֶד הַמְּנוֹרָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הָעֵינַיִם וְאֶת הַחָכְמָה כְּדִלְקַמָּן.

וְכֵן לִמּוּד הַתּוֹרָה הוּא בִּבְחִינַת קָרְבָּנוֹת, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (מנחות קי.) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ מַאי דִּכְתִיב “זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם”, כָּל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּאִלּוּ הִקְרִיב עוֹלָה, מִנְחָה חַטָּאת וְאָשָׁם. וְגַם כָּאן נִרְאֶה דְּעַל יְדֵי שֶׁמִּשְׁתַּמֵּשׁ בְּדָמוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה, הֲרֵי הוּא בִּבְחִינַת שׁוֹפֵךְ דָּמוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ, וּמַעֲלֶה אֶת הָאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה שֶׁנֶּהְפְּכוּ לְדָם לַה’. וְכֵן תּוֹרָה בְּגִימַטְרִיָּא הַפְּסוּקִים (ויקרא א, יז) “הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ”, (שמות כט, כ) “אֶת הַדָּם עַל הַמִּזְבֵּחַ”.

נִרְאֶה דִּכְמוֹ שֶׁבְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת בֶּחָצֵר לְכָל הַקָּרְבָּנוֹת, וּמִזְבַּח הַזָּהָב בִּפְנִים שֶׁעָלָיו הִקְטִירוּ רַק קְטֹרֶת, כָּךְ בָּאָדָם יֵשׁ שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת בַּעֲבוֹדַת הַלֵּב הַמְסַמֵּל אֶת הַמִּזְבֵּחַ, כַּמּוּבָא בַּ’תַּנְיָא’ (פט”ו) שְׁתֵּי מַדְרֵגוֹת בַּעֲבוֹדַת ה’, מַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִי, וּמַדְרֵגַת הַצַּדִּיק. יֶשְׁנָהּ מַדְרֵגָה שֶׁל מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת, שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת מַדְרֵגַת הַבֵּינוֹנִי, דִּנְחשֶׁת מְסַמֶּלֶת עֲנִיּוּת כְּמוֹ פְּרוּטוֹת נְחשֶׁת, וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (נדרים מא.) אֵין עֲנִיּוּת אֶלָּא בְּדַעַת. וְזֹאת מַדְרֵגָה פְּחוּתָה, כְּמוֹ מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת שֶׁהָיָה בַּחוּץ, בֶּחָצֵר. וּכְנֶגֶד זֶה בָּאָדָם שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע עֲדַיִן תּוֹקְפוֹ, וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעוֹ כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ, עַל יְדֵי הַיֵּצֶר טוֹב, שֶׁבַּצַּד הַיְמָנִי שֶׁבְּלִבּוֹ, זוֹ מַדְרֵגַת מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת. וּכְשֶׁהָאָדָם זוֹבֵחַ אֶת יִצְרוֹ וְכוֹפֵהוּ לַעֲבוֹדַת ה’, עֲבוֹדָה זוֹ נֶחֱשֶׁבֶת כְּקָרְבָּנוֹת וּבְכָל פַּעַם שֶׁכּוֹפֶה אֶת יִצְרוֹ הֲרֵי זֶה כְּקָרְבָּן.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים ע.) שֶׁעֲבוֹדַת הַבֵּינוֹנִים הִיא בִּבְחִינַת הַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ויקרא ט:) וְעִקַּר הַקָּרְבָּן שֶׁהוּא כְּדִמְיוֹן הַחֵטְא, לְהַקְרִיב לִפְנֵי הַקָּבָּ”ה רְצוֹן לִבּוֹ, וְרוּחַ נַפְשׁוֹ, שֶׁזֶּה חָבִיב לְפָנָיו יוֹתֵר מֵהַכֹּל, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם מַקְרִיבִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם קָרְבָּן הַזֶּה לִפְנֵי הַקָּבָּ”ה, וּמַה הוּא גּוּפָם וְנַפְשָׁם שֶׁמַּקְרִיבִים לְפָנָיו.

