תְּקִיעַת שׁוֹפָר מְעוֹרֶרֶת אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה

דף מתוך סדרת הספרים שעומדת לצאת אי”ה בקרוב

גליון ראש השנה ה’ אֲלָפִים תשע”אתְּעוֹרְרוּ אֶת הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ”

לשנה טובה תכתבו ותחתמו לאלתר לחיים טובים ולשלום אתם וכל הנלווים אליכם

יֶשְׁנָן

שְׁתֵּי מִצְווֹת שֶׁהַתּוֹרָה אוֹמֶרֶת טַעַם לַעֲשִׂיָּתָן, וְלֹא מָצִינוּ בַּחֲזַ”ל שֶׁהִתְיַחֲסוּ לָזֶה לְבָאֵר אֶת טַעַם הַמִּצְוָה וּפֶלֶא הוּא. מִצְוָה אַחַת הִיא תְּקִיעַת שׁוֹפָר. כָּתוּב (תהילים פא, ד) “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב”. וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ביצה טז.) כָּל מְזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים לוֹ מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, א”ר אַבָּהוּ מַאי קְרָאָהּ “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא”, מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי “חֹק” לִישָּׁנָא דִּמְזוֹנֵי הוּא, דִּכְתִיב “וְאָכְלוּ אֶת חֻקָּם”. רוֹאִים שֶׁהַגְּמָ’ לוֹמֶדֶת מֵהַפָּסוּק אֶת הָעִנְיָן שֶׁמְּזוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבִים מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְאֵינָהּ מְבָאֶרֶת מַדּוּעַ זֶה טַעַם לְמִצְוַת תְּקִיעַת שׁוֹפָר. אַדְּרַבָּה מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ר”ה טז:) אָמַר רַבִּי יִצְחָק, לָמָּה תוֹקְעִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לָמָּה תוֹקְעִין?, רַחֲמָנָא אָמַר תִּקְעוּ! אֶלָּא לָמָּה מְרִיעִין, מְרִיעִין?, רַחֲמָנָא אָמַר, “זִכְרוֹן תְּרוּעָה”!, אֶלָּא לָמָּה תוֹקְעִין וּמְרִיעִין כְּשֶׁהֵן יוֹשְׁבִין, וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין? כְּדֵי לְעַרְבֵּב הַשָּׂטָן. וְאֵין הַגְּמָ’ מַזְכִּירָה אֶת טַעַם הַכָּתוּב שֶׁתּוֹקְעִים בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה.

דָּבָר

דּוֹמֶה לְזֶה מָצִינוּ בְּמִצְוַת תְּפִלִּין; כָּתוּב (שמות יג, ט) “וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה’ בְּפִיךָ”. וְכָאן מַשְׁמַע שֶׁהַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת טַעַם לְמִצְוַת תְּפִלִּין, “לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה’ בְּפִיךָ”. וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (שבת כח:) “בְּפִיךָ” מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ, הַיְנוּ שֶׁתְּפִלִּין נַעֲשִׂים מֵעוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבַד שֶׁמֻּתֶּרֶת בַּאֲכִילָה. וְהַגְּמָ’ אֵינָהּ מְבָאֶרֶת אֶת הַטַּעַם שֶׁהַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת לְמִצְוַת תְּפִלִּין.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תרומה קסב.) בְּזוֹ הַתְּפִלָּה שֶׁל יָד שֶׁהִיא מַלְכוּתוֹ, נִכְלָלִים בָּהּ עוֹלָמוֹת כֻּלָּם, לָזוּן אוֹתָם, וּלְסַפֵּק לָהֶם כָּל מַה שֶּׁצְּרִיכִים. רוֹאִים שֶׁמִּצְוַת תְּפִלִּין מַשְׁפִּיעָה אֶת הַפַּרְנָסָה לָעוֹלָם. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רכח.) שֶׁצִּיצִית שַׁיָּכִים לַיָּמִין, דִּבְצִיצִית יֵשׁ ע”ב חֻלְיוֹת וּקְשָׁרִים כְּמִנְיַן חֶסֶ”ד. וּתְפִלִּין שַׁיָּכִים לְצַד הַשְּׂמֹאל, וְלָכֵן מַנִּיחִים הַתְּפִלִּין עַל יָד שְׂמֹאל. וְכָתוּב (משלי ג, טז) “אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד”. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות יג, יג) הֲנָחַת תְּפִלִּין בִּשְׂמֹאל יִרְמֹז לְמִדַּת הַדִּין הַמְקַבֶּלֶת מִן הַשְּׂמֹאל. וְכֵן מוּבָא שָׁם (ג, א) שֶׁהַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה בָּאָה מִשְּׂמֹאל.  וּלְפִי זֶה מוּבָן (שמות יג, ט) “לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה’ בְּפִיךָ”. מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ, דִּתְפִלִּין שֶׁמַּשְׁפִּיעִים אֶת הַפַּרְנָסָה וְהַמָּזוֹן, צְרִיכִים לְהֵעָשׂוֹת מִדָּבָר שֶׁכָּשֵׁר לַאֲכִילָה, וְהַתּוֹרָה מְרַמֶּזֶת אֶת הַטַּעַם לְמִצְוַת תְּפִלִּין, שֶׁבִּזְכוּת תְּפִלִּין נִזְכֶּה לְהַשְׁפָּעַת תּוֹרַת ה’ בְּפִיךָ מַמָּשׁ, הַיְנוּ הַשְׁפָּעַת הַמָּזוֹן וְהַפַּרְנָסָה שֶׁיִּהְיֶה מַה לֶּאֱכֹל.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (מו”ק יז:) שֶׁשּׁוֹפָר הוּא מִלְּשׁוֹן שֶׁנִּפְרָעִין מִמֶּנּוּ. וּמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַדִּין שֶׁמַּעֲנִישָׁה אֶת הַחוֹטְאִים. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ר”ה ח”ב ע’ רנח) סוֹד הַשּׁוֹפָר בְּעַצְמוֹ שָׁמַעְתִּי פַּעַם מִמּוֹרִי זַ”ל כִּי הוּא כְּלָלוּת כָּל הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִין וְכוּ’ וְלָכֵן נִקְרָא שׁוֹפָר מִלְּשׁוֹן שְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה וְכוּ’, עוֹד נִקְרָא שׁוֹפָר לְטַעַם הַאֲדָמַת פְּנֵי הַתּוֹקֵעַ בְּיֹפִי וְשַׁפְרִירוּת. רוֹאִים שֶׁשּׁוֹפָר מְעוֹרֵר אֶת פְּעֻלַּת מִדַּת הַגְּבוּרָה.