גַּם שְׁחִיטַת הַקָּרְבָּנוֹת בַּמִּשְׁכָּן הָיְתָה בַּחוּץ, עַל יַד מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת, לְסַמֵּל שֶׁכְּשֶׁצָּרִיךְ עֲדַיִן לִשְׁחֹט אֶת הַיֵּצֶר, זֹאת מַדְרֵגָה שֶׁל בַּחוּץ, וְכֵן הַשְּׁחִיטָה הָיְתָה בְּצַד צָפוֹן. וּבְצַד צָפוֹן בָּעוֹלָם שָׁם מִשְׁכַּן כָּל הַקְּלִפּוֹת, וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ירמיה א, יד) “מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה”. לָכֵן שׁוֹחֲטִים אֶת הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁבָּאִים מִדְּבָרִים גַּשְׁמִיִּים, מִקְּלִפַּת נֹגַהּ, וּמְסַמְּלִים אֶת הָרָע, דַּוְקָא בַּצָּפוֹן, שֶׁשָּׁם מְקוֹמָם. וּלְאַחַר הַשְּׁחִיטָה אֶפְשָׁר לְהַקְטִירָם לַמִּזְבֵּחַ וּלְהַעֲלוֹתָם לַה’. וְכֵן בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁבָּאָדָם שְׁחִיטַת הַיֵּצֶר נַעֲשֵׂית בַּצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַלֵּב שֶׁהוּא הַצַּד הַצְּפוֹנִי.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין מג:) מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב נִשְׁבָּר מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים נא) “זִבְחֵי אֱלֹקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה”. וּמְבַאֵר הַ’תַּנְיָא’ (אגרת התשובה פ”ז) שֶׁהוּא שָׁבַר אֶת הָרוּחַ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשּׁוֹכֵן בַּצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַלֵּב וְהִכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר, וְאִם עָשָׂה אֶת זֶה זוֹכֶה שֶׁ“אֱלֹקִים לֹא תִבְזֶה”. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּאָדָם שֶׁשּׁוֹבֵר וּמַכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע, כְּאִלּוּ הִקְרִיב כָּל הַקָּרְבָּנוֹת בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁבְּלִבּוֹ.

וְכֵן נִרְאֶה לְפָרֵשׁ אֶת הַמִּשְׁנָה (זבחים סו.) כָּל הָעוֹלִין לַמִּזְבֵּחַ עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין. וְשָׁם מְדֻבָּר עַל מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת, שֶׁהָעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ עוֹלִין דֶּרֶךְ יָמִין, וְכֵן בָּאָדָם הָעֲלִיָּה לַעֲבוֹדַת הַמִּזְבֵּחַ, הִיא בְּהַגְבָּרַת הַצַּד הַיָּמִין שֶׁבַּלֵּב עַל הַשְּׂמֹאל.