וְכֵן

נִרְאֶה דְּהָאֲרִיזַ”ל מְרַמֵּז שֶׁהַתּוֹקֵעַ מְקַבֵּל צֶבַע אָדֹם בְּפָנָיו הֱיוֹת שֶׁהוּא הִתְקַשֵּׁר עִם צַד הַגְּבוּרָה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת אָדֹם. וְכֵן שֹׁפָר אוֹתִיּוֹת שרף, וּמְרַמֵּז עַל הָאֵשׁ שֶׁל מִדַּת הַדִּין. וְכֵן יְרוּשְׁלֵם שֶׁהִיא מִלְּשׁוֹן יִרְאָה וּמְסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה בְּגִימַטְרִיָּא שׁוֹפָר.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (בראשית יג:) שֶׁמְּקַשֵּׁר שׁוֹפָר וּתְפִלִּין שֶׁהֵם בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה. וְכֵן שֹׁפָר בְּגִימַטְרִיָּא תְּפִילִּין, וְתָּקַע בְּגִימַטְרִיָּא תְּפִלִּין. נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין שְׁנֵי הַמִצְווֹת. דְּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל צִיצִית’, שֶׁהַתְּפִלִּין נִקְרְאוּ בַּתּוֹרָה “חֻקָּה”, כַּכָּתוּב (שמות יג, י) “וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת”. (ע’ בעירובין צו. שהגמ’ לומדת מכתוב זה הלכות תפילין).  דְּעַל יְדֵי תְּפִלִּין מִתְחַבְּרִים לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע פַּרְנָסָה לָעוֹלָם וְזוֹ בְּחִינַת הַשּׁוֹפָר. “כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא”. וְכֵן בֵּאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר שָׁם עַל הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה מִצַּד הַשְּׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה מִבְּחִינַת יִצְחָק. וּמָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר נג, ז) “וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ יִצְחָק” יָצָא חֹק לָעוֹלָם. רוֹאִים שֶׁיִּצְחָק הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה נִקְרָא יִצְחָק מִלְּשׁוֹן חֹק, וּמְבָאֵר הַ’הַעֲמֵק דָּבָר’ (בראשית כא, ג) שֶׁבִּזְכוּת יִצְחָק בָּאִים הַמְּזוֹנוֹת שֶׁנִּקְרָאִים חֹק.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (כי תצא רפב:) שֶׁקְּשִׁירַת הַתְּפִלִּין הִיא בִּבְחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק עַל הַמִּזְבֵּחַ. וְכֵן תְּקִיעַת שׁוֹפָר הִיא בִּבְחִינַת עֲקֵדַת יִצְחָק עַל הַמִּזְבֵּחַ. כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (ר”ה טז.) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא תִּקְעוּ לְפָנַי בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל כְּדֵי שֶׁאֶזְכֹּר לָכֶם עֲקֵדַת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם וּמַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם כְּאִלּוּ עֲקַדְתֶּם עַצְמְכֶם לְפָנַי. דִּכְשֵׁם שֶׁקְּשִׁירַת הַתְּפִלִּין מְסַמֶּלֶת אֶת קְשִׁירַת יִצְחָק עַל הַמִּזְבֵּחַ, כָּךְ תְּקִיעַת שׁוֹפָר מְסַמֶּלֶת אֶת זֶה. כִּדְבֵאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר שָׁם שֶׁקְּשִׁירַת יִצְחָק עִנְיָנָהּ קְשִׁירַת הַשְׁפָּעַת הַשֶּׁפַע שֶׁבָּא מִיִּצְחָק, לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לַעֲבוֹדַת השי”ת. וְכֵן שׁוֹפָר וּתְפִלִּין שֶׁמַּמְשִׁיכִים שֶׁפַע זֶה צְרִיכִים קְשִׁירָה, כְּדֵי שֶׁהַשֶּׁפַע יִּהְיֶה לְעֵזֶר לַעֲבוֹדַת השי”ת.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ’ מֵהַגרצ”פ פְרַנְק זַצַּ”ל שֶׁנּוֹהֲגִים לְכַסּוֹת אֶת הַשּׁוֹפָר בִּזְמַן הַבְּרָכוֹת, כְּמוֹ שֶׁאַבְרָהָם כִּסָּה אֶת יִצְחָק בִּזְמַן הָעֲקֵדָה, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט וירא קא) שֶׁאַבְרָהָם כִּסָּה אֶת יִצְחָק כְּדֵי שֶׁהַשָּׂטָן לֹא יִזְרֹק עָלָיו אֶבֶן וְיַעֲשֶׂה בּוֹ מוּם. וְכֵן בַּתְּפִלִּין מָצִינוּ שֶׁצָּרִיךְ לְכַסּוֹתָם, עַיֵּן בָּ’אֵלִיָּהוּ רַבָּא’ או”ח (כז) שֶׁיֵּשׁ סוֹבְרִים שֶׁצָּרִיךְ לְכַסּוֹת גַּם תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ וְגַם שֶׁל יָד, וְלַהֲלָכָה מְכַסִּים רַק תְּפִלִּין שֶׁל יָד, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹפָר וּתְפִלִּין וַעֲקֵדַת יִצְחָק מַשְׁפִּיעִים אֶת הַבְּרָכָה הַגַּשְׁמִית. וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (תענית ח:) אֵין הַבְּרָכָה מְצוּיָה אֶלָּא בְּדָבָר הַסָּמוּי מִן הָעַיִן, לָכֵן צָרִיךְ לְכַסּוֹת אֶת כָּל אֵלּוּ.