וְיֵשׁ מַדְרֵגָה גְּבוֹהָה יוֹתֵר שֶׁל עֲבוֹדַת הַלֵּב בִּבְחִינַת הָעֲבוֹדָה בְּמִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁהִיא מַדְרֵגַת הַצַּדִּיק שֶׁמּוּבָא בַּ’תַּנְיָא’ (פט”ו) שֶׁהָפַךְ אֶת הָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ לְטוֹב, וְהִיא בְּדֻגְמַת מִזְבַּח הַזָּהָב, שֶׁהָיָה בִּפְנִים הַמִּשְׁכָּן דַּעֲבוֹדָה זוֹ הִיא פְּנִימִית יוֹתֵר בִּבְחִינַת זָהָב שֶׁמְּסַמֵּל עֲשִׁירוּת. וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (נדרים מא.) אֵין עֲשִׁירוּת אֶלָּא בְּדַעַת. וְזוֹהִי מַדְרֵגַת הַצַּדִּיקִים שֶׁכְּבָר זָבְחוּ אֶת יִצְרָם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע”ה, (תהלים קט) “לִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי”, וּמְפָרֵשׁ רַשִּׁ”י (ע”ז ד:) יֵצֶר הָרָע חָלַל בְּקִרְבִּי וְאֵין לוֹ כֹּחַ לִשְׁלֹט בְּקִרְבִּי, כָּאן הַיֵּצֶר הָרָע נֶהְפָּךְ לְטוֹב, וְהוּא מְסַיֵּעַ וְנוֹתֵן לָאָדָם תַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדַת השי”ת. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תולדות קלח) צָרִיךְ יֵצֶר הָרָע לָעוֹלָם, כְּמָטָר לָעוֹלָם, שֶׁאִלְמָלֵא יֵצֶר הָרָע חֶדְוָותָא דִשְׁמַעְתָּתָא לֹא תִּהְיֶה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (לך לך פ:) אֲפִלּוּ לְהַהוּא יֵצֶר הָרָע כּוֹפֵהוּ בְּעַל כָּרְחוֹ, וּמַמְתִּיק אוֹתוֹ כַּיָּאוּת. וְכֵן בַּזֹּהַר (תולדות קמד:) כַּאֲשֶׁר הוֹלֵךְ אָדָם בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה גַּם אוֹיְבָיו יַשְׁלִים אִתּוֹ, זֶה יֵצֶר הָרָע וְהַבָּא מִצִּדּוֹ.

כָּתוּב (איוב לז, כב) “מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה”, וּבֵאַרְנוּ בְּמַאַמְרֵי ‘מַעֲלַת הַגְּבוּרוֹת’ שֶׁהַזָּהָב הַגַּשְׁמִי בָּא מִצַּד הָרָע מֵהַצָּפוֹן, אֶלָּא שֶׁהוּא הַטּוֹב הַטָּמוּן בָּרָע, וְכֵן נִרְאֶה לְפָרֵשׁ כָּאן דְּמִי שֶׁמְּהַפֵּךְ אֶת הָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ לְטוֹב, זוֹכֶה לַזָּהָב הָרוּחָנִי לְתַעֲנוּג בַּעֲבוֹדַת ה’, שֶׁהָיָה טָמוּן בָּרָע שֶׁבְּלִבּוֹ, כְּפִי שֶׁהַזָּהָב הַגַּשְׁמִי טָמוּן בַּצַּד הָרָע בָּעוֹלָם. וְכֵן מוּבָא בְּלק”ת (דרושים לשמ”ע פו:) פְּנִימִיּוּת הַלֵּב זֶהוּ נֶגֶד בְּחִינַת מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, שֶׁהוּא מִזְבַּח הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּחִינַת הַזָּהָב הוּא אַהֲבָה, כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶת עַזָּה הָעוֹלָה לְמַעְלָה, עַד שֶׁבָּא לִידֵי כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ. וְרוֹאִים שֶׁמִּזְבַּח הַזָּהָב מְסַמֵּל אֶת הַתַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדַת ה’.

וְהוֹסִיף הָרה”ג ר’ שְׁמוּאֵל אֶנְגֶּל שְׁלִיטָ”א שֶׁלָּכֵן הַקְּטֹרֶת שֶׁמַּקְטִירִים בְּמִזְבַּח הַזָּהָב מַעֲשִׁירָה גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת כִּפְשׁוּטוֹ, דְּאִם זוֹכִים לַהֲפֹךְ אֶת הָרָע לְטוֹב זוֹכִים גַּם לָעֲשִׁירוּת הַגַּשְׁמִית שֶׁטְּמוּנָה בָּרָע. וְכֵן קְטֹרֶת בְּגִימַטְרִיָּא עָנִי עָשִׁיר, דִּקְטֹרֶת הוֹפֶכֶת אֶת הֶעָנִי לֶעָשִׁיר.

וּכְמוֹ כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה שֶׁיֵּשׁ בָּאָרֶץ, שֶׁמֻּגְבָּל עַד לִגְבוּל מְסֻיָּם בָּעוֹלָם, וּמִי שֶׁעוֹלֶה מֵעַל גְּבוּל זֶה, שָׁם אֵין אֶת כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה, כָּךְ בְּכָל הַתַּאֲווֹת, וְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה הָאַרְצִיִּים, יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לִמְשֹׁךְ אֶת הָאָדָם כָּל עוֹד הוּא לֹא הֶעְפִּיל לַמַּדְרֵגָה הַגְּבוֹהָה שֶׁל מִזְבַּח הַזָּהָב, דִּלְאַחַר שֶׁהָאָדָם עָלָה לְמַדְרֵגָה זוֹ, אֵין לוֹ תַּאֲוָה כְּלָל לְעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, שֶׁהֵם מְאוּסִים בְּעֵינָיו לְעֻמַּת הַתַּעֲנוּג שֶׁיֵּשׁ לוֹ בַּעֲבוֹדַת השי”ת, וּבִפְרָט שֶׁתַּעֲנוּגִים אֵלּוּ מַפְרִיעִים לָאָדָם לְהִתְעַנֵּג עַל ה’.

מָצִינוּ בִּירוּשַׁלְמִי (יומא כד.) “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה” “תָּמִיד” אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, “תָּמִיד” אֲפִלּוּ בְּטֻמְאָה. נִרְאֶה דְּגַם בַּמִּזְבֵּחַ שֶׁבָּאָדָם בַּעֲבוֹדַת הַלֵּב, צְרִיכָה הָאֵשׁ לִדְלֹק תָּמִיד לַעֲבוֹדַת השי”ת. בְּכָל מַדְרֵגָה שֶׁאָדָם נִמְצָא, וְ“תָּמִיד” אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת, מְרַמֵּז עַל הַמַּדְרֵגָה שֶׁל מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שַׁבָּת. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (נשא קכד:). וְ“תָּמִיד” אֲפִלּוּ בְּטֻמְאָה מְרַמֵּז עַל הַמַּדְרֵגָה שֶׁל מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת, שֶׁעֲדַיִן הַיֵּצֶר הָרָע בְּתָקְפּוֹ, וְהָאָדָם עֲדַיִן קָשׁוּר בַּטֻּמְאָה. בְּכָל זֹאת הָאֵשׁ צְרִיכָה תָּמִיד לִדְלֹק, וּלְהִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר. וּבִזְכוּת זֶה יָבוֹא לְמַדְרֵגַת מִזְבַּח הַזָּהָב. וְלָכֵן הַכָּתוּב נִכְתַּב בַּתּוֹרָה דַּוְקָא בְּפָרָשַׁת מִזְבַּח הַנְּחשֶׁת, שֶׁשָּׁם אֵין עֲדַיִן תַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדַת ה’, לְלַמֵּד שֶׁגַּם בְּמַצָּב זֶה הָאֵשׁ צְרִיכָה לִדְלֹק תָּמִיד לְהַכְנִיעַ הַיֵּצֶר. וְאַדְּרַבָּה הָאֵשׁ בְּמַדְרֵגָה זוֹ צְרִיכָה לִדְלֹק גַּם אֵצֶל אֵלּוּ שֶׁזָּכוּ לְמַדְרֵגַת מִזְבַּח הַזָּהָב, דְּבִזְמַן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יְרִידָה הֵם נִצְרָכִים לְאֵשׁ זוֹ שֶׁל מַדְרֵגַת הָאִיתְכַּפְיָא.