וְכֵן

נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת שִׁיטַת הַ’מָּגֵן אַבְרָהָם’ (תקפו ג) שֶׁלּוֹמֵד שׁוֹפָר מִתְּפִלִּין, כְּשֵׁם שֶׁתְּפִלִּין יֵשׁ דִּין לַעֲשׂוֹת מִבְּהֵמָה טְהוֹרָה, מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ, כָּךְ שׁוֹפָר יִהְיֶה אָסוּר לַעֲשׂוֹת מִבְּהֵמָה טְמֵאָה. וּמַקְּשֶׁה עָלָיו הַ’נּוֹדַע בִּיהוּדָה’ (או”ח ג) מִכַּמָּה מִצְווֹת שֶׁלֹּא לָמְדוּ מִתְּפִלִּין וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן מִדָּבָר טָמֵא. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁתְּפִלִּין וְשׁוֹפָר הֵם בְּסוֹד חֹק, שֶׁמַּשְׁפִּיעִים אֶת הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה, כְּשֵׁם שֶׁהַתּוֹרָה הִקְפִּידָה בִּתְפִלִּין שֶׁיִּהְיוּ מִן הַמֻּתָּר בְּפִיךָ, מִשּׁוּם שֶׁמַּשְׁפִּיעִים אֶת הָאֲכִילָה וְהַפַּרְנָסָה, כָּךְ הֵבִין הַ’מָּגֵן אַבְרָהָם’ שֶׁשּׁוֹפָר צָרִיךְ לִהְיוֹת אוֹתוֹ דָּבָר.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ר”ה טז:) שֶׁהַשּׁוֹפָר מְעַרְבֵּב אֶת הַשָּׂטָן, וְגוֹרֵם שֶׁהַשָּׂטָן לֹא יְקַטְרֵג. וְכֵן עַל תְּפִילִין שֶׁהֵם בְּגִימַטְרִיָּא שֹׁפָר כְּדִלְעֵיל, מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות נז.) “וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה’ נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ” רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֵלּוּ תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ, וּמְבֹאָר עַל פִּי דְּבָרֵינוּ דְּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘שֹׁרֶשׁ הַטֻּמְאָה מֵהַחֵטְא’, שֶׁהַשָּׂטָן אֵינוֹ נִלְחָם בְּצַד הַשְּׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה שֶׁשָּׁם שָׁרְשׁוֹ. וְכֵן שׁוֹפָר וּתְפִילִין שֶׁמְעוֹרְרִים אֶת הַשֶּׁפַע מִצַּד הַשְּׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה מְבַלְבְּלִים אֶת הַשָּׂטָן שֶׁרוֹאֶה שֶׁהַשְּׂמֹאל דִּקְדֻשָּׁה בָּא לָתֵת שֶׁפַע וּמִמֵּילָא אֵינוֹ מְקַטְרֵג. וְכֵן תְּפִלִּין שֶׁבָּרֹאשׁ מְרַמְּזִים עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן רֹאשׁ הוּא אוֹתִיּוֹת שְׁאֵר הַמְסַמֵּל אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה. וְכֵן מוּבָא בָּ’אוֹר הַחַיִּים’ (בראשית לב, יב) שֶׁהַמִּנְחָה שֶׁיַּעֲקֹב שָׁלַח לְעֵשָׂו הָיְתָה מִסְפַּר תק”ף, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמִסְפָּר זֶה הוּא הַמִּסְפָּר שֶׁל תְּפִילִין אוֹ שֹׁפָר שֶׁמַּכְנִיעִים אֶת הַשָּׂטָן וְאֶת צַד הָרַע בָּעוֹלָם. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אֹסְרִי לַגֶּפֶן’ (פורים ע’ רטז) שֶׁהַכָּתוּב “אֵין שָׂטָן וְאֵין פֶּגַע רָע” ר”ת שׁוֹפָ”ר.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן מְזוֹנוֹת וּפַרְנָסָה נִקְרָאִים בַּתּוֹרָה בְּשֵׁם “חֹק”. דְּעִנְיַן חֹק בַּתּוֹרָה, הוּא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ טַעַם, כְּמוֹ פָּרָה אֲדֻמָּה וּשְׁאָר חֻקִּים. וְכֵן מְזוֹנוֹת, מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (מו”ק כח.) מְזוֹנֵי לָא בִּזְכוּתָא תַּלְיָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא. וּמַזָּל הוּא דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ טַעַם, מַדּוּעַ לָזֶה יֵשׁ מַזָּל, וּלְאַחֵר אֵין. לָכֵן מְזוֹנוֹת נִקְרָאִים בַּתּוֹרָה חֹק.

נִרְאֶה

לְבָאֵר הַכָּתוּב (תהילים פא, ד) “תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָרֹ”, עַל פִּי דִּבְרֵי הַגְּמָ’, שֶׁהַתּוֹרָה נוֹתֶנֶת טַעַם לִתְקִיעַת שׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה “כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב”. יִשְׂרָאֵל מְסַמֵּל אֶת הַצַּדִּיקִים דְּיִשְׂרָאֵל אוֹתִיּוֹת לִי – רֹאשׁ, וְיַעֲקֹב מְסַמֵּל אֶת הַבֵּינוֹנִים וּפְשׁוּטֵי הָעָם, יַעֲקֹב הוּא אוֹתִיּוֹת י’ – עָקֵב. וְהַטַּעַם לִתְקִיעַת שׁוֹפָר לַבֵּינוֹנִים, וּלְאֵלּוּ שֶׁהֵם בִּבְחִינַת יַעֲקֹב, מִשּׁוּם שֶׁ“מִּשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב” מֵאַחַר שֶׁבֵּינוֹנִים תְּלוּיִים וְעוֹמְדִים (ר”ה טז:), וְיֵשׁ נֶגְדָּם מִשְׁפָּט עַל עֶצֶם הַחַיִּים שֶׁלָּהֶם. לָכֵן צְרִיכִים לְעוֹרֵר רַחֲמִים עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר, לְצֹרֶךְ מִשְׁפָּטָם. וְצַדִּיקִים שֶׁנִּכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים (שם) הַטַּעַם לִתְקִיעַת שׁוֹפָר אֶצְלָם הוּא “כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל”, עִנְיַן הַמָּזוֹן שֶׁנִּקְצַב בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, כֵּיוָן שֶׁ“מְּזוֹנוֹת לָא בִּזְכוּתָא תַּלְיָא אֶלָּא בְּמַזָּלָא”. וּזְכֻיּוֹתֵיהֶם שֶׁל הַצַּדִּיקִים לֹא מַסְפִּיקוֹת בִּשְׁבִיל לְקַבֵּל אֶת הַשֶּׁפַע בְּעִנְיַן הַמָּזוֹן. עַל זֶה נִצְרָכִים לַשּׁוֹפָר, וְכֵן מוּבָא בִּ’מְבוֹא שְׁעָרִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (רד) שֶׁשּׁוֹפָר מְסַמֵּל אֶת יְסוֹד דַּאֲרִיךְ, וְהַשְׁפָּעוֹת הַמַּזָּל בָּאוֹת מֵאֲרִיךְ.