וְהָאֵשׁ הוּא אֵשׁ הַתּוֹרָה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (צו כח.) “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה” זוֹ הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר עָלֶיהָ (ירמיה כג) “הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'” וְהַהֶבֶל הָעוֹלֶה מִפִּי רַבָּנָן בְּדִבְרֵי תּוֹרָה הוּא עֲשַׁן הַמַּעֲרָכָה. רוֹאִים שֶׁאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ הִיא הַתּוֹרָה שֶׁנִּלְחֶמֶת בַּיֵּצֶר הָרָע שֶׁבְּלֵב הָאָדָם וְלָכֵן לֹא תִּכְבֶּה, שֶׁצְּרִיכָה תָּמִיד לִדְלֹק לְהַכְנִיעַ כֹּחַ הָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שם בע”א) “וְהָאֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ לֹא תִכְבֶּה”, שֶׁזֶּה הָאֵשׁ מְבַעֵר רוּחַ הַטֻּמְאָה וּמִינִים הָרָעִים מִן הָעוֹלָם, וְהַכֹּהֵן הָיָה מְכַוֵּן בְּזֶה הָאֵשׁ שֶׁיְּבַעֵר מִינִים הָרָעִים מִן הָעוֹלָם, וְעַל כֵּן נִצְרַךְ שֶׁלֹּא לְכַבּוֹת הָאֵשׁ לְעוֹלָם. וְכֵן דָּוִ”ד שֶׁזָּכָה לְמַדְרֵגָה זוֹ שֶׁל “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד” כְּדִלְעֵיל, מְרֻמָּז בַּכָּתוּב “אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד” בְּדִלּוּג שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת.

בְּמִזְבַּח הַזָּהָב הִקְטִירוּ רַק קְטֹרֶת, וְכַיָּדוּעַ עֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת הָיָה בָּהּ תַּעֲנוּג גָּדוֹל, מֵהָרָע שֶׁנֶּהְפַּךְ לְטוֹב. וְזֶה בְּחִינַת מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁבָּאָדָם, שֶׁהָאָדָם מִתְעַנֵּג מֵהָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁנֶּהְפָּךְ לְטוֹב. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יומא כו.) שֶׁהַקְּטֹרֶת הָיְתָה מַעֲשִׁירָה, וְלָכֵן כָּל כֹּהֵן הָיָה מַקְטִיר רַק פַּעַם אַחַת, וְאֵין עֲשִׁירוּת אֶלָּא בְּדַעַת.

וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בהעלותך קנא:) מָצִינוּ בַּסֵּפֶר שֶׁל שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ קְטֹרֶת הִיא לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה וּלְבַטֵּל הַמִּיתָה, מָה הַטַּעַם לְפִי שֶׁהַדִּין מִמִּזְבֵּחַ הַחִיצוֹן נִמְצָא, וְחֶדְוָה וְשִׂמְחָה וְהִתְקַשְּׁרוּת הָאוֹרוֹת הִיא מִמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, שֶׁכָּל שִׂמְחָה בּוֹ קַיֶּמֶת, וְכַאֲשֶׁר כֹּחַ הַפְּנִימִי נִתְעוֹרֵר כָּל דִּין נִסְתַּלֵּק מֵהַחִיצוֹן, וְאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דִּין, וּלְפִיכָךְ קְטֹרֶת קַיֶּמֶת לְבַטֵּל הַמִּיתָה, וּלְכָךְ הַקְּטֹרֶת הִיא הִתְקַשְּׁרוּת הַכֹּל, וְזֹאת נִקְרָב בַּמִּזְבֵּחַ הַפְּנִימִי, וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רכד.) וְאֵין שֶׁמְּבַטֵּל מָוֶת הָעוֹלָם כַּקְּטֹרֶת שֶׁהִיא קִשּׁוּר הַדִּין בְּרַחֲמִים, תַּרְגּוּם שֶׁל קֶשֶׁר קְטִירוּ, מִי שֶׁיֹּאמַר פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת אַחַר תְּהִלָּה לְדָוִד מְבַטֵּל הַמָּוֶת מֵהַבַּיִת.

הַמְּנוֹרָה עַיִן

נִרְאֶה דְּהַמְּנוֹרָה שֶׁבָּאָדָם הִיא הָעַיִן. כְּפִי שֶׁרוֹאִים בְּ’מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא’ (ריש פקודי) שֶׁמֵּבִיא אֶת הָעִנְיָנִים שֶׁיֵּשׁ בָּעוֹלָם וְדֻגְמָתָם בַּמִּשְׁכָּן, מַשְׁוֶה אֶת הַמְּנוֹרָה לִמְאוֹרוֹת הַשָּׁמַיִם. וְכֵן מְרֻמָּז בִּירוּשַׁלְמִי (סוף חגיגה) שֶׁקָּרְאוּ לַמְּנוֹרָה גַּלְגַּל חַמָּה. וְהַמְּאוֹרוֹת הֵם בִּבְחִינַת עֵינַיִם כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (אגדת בראשית פב, ע’ אוצר אגדה ערך שמש) “עֵינַיִךְ יוֹנִים”, זוֹ חַמָּה וּלְבָנָה. וְכֵן בִּתְפִלַּת שַׁבָּת נֶאֱמַר וְעֵינֵינוּ מְאִירוֹת כַּשֶּׁמֶשׁ וְכַיָּרֵחַ. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ויק”ר לא, ח) שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת גַּלְגַּל הַחַמָּה עִם גַּלְגַּל הָעַיִן. דִּכְמוֹ שֶׁהַמְּאוֹרוֹת מְשַׁמְּשִׁים לְהָאִיר שֶׁנּוּכַל לִרְאוֹת, כָּךְ עַל יְדֵי הַמְּנוֹרָה הָיוּ רוֹאִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וְכֵן הָאָדָם, עַל יְדֵי הָעַיִן הוּא רוֹאֶה. וּכְמוֹ שֶׁבַּמִּשְׁכָּן הַמְּנוֹרָה הָיְתָה בִּפְנִים, כָּךְ הָאָדָם צָרִיךְ לִשְׁמֹר אֶת עֵינָיו בִּפְנִים, וְלֹא לְהַבִּיט בַּחוּץ חַס וְשָׁלוֹם עַל דְּבָרִים אֲסוּרִים. וְכֵן מְנוֹרָה בְּגִימַטְרִיָּא הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר עַל הַחַמָּה (בראשית א, טז) “הַמָּאוֹר הַגָּדֹל”.

וְכֵן נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ לַמְּנוֹרָה צוּרַת עַיִן, דִּמְנוֹרָה הַכַּוָּנָה לַקָּנֶה הָאֶמְצָעִי, וּכְשֵׁם שֶׁבָּעַיִן יֵשׁ גּוּף הָעַיִן, כָּךְ בַּקָּנֶה הָיָה יְרֵכָהּ, שֶׁזֶּה דּוֹמֶה לְגוּף הָעַיִן. וּבָעַיִן יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה שְׁלַבִּים עַד לַשָּׁלָב הַנִּרְאֶה מִבַּחוּץ, כָּךְ בַּמְּנוֹרָה הָיוּ גְּבִיעִים, כַּפְתֹּרִים, וּפְרָחִים וְכוּ’, עַד לַשָּׁלָב הַנִּרְאֶה מִבַּחוּץ לְמַעְלָה. כְּמוֹ שֶׁבָּעַיִן נִרְאֵית מִבַּחוּץ נְקֻדָּה שְׁחוֹרָה עַל לְבָנָה כָּךְ הַמְּנוֹרָה נִרְאֵית בְּסִיּוּם הַקָּנֶה נְקֻדַּת הָאֵשׁ עַל הַשֶּׁמֶן שֶׁמִּסָּבִיב, בְּדֻגְמַת עַיִן. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות כג, כח) שֶׁהַשֶּׁמֶן הַיּוֹצֵא מֵהַזֵּיתִים הוּא בִּבְחִינַת דְּמָעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מֵהָעַיִן, וְרוֹאִים שֶׁמְּקַשֵּׁר שֶׁמֶן לָעַיִן. וְכֵן זַיִת מְרֻמָּז בַּכָּתוּב (תהילים סג, ג) “כֵּן בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִךָ לִרְאוֹת עֻזְּךָ וּכְבוֹדֶךָ” לְרַמֵּז שֶׁהָרְאִיָּ’ה “בַּקֹּדֶשׁ”, הִיא דֶּרֶךְ הַשֶּׁמֶן זַיִת שֶׁבַּמְּנוֹרָה. וְכֵן בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל עַיִן’ שֶׁהָעַיִן הִיא בְּחִינַת חוּט. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חוּטֵי הַחַשְׁמַל מִתְחַבְּרִים לַשְּׁמִינִי’, שֶׁחוּטֵי הַמְּנוֹרָה הַפְּתִילוֹת, הֵם בִּבְחִינַת חוּט עַיִן.