וְכֵן

מוּבָא בְּלק”ת (דרושים לר”ה נד:) שֶׁעַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר עוֹלִים לְמַעְלָה מֵעַל כָּל הָעוֹלָמוֹת, וְכֵן עוֹלִים מֵעַל עוֹלַם הַזְּכוּת, וּמַגִּיעִים עַד לְעוֹלַם הַמַּזָּל. שֶׁשַּׁיָּךְ לְעוֹלַם הָרָצוֹן, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בשלח סב.) עַל הַכָּתוּב (תהלים קמה) “פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן”, שֶׁעִנְיַן הַמְּזוֹנוֹת תָּלוּי בָּרָצוֹן, הַיְינוּ עוֹלַם הַמַּזָּל שֶׁלְּמַעְלָה שֶׁנִּקְרָא רָצוֹן. וְעוֹלָם זֶה הוּא מֵעַל עוֹלַם הַמַּזָּלוֹת שֶׁלְּמַטָּה, וְהוּא מַנְהִיג אוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים בִּתְפִלַּת עַרְבִית וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ. הַיְינוּ שֶׁהַכּוֹכָבִים ומַזָּלוֹת לְמַטָּה מֻנְהָגִים כִּרְצוֹנוֹ עַל יְדֵי עוֹלַם הָרָצוֹן שֶׁהוּא מֵעַל הַכֹּל, דְּיֵשׁ כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת בַּגַּשְׁמִיּוּת לְמַטָּה, וְיֵשׁ אֶת עוֹלַם הַמַּזָּל הָרוּחָנִי שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע, וְעַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר מַגִּיעִים לְעוֹלָם זֶה, וּפוֹעֲלִים שָׁם. אַף שֶׁצָּרִיךְ גַּם זְכֻיּוֹת, וּמַזָּל לְבַד לֹא עוֹזֵר, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘זְכֻיּוֹת מָזוֹן רוּחָנִי’. מִכָּל מָקוֹם הַזְּכֻיּוֹת לְבַד לֹא עוֹזְרוֹת לַצַּדִּיקִים, וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (בראשית כט:) שֶׁקּוֹל הַשּׁוֹפָר בָּא מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ מְאֹד, וּבוֹ תְּלוּיִים הַמְּזוֹנוֹת, וְאַף עַל פִּי שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָ’ (שבת קנו:) אֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל, אֵין הַכַּוָּנָה שֶׁאֵין לָהֶם כְּלָל מַזָּל, אֶלָּא שֶׁיִּשְׂרָאֵל הֵם מֵעַל הַמַּזָּל, הֱיוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם אֶפְשָׁרוּת לַעֲלוֹת עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר לְעוֹלַם הַמַּזָּל שֶׁלְּמַעְלָה, וּלְשַׁנּוֹת אֶת הַמַּזָּל לְמַטָּה.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן הַכָּתוּב אוֹמֵר “כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל”, וְלֹא כִּי מָזוֹן לְיִשְׂרָאֵל. לְרַמֵּז אֶת הָעִנְיָן שֶׁמְּזוֹנוֹת נִקְרָאִים חֹק, מִשּׁוּם שַׁיָּכוּתָם לְעוֹלַם הַמַּזָּל, שֶׁהוּא בִּבְחִינַת חֹק, לְלֹא טַעַם כְּדִלְעֵיל, וְכַבְיָכוֹל כָּתוּב כִּי מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל. וְלָכֵן צְרִיכִים יִשְׂרָאֵל אֶת הַשּׁוֹפָר שֶׁפּוֹעֵל בְּעוֹלַם הַמַּזָּל לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַמְּזוֹנוֹת.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘אֱמוּנַת עִתֶּיךָ’ (מועדים ג’ ע’ קי’) כָּתְבוּ סִפְרֵי הַחָכְמָה שֶׁכְּשֶׁעָלָה בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לִבְרֹא הָעוֹלָם, צִמְצֵם כַּבְיָכוֹל הַקָּבָּ”ה אֶת הָאוֹר אֵין סוֹף, וְנִתְהַוָּה מְקוֹם חָלָל, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, וּבֶחָלָל הַזֶּה הִמְשִׁיךְ הַקָּבָּ”ה בְּתוֹכוֹ אוֹר חָדָשׁ, וּבָזֶה יֵשׁ לוֹמַר טַעַם חָדָשׁ לָמָּה תְּקִיעַת שׁוֹפָר צָרִיךְ לִהְיוֹת דַּוְקָא בְּשׁוֹפָר דְּהַיְינוּ בַּקְּרָנוֹת הַחֲלוּלִים, לְפִי שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם, וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים, וּכְשֶׁמִּסְתַּלֵּק הַחִיּוּת שֶׁל הַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה זֶהוּ כְּמוֹ צִמְצוּם, וְנִתְהַוֶּה מְקוֹם חָלָל לִבְרִיאַת הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה, וְצִוָּנוּ הַקָּבָּ”ה לִתְקֹעַ בַּשּׁוֹפָר שֶׁהוּא מְקוֹם חָלָל, וְעַל יְדֵי הַתְּקִיעָה אֲנַחְנוּ מְפִיחִים בִּמְקוֹם הֶחָלָל רוּחַ חָדָשׁ וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ מְעוֹרְרִים גַּם לְמַעְלָה שֶׁהַקָּבָּ”ה גַּם כֵּן מַמְשִׁיךְ אוֹר חָדָשׁ בְּתוֹךְ הֶחָלָל. לִכְאוֹרָה קָשֶׁה מַדּוּעַ הָאִיתְּעַרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁמְּעוֹרֶרֶת אֶת בְּרִיאַת כָּל הָעוֹלָם מֵחָדָשׁ עִם כָּל עִנְיְנֵי הַמַּזָּל שֶׁכְּלוּלִים בּוֹ לְעוֹד שָׁנָה, נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שְׁמִיעַת קוֹל שׁוֹפָר בִּלְבַד, לִכְאוֹרָה עַל עִנְיָן כָּזֶה גָּדוֹל הָיָה צָרִיךְ אִיתְּעַרוּתָא דִּלְתַתָּא גְּדוֹלָה. נִרְאֶה לְיַשֵּׁב דְּכֵיוָן שֶׁעִנְיְנֵי הַמַּזָּל לֹא תְּלוּיִים בִּזְכוּת וּבַעֲבוֹדַת הַנִּבְרָאִים כְּדִלְעֵיל, גַּם הָאִיתְּעַרוּתָא דִּלְתַתָּא שֶׁמְּעוֹרֶרֶת אֶת עִנְיְנֵי הַמַּזָּל הִיא פְּשׁוּטָה, לְסַמֵּל שֶׁדָּבָר זֶה לֹא תָּלוּי בַּעֲבוֹדַת הַנִּבְרָאִים.

וְעוֹד

טַעַם נִרְאֶה לְבָאֵר שֶּׁהָאֹזֶן הִיא הָאֵבָר הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַעֲשֶׂה. דְּהַמֹּחַ שֶׁהוּא הָאֵיבָר הֲכִי חָשׁוּב לֹא שַׁיָּךְ לַעֲשׂוֹת בּוֹ מַעֲשֶׂה, רַק מַחֲשָׁבָה. וְאַחֲרֵי הַמֹּחַ סֵדֶר חֲשִׁיבוּת הָאֵיבָרִים בְּרוּחָנִיּוּת הוּא אֹזֶן, וְאַחַר כָּךְ עֵינַיִם, כַּמּוּבָא בְּרַבֵּנוּ יוֹנָה (משלי טז). לָכֵן שׁוֹמְעִים קוֹל שׁוֹפָר וְהַשְּׁמִיעָה הִיא בְּחִינַת מַעֲשֶׂה דְּשׁוֹמֵעַ נֶחְשָׁב כְּעוֹנֶה, וַעֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה. וְזֶה מְקַשֵּׁר אֶת הָאָדָם עִם הָעוֹלָמוֹת הַגְּבוֹהִים בְּיוֹתֵר. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר מַאַמְרֵי רַשְׁבִּ”י’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ע’ קיז) אֹזֶן הָעֶלְיוֹנָה נֶעֱלֶמֶת מְאֹד וּבַגְּמָרָא אָמְרוּ חֵרְשׁוֹ נוֹתֵן דְּמֵי כֻּלּוֹ, כִּי הָאֹזֶן עִקַּר הָאָדָם, וּמִזְּעֵיר אַנְפִּין נִלְמֹד דְּאָמְרִינַן בְּאִדְּרָא זוּטָא בְּדַף רצד ע”ב בְּהַאי נוּקְבָא דְאוּדְנִין תַּלְיָין נוּקְבִין אַחֲרָנִין, נוּקְבָא דְעַיְינִין, נוּקְבָא דְפוּמָא, נוּקְבָא דְחוֹטְמָא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב “הַטֵּה ה’ אָזְנְךָ וּשְׁמַע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה”, הָא כֹּלָא בֵּיהּ תַּלְיָא. וְכֵן רוֹאִים בְּסִדּוּר הָרש”ש בְּכַוָּנַת הַמֶּרְכָּבָה שֶׁסִּדֵּר אֶת הַאָזְנַיִם מֵעַל הָעֵינַיִם.

וְכֵן

בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חוּטֵי הַחַשְׁמַל מִתְחַבְּרִים לַשְּׁמִינִי’ שֶׁמִּסְּפִירַת הַבִּינָה וָמַעְלָה מַתְחִילִים הָעוֹלָמוֹת מֵעַל הַטֶּבַע. וּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (נשא קלח:) שֶׁהָאֹזֶן הִיא בְּחִינַת בִּינָה, וְכֵן אֹזֶן בְּגִימַטְרִיָּא חֲגָבִים הַמְסַמְּלִים אֶת עוֹלַם הַבִּינָה, כִּדְבֵאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר שָׁם. וְכֵן שְׁמַע בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמִינִי הַמְסַמֵּל אֶת עוֹלַם הַבִּינָה. וְכֵן שׁוֹפָר בּוֹקֵעַ רְקִיעִים וּמַגִּיעַ עַד לַבִּינָה שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַדִּין, וּכְפִי שֶׁנְּבָאֵר שֶׁהַשּׁוֹפָר נִקְרָא יוֹבֵל, עַל שֵׁם שֶׁמִּתְקַשֵּׁר לַיּוֹבֵל, הוּא מְעוֹרֵר אֶת פְּעֻלַּת מִדַּת הַגְּבוּרָה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ר”ה טז.) זִכְרוֹנוֹת כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה זִכְרוֹנְכֶם לְפָנַי לְטוֹבָה וּבַמֶּה בַּשּׁוֹפָר. בְּסֵפֶר ‘שִׂפְתֵי חַיִּים’ (מועדים א’ ע’ קי) מְבָאֵר אֶת עִנְיַן הַזִּכָּרוֹן אֵצֶל ה’, שֶׁהֲרֵי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁהוּא הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע. הַיְינוּ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים זָכְרֵנוּ לְחַיִּים שֶׁיַּמְשִׁיךְ לָנוּ שֶׁפַע חַיִּים, וְכֵן בְּכָל מָקוֹם שֶׁאוֹמְרִים זִכְרוֹנוֹת, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ מַדּוּעַ הַזִּכָּרוֹן הוּא עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר, דְּעַל יְדֵי שׁוֹפָר מַמְשִׁיכִים אֶת הַשֶּׁפַע, וְלָכֵן אוֹמֶרֶת הַגְּמָ’ זִכְרוֹנוֹת וְהַמְשָׁכַת שֶׁפַע, בַּמֶּה, בַּשּׁוֹפָר.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ר”ה כו.) שׁוֹפָר כֵּיוָן דִּלְזִכָּרוֹן הוּא כְּבִפְנִים דָּמֵי, הַיְנוּ שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר נֶחֱשֶׁבֶת בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה שֶׁל עֲבוֹדַת הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. וּכְמוֹ שֶׁשָּׁם אוֹמְרִים אֵין קָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר, וְלָכֵן הַכֹּהֵן גָּדוֹל עוֹבֵד דַּוְקָא בְּבִגְדֵי לָבָן וְלֹא בְּבִגְדֵי זָהָב שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת חֵטְא הָעֵגֶל, כָּךְ בַּשּׁוֹפָר אוֹמְרִים אֵין קָטֵגוֹר נַעֲשֶׂה סָנֵגוֹר, וְלָכֵן דַּוְקָא שׁוֹפָר שֶׁל אַיִל, וְלֹא שֶׁל פָּרָה הַמַּזְכִּירָה אֶת חֵטְא הָעֵגֶל. וְלִכְאוֹרָה צָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ דַּוְקָא שׁוֹפָר נֶחֱשָׁב כָּל כָּךְ גָּבֹהַּ כְּמוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים, וּמְבֹאָר לְפִי דְּבָרֵינוּ שֶׁהֲרֵי תְּפִלָּתוֹ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים הָיְתָה עַל הַגֶּשֶׁם וְעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (יומא נג:), כָּךְ הַשּׁוֹפָר פּוֹעֵל וּמַמְשִׁיךְ אֶת עִנְיְנֵי הַפַּרְנָסָה, וְלָכֵן הוּא בְּאוֹתָהּ דַּרְגָּה. וְלָכֵן אוֹמֶרֶת הַגְּמָ’ שׁוֹפָר כֵּיוָן דִּלְזִכָּרוֹן הַיְנוּ הַמְשָׁכַת הַשֶּׁפַע וּכְדִלְעֵיל, כְּבִפְנִים דָּמֵי. הֲרֵי זֶה כְּמוֹ כֹּהֵן גָּדוֹל לִפְנַי וְלִפְנִים. וְכֵן הֵבֵאנוּ בְּ’מַאַמְרֵי חֲנֻכָּה’ מֵהַמַּהֲרַ”ל שֶׁקֹּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים שַׁיָּךְ לָעוֹלָם הַשְּׁמִינִי שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע, וּבֵאַרְנוּ שָׁם שֶׁעוֹלַם הַמַּזָּל שַׁיָּךְ לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁמִינִית, וְלָכֵן בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים וְעַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר פּוֹעֲלִים לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע מִמַּדְרֵגָה זוֹ.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן הַכֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים הָיָה חַיָּב שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (ריש יומא), וְנִלְמָד מֵהַכָּתוּב “וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ”, דְּבִזְכוּת הָאִשָּׁה בָּאָה הַפַּרְנָסָה לָאָדָם, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (ב”מ נט. ובכ”מ), וְכֵיוָן שֶׁהַכֹּהֵן גָּדוֹל נִכְנַס לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע בְּפַרְנָסָה, וְהַסֵּדֶר הוּא, קֹדֶם “וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ”, וְאַחַר כָּךְ “בְעַד כָּל קְהַל יִשְׂרָאֵל”, לָכֵן צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אִשָּׁה, וְיוּכַל לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע פַּרְנָסָה לְעַצְמוֹ, וּמִמֵּילָא יוּכַל לְהַמְשִׁיךְ אַחַר כָּךְ לְכָל יִשְׂרָאֵל.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘טַעֲמֵי הַמִּנְהָגִים’ (ע’ שטו) הַטַּעַם לַאֲמִירַת “לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח” שֶׁבַע פְּעָמִים קֹדֶם תְּקִיעַת שׁוֹפָר, דִּבְמִזְמוֹר זֶה מֻזְכָּר שֶׁבַע פְּעָמִים שֵׁם אֱלֹהִים הַמְסַמֵּל דִּין, וְעַל יְדֵי שֶׁאוֹמְרִים אֶת זֶה שֶׁבַע פְּעָמִים מַמְתִּיקִים אֶת הַדִּין קֹדֶם הַתְּקִיעוֹת. נִרְאֶה לְבָאֵר עַל דֶּרֶךְ זֶה בְּאֹפֶן אַחֵר, כֵּיוָן שֶׁשּׁוֹפָר פּוֹעֵל בָּעוֹלָם הַשְּׁמִינִי שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע, לָכֵן קֹדֶם שֶׁמִּתְחַבְּרִים לְעוֹלָם זֶה צָרִיךְ לְטַפֵּס אֶת כָּל הַשֶּׁבַע מַדְרֵגוֹת שֶׁבְּתוֹךְ הַטֶּבַע, וְשֵׁם “אֱלֹהִים” הוּא בְּגִימַטְרִיָּא הַטֶּבַע, וְהוּא מְסַמֵּל אֶת עוֹלַם הַטֶּבַע, לָכֵן אוֹמְרִים מִזְמוֹר זֶה שֶׁמֻּזְכָּר בּוֹ שֶׁבַע פְּעָמִים שֵׁם אֱלֹהִים, כְּנֶגֶד כָּל הַשֶּׁבַע מַדְרֵגוֹת שֶׁבַּטֶּבַע, וְאוֹמְרִים אֶת זֶה שֶׁבַע פְּעָמִים, כְּדֵי שֶׁאַחַר כָּךְ יִהְיֶה אֶפְשָׁר לְהִתְחַבֵּר לָעוֹלָם שֶׁמֵּעַל הַטֶּבַע עַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר, וְלָכֵן אוֹמְרִים “עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה ה’ בְּקוֹל שׁוֹפָר”, שֶׁשֵּׁם אֱלֹהִים הַמְרַמֵּז עַל הַטֶּבַע עוֹלֶה לְמַעְלָה עַל יְדֵי קוֹל הַשּׁוֹפָר.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (ואתחנן רסו:) “יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל”, מַה לָּנוּ בּוֹ אִם הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן, אֶלָּא אוֹתוֹ שׁוֹפָר עֶלְיוֹן שֶׁבּוֹ יוֹצְאִים עֲבָדִים לְחֵרוּת תָּדִיר, וְזֶה הוּא יוֹבֵל, שֶׁיּוֹבֵל עֶלְיוֹן גָּדוֹל הוּא, וְכַאֲשֶׁר זֶה מִתְעוֹרֵר כָּל חֵרֻיּוֹת הָעוֹלָמוֹת מִתְעוֹרְרוֹת בּוֹ, וְהוּא נִקְרָא שׁוֹפָר גָּדוֹל. רוֹאִים שֶׁהַשּׁוֹפָר נִקְרָא יוֹבֵל הֱיוֹת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת יוֹבֵל. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חוּטֵי הַחַשְׁמַל מִתְחַבְּרִים לַשְּׁמִינִי’ שֶׁהַיּוֹבֵל הוּא בְּחִינַת שְׁמִינִי וּמְקַשֵּׁר אֶת כְּלַל יִשְׂרָאֵל לַשְּׁמִינִי. וְכֵן הַשּׁוֹפָר הוּא בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (הקדמה יג:) שֶׁהַשּׁוֹפָר מְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד שֶׁל אִמָּא עִלָּאָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַשְּׁמִינִי. וְהַקּוֹל שֶׁיּוֹצֵא מֵהַשּׁוֹפָר מְסַמֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת אִמָּא שֶׁהִיא הַשְׁפָּעַת הַשְּׁמִינִי. וְכֵן הֵבֵאנוּ לְעֵיל מֵהָאֲרִיזַ”ל שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת הַשּׁוֹפָר לִשְׁפוֹפֶרֶת שֶׁל בֵּיצָה, וּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים ב:) שֶׁבֵּיצִים הֵם מִצַּד הָאִמָּא מִצַּד הַשְּׂמֹאל. וְכֵן נִרְאֶה דְּיֵשׁ רֶמֶז בַּמִּשְׁנָה (מנחות פה:) תְּקוֹעָה אַלְפָא לַשֶּׁמֶן, דְּהָעִיר תְּקוֹעָה מְרַמֶּזֶת עַל תְּקִיעַת שׁוֹפָר הַמִּתְקַשֶּׁרֶת לַשֶּׁמֶן וְלַשְּׁמִינִי שֶׁהוֹלְכִים יַחַד, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּ’מַאַמְרֵי חֲנֻכָּה’, לָכֵן הַשֶּׁמֶן הֲכִי מְשֻׁבָּח הָיָה בָּא מִתְּקוֹעָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘עֶבֶד אַבְרָהָם’ (ע’ סז) שֶׁשּׁוֹפָר בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמִינִ”י בְּמִלּוּי הָאוֹתִיּוֹת שִׁי”ן מֵ”ם יוֹ”ד נוּ”ן יוֹ”ד.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ר”ה י:) בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדוּ שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י בָּא זִכְרוֹנָם לְטוֹבָה וְנִגְזַר עֲלֵיהֶם הֵרָיוֹן. לִכְאוֹרָה קָשֶׁה, הֲרֵי גְּזֵרוֹת רַבּוֹת נִגְזָרוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּמַדּוּעַ מַדְגִּישִׁים דַּוְקָא ג’ עֲקָרוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּפְקְדוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. נִרְאֶה לְבָאֵר כֵּיוָן שֶׁג’ עֲקָרוֹת אֵלּוּ, הָיוּ עֲקָרוֹת שֶׁלֹּא הָיָה שַׁיָּךְ עַל פִּי דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁיּוֹלִידוּ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (יבמות סד:) שָׂרָה אִמֵּנוּ אַיְלוֹנִית הָיְתָה שֶׁנֶּאֱמַר “וַתְּהִי שָׂרַי עֲקָרָה אֵין לָהּ וָלָד”, אֲפִלּוּ בֵּית וָלָד אֵין לָהּ. וְהַפְּקִידָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה מִמָּקוֹם גָּבֹהַּ, מֵעַל הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת וּמֵעַל הַטֶּבַע, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא שופטים יא) א”ר יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי חָנִין כְּתִיב “וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה”, הֶעֱלָה אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ, א”ל הַקָּבָּ”ה צֵא מִן הַמִּדָּה אַבְרָם אֵינוֹ מוֹלִיד אַבְרָהָם מוֹלִיד, שָׂרַי אֵינָהּ מוֹלֶדֶת שָׂרָה מוֹלֶדֶת, הֲרֵי אַתָּה לְמַעְלָה מִן הַמַּזָּל. לָכֵן גִּלּוּי וּפְקִידָה אֵלּוּ בָּאוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁהוּא זְמַן הַמְסֻגָּל לָזֶה, כְּמוֹ שֶׁעַל יְדֵי הַשּׁוֹפָר בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִתְחַבְּרִים לְעוֹלַם הָרָצוֹן שֶׁמֵּעַל הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת וּמֵעַל הַמַּזָּל. וְלָכֵן הִזְכִּירוּ דַּוְקָא עֲקָרוֹת אֵלּוּ שֶׁנִּפְקְדוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁנִּפְקְדוּ בִּבְחִינָה זוֹ שֶׁמִּתְגַּלָּה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְכֵן מוּבָא בַּ’מִּשְׁנָה בְּרוּרָה’ (תקפ”ד סק”ו) שֶׁבִּקְרִיאַת הַתּוֹרָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה קוֹרְאִים פָּרָשַׁת פְּקִידַת שָׂרָה, וּבַהַפְטָרָה מַפְטִירִים פְּקִידַת חַנָּה, כִּי הֵן נִפְקְדוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וְרוֹאִים שֶׁפְּקִידַת עֲקָרוֹת אֵלּוּ הִיא חֵלֶק מִמַּהוּת הַיּוֹם. וְכֵן מוּבָא בְּקֻנְטְרֵס ‘נֹעַם אֲמָרִים’ מֵהָאַדְמוֹ”ר מִסָּאסוֹב שְׁלִיטָ”א שֶׁשּׁוֹפָ”ר ר”ת פְּקִידַת שָׂרָה רָחֵל וְחַנָּה. וְכֵן הַכָּתוּב (בראשית כ, א) “וַהוי”ה פָּקַד אֶת שָׂרָה” בְּגִימַטְרִיָּא שׁוֹפָר.

וְהוֹסִיף

אָחִי הָרה”ג ר’ מֹשֶה יִצְחָק פִישׁ שְׁלִיטָ”א שֶׁלָּכֵן יוֹם שְׁמִינִי שֶׁל חֲנֻכָּה הַנִּקְרָא זֹאת חֲנֻכָּה הוּא יוֹם מְסֻגָּל לִפְקִידַת עֲקָרוֹת, דְּיוֹם זֶה הוּא גְּמַר חִתּוּם הַדִּין שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְהוּא בִּבְחִינַת שְׁמִינִי, לָכֵן מִתְנוֹצֵץ בּוֹ הָאוֹר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה הַמְסֻגָּל לִפְקִידַת עֲקָרוֹת.

מוּבָא

בְּסֵפֶר הַמַּאֲמָרִים לָרי”צ מִלּוֹבָּאוִיטְשׁ (תרצ”א ד”ה א”ר אבהו) תְּקִיעָה הוּא עִנְיַן הַחֹזֶק וְהַתֹּקֶף כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “וְיַעֲקֹב תָּקַע אֶת אָהֳלוֹ”, דְּעִנְיַן הַתְּקִיעָה הוּא הַהִתְיַסְּדוּת בְּהִתְחַזְּקוּת גְּדוֹלָה שֶׁלֹּא יִמּוֹט. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר פּוֹעֶלֶת דֶּרֶךְ מִדַּת הַגְּבוּרָה, הַתְּקִיעָה מְרַמֶּזֶת עַל חֹזֶק וּגְבוּרָה. וְלָכֵן תּוֹקְעִים בְּשׁוֹפָר שֶׁל אַיִל הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט תהילים תתלא) שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וְכֵן מוּבָא שָׁם (וישב קמו) שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם מֵת יִצְחָק. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ הִתְחַדְּשׁוּת שֶׁל הַשְׁפָּעַת הַיְסוֹד שֶׁמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל יִצְחָק, וְזֶה נִרְמָז בְּזֶה שֶׁיּוֹסֵף הַיְסוֹד יָצָא בְּאוֹתוֹ יוֹם מִבֵּית הָאֲסוּרִים. וּבְמִיתַת יִצְחָק הָיְתָה הַמְתָּקַת הַדִּינִים כְּדֵי שֶׁיּוֹסֵף יוּכַל לָצֵאת מִבֵּית הָאֲסוּרִים לְהַשְׁפִּיעַ אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל יִצְחָק. וְתַכְלִית הַהַשְׁפָּעָה הִיא לְהַעֲלוֹת אֶת הַשֶּׁפַע חֲזָרָה לְמַעְלָה, וְזֶה נִרְמָז בָּזֶה שֶׁיִּצְחָק נִפְטַר וְעָלָה לְמַעְלָה בְּיוֹם זֶה בְּסוֹד עֲקֵדַת יִצְחָק.

וְכֵן מוּבָא בְּ’סֵדֶר הַדּוֹרוֹת’ שֶׁזְּבוּלֻן נוֹלַד בְּד’ בְּתִשְׁרֵי, וְנִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז עַל הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה שֶׁבָּאָה מִזְּבוּלֻן שֶׁנִּקְצֶבֶת בְּחֹדֶשׁ תִּשְׁרֵי.

וְכֵן הַשּׁוֹפָר מְעוֹרֵר אֶת עִנְיַן הַפַּחַד וְהַחֲרָדָה הַשַּׁיָּכִים לְצַד הַשְּׂמֹאל פַּחַד יִצְחָק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (עמוס ג, ו) “אִם יִתָּקַע שׁוֹפָר בְּעִיר וְעָם לֹא יֶחֱרָדוּ”. וְכֵן מוּבָא בְּפרע”ח לְהָאֲרִיזַ”ל (העמידה ע’ רנד) שֶׁבִּרְכַּת תְּקַע בְּשׁוֹפָר מִתְקַשֶּׁרֶת עִם סְפִירַת הַהוֹד הַשַּׁיֶּכֶת לְצַד הַשְּׂמֹאל.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (אמור צט:) שֶׁהַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁגָּנַב אֶת הַבְּרָכָה מֵעֵשָׂו הוּא מַעֲשֶׂה הַשַּׁיָּךְ לִבְחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וּבִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה שֶׁבָּאָה מִיִּצְחָק שַׁיֶּכֶת לִבְחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה, וְלֹא כָּתוּב בַּזֹּהַר שֶׁהָיָה זֶה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּבֶאֱמֶת בַּזֹּהַר (תולדות קמב:) מֵבִיא שְׁתֵּי שִׁיטוֹת אִם הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּעֶרֶב פָּסַח אוֹ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְאֵינוֹ מַזְכִּיר שָׁם רֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמַעֲשֶׂה זֶה שַׁיָּךְ לִבְחִינַת רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁאָז יִצְחָק מְבָרֵךְ וּמַשְׁפִּיעַ אֶת בִּרְכַּת הַפַּרְנָסָה וְאֵין הֶכְרֵחַ שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הָיָה בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה.

מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ראש השנה ח”ב ע’ ריז) שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִסֵּר בֵּין אָדָם לְחַוָּה בְּיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה, כָּךְ בְּכָל שָׁנָה בְּיוֹם זֶה יֵשׁ בְּחִינַת נְסִירָה שֶׁל הַמַּלְכוּת מֵהַיְסוֹד שֶׁדְּבוּקִים אָחוֹר בְּאָחוֹר, כְּדֵי שֶׁהַמַּלְכוּת תּוּכַל לְהִזְדַּוֵּג עִם הַיְסוֹד פָּנִים בְּפָנִים בִּשְׁמִינִי עֲצֶרֶת. וּמוּבָא שָׁם (תפלת השחר א) שֶׁהַנְּסִירָה נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי שֵׁם חֲתָ”ךְ שֶׁהוּא הַשֵּׁם שֶׁל פַּרְנָסָה שֶׁיּוֹצֵא מֵהַפָּסוּק “פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ“. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַנְּסִירָה נַעֲשֵׂית בְּשֵׁם חֲתָ”ךְ וּבְיוֹם רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁבּוֹ מַשְׁפִּיעִים אֶת הַפַּרְנָסָה, דְּעִנְיַן הַנְּסִירָה הִיא לְצֹרֶךְ הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה, כְּפִי שֶׁהֵבֵאנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ מֵהַזֹּהַר חָדָשׁ (חקת סב.) שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת מַלְכוּת, יָכוֹל לְקַבֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה הַבָּאָה מֵהַמַּלְכוּת. וְקֹדֶם הַנְּסִירָה אָדָם וְחַוָּה הָיוּ אָחוֹר בְּאָחוֹר וְלֹא הָיָה חִבּוּר פְּנִימִי בֵּינֵיהֶם. וְהַנְּסִירָה הָיְתָה כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּוְּגוּ פָּנִים בְּפָנִים וְיִפָּתְחוּ שַׁעֲרֵי הַמַּלְכוּת לְהַשְׁפִּיעַ אֶת הַפַּרְנָסָה וּשְׁאָר הַשְׁפָּעוֹת הַמַּלְכוּת. וְכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יֵשׁ נְסִירָה כְּדֵי לְחַדֵּשׁ אֶת הַזִּוּוּג פָּנִים בְּפָנִים לְהַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר מְעוֹרֶרֶת אֶת הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה. וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵהרה”ג ר’ מֹשֶה שַׁץ שְׁלִיטָ”א, שֶׁזְּמַן הַנְּסִירָה הוּא זְמָן שֶׁל תַּרְדֵּמָה וְסִלּוּק הָאוֹרוֹת שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי מִדַּת הַדִּין, לָכֵן אָסוּר לְדַבֵּר בִּזְמַן הַתְּקִיעוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, לְרַמֵּז עַל הַצִּמְצוּם וְהַתַּרְדֵּמָה הַשּׁוֹרִים