וּמְרֻמָּז בַּכָּתוּב (שמות כה, מ) “וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר” מֻזְכֶּרֶת פַּעֲמַיִם רְאִיָּה בְּכָתוּב זֶה, לִרְמֹז עַל עִנְיַן הָרְאִיָּה שֶׁקָּשׁוּר לַמְּנוֹרָה. וְכֵן כָּתוּב (במדבר ח, ד) “וְזֶה מַעֲשֵׂה הַמְּנֹרָה מִקְשָׁה זָהָב עַד יְרֵכָהּ עַד פִּרְחָהּ מִקְשָׁה הִוא כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה ה’ אֶת משֶׁה כֵּן עָשָׂה אֶת הַמְּנֹרָה” וְגַם פֹּה פַּעֲמַיִם מֻזְכֶּרֶת רְאִיָּה. וְכֵן מְרֻמָּז בַּכָּתוּב “וּרְאֵה וַעֲשֵׂה” שֶׁתַּעֲשֶׂה כַּבְיָכוֹל אֶת הָרְאִיָּה. וְכֵן “כַּמַּרְאֶה אֲשֶׁר הֶרְאָה, כֵּן עָשָׂה”, שֶׁעָשָׂה כַּבְיָכוֹל אֶת הָרְאִיָּה בְּעַצְמָהּ.

מוּבָא בְּרַשִּׁ”י שָׁם לְפִי שֶׁנִּתְקַשָּׁה בָּהּ, וְכוּ’ עַל יְדֵי הַקָּבָּ”ה נַעֲשֵׂית מֵאֵלֶיהָ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּדָבָר שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְגַלְגַּל הָעַיִן, רַק הַקָּבָּ”ה בְּעַצְמוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת. וְכֵן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן שֶׁהָיָה מַדְלִיק אֶת הַמְּנוֹרָה, אַהֲרֹן אוֹתִיּוֹת נִרְאֶה. וְאַהֲרוֹן בְּגִימַטְרִיָּא עַיִן בְּעַיִן. וְכֵן אַהֲרֹן הוּא בְּחִינַת יָמִין. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (פקודי רלו:), וְהַמְּנוֹרָה הָיְתָה בַּדָּרוֹם בְּצַד יָמִין, וְכֵן הָעַיִן שַׁיֶּכֶת לַיָּמִין. כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תיקונים קכב.) שֶׁרְאִיָּה בְּיָמִין וּשְׁמִיעָה בִּשְׂמֹאל. וְכֵן הַכָּתוּב (במדבר יד, יד) “הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן” ס”ת מְנֹרָ”ה.

כָּתוּב (שמות ל, ח) “וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה” וְכֵן כָּתוּב (שם ז) “בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה”. רוֹאִים שֶׁעֲבוֹדַת הַקְּטֹרֶת בַּמִּשְׁכָּן הָיְתָה בְּיַחַד עִם עֲבוֹדַת הַמְּנוֹרָה. בַּמִּזְבֵּחַ בֵּאַרְנוּ שֶׁזֶּה לֵב, וּמְנוֹרָה הִיא עַיִן, וַעֲבוֹדַת לֵב וָעַיִן קְשׁוּרִים זֶה בָּזֶה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו, לט) “וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם”. וְכֵן כָּתוּב (משלי כג, כו) “תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תִּצֹּרְנָה”, וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (במדבר שם) שֶׁהָעַיִן רוֹאָה וְהַלֵּב חוֹמֵד וּשְׁנֵי הַדְּבָרִים קְשׁוּרִים. וְכֵן הָאֵשׁ לְהַדְלָקַת הַמְּנוֹרָה, נִלְקְחָה מֵהַמִּזְבֵּחַ, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (תמיד לג.) דְּעַיִן וְלֵב קְשׁוּרִים יַחַד. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בהעלותך קנא.) וּמִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה עָמְדוּ בְּיַחַד לְשִׂמְחַת הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי כז) “שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת יְשַׂמַּח לֵב”, וְע”כ לֹא נִקְרַב הַקְּטֹרֶת אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁשֶּׁמֶן הָיָה נִמְצָא.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יומא לג:) שֻׁלְחָן בַּצָּפוֹן מָשׁוּךְ מִן הַכֹּתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, וּמְנוֹרָה בַּדָּרוֹם מְשׁוּכָה מִן הַכֹּתֶל שְׁתֵּי אַמּוֹת וּמֶחֱצָה, מִזְבֵּחַ מְמֻצָּע וְעוֹמֵד בָּאֶמְצַע וּמָשׁוּךְ כְּלַפֵּי חוּץ קִמְעָא, וְנוּקְמֵיהּ לַהֲדַיְיהוּ, כֵּיוָן דִּכְתִיב “וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן” בָּעִינָן דַּחֲזוּ אַהֲדָדִי. רוֹאִים שֶׁהַשֻּׁלְחָן וְהַמְּנוֹרָה צְרִיכִים לִרְאוֹת זֶה אֶת זֶה, וְאָסוּר שֶׁהַמִּזְבֵּחַ יַעֲמֹד בֵּינֵיהֶם מַמָּשׁ. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁהַמְּנוֹרָה הִיא בְּחִינַת עַיִן, וְהַשֻּׁלְחָן הוּא בְּחִינַת פֶּה, אִי אֶפְשָׁר לְהַכְנִיס אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב בָּאֶמְצַע, דְּעַיִן וּפֶה הֵם לְמַעְלָה יוֹתֵר קָרוֹב לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כֵּיוָן שֶׁהֵם נִמְצָאִים בָּרֹאשׁ, וְהַמִּזְבֵּחַ מָשׁוּךְ כְּלַפֵּי חוּץ לְרַמֵּז שֶׁמְּקוֹם הַלֵּב יוֹתֵר לְמַטָּה.

אודה מאד לכל מי שישלח לי הוספות על מאמר זה לזיכוי הרבים

בכדי להוציא לאור את המהדורה החדשה של ספר ‘סוד החשמל’ אנו זקוקים לעוד נרשמים. הנרשמים מראש יקבלו את הסט [4 כרכים] במחיר 80 ₪ בלבד. אין צורך לשלם מראש. נא להשאיר הודעה בתא קולי 0573109982. או בפקס 0737254480. או במייל fish@neto.net.il כמו כן אנו זקוקים לתרומות להדפסת עלונים. המעונינים בחוברת ‘פתח לסדור הרש”ש’ או ‘סוד החצי’ [כל חוברת 250 עמודים 5 ₪] ישאירו הודעה כנ”ל.

המעונינים לקבל בדואר אלקטרוני את מאמר צניעות האישה עם הוספות חדשות [סוד חיי האישות לאור הקבלה לנשואים בלבד], או את הגליון החודשי, ישלחו בקשה למייל.

Tags: , , ,

Comments are closed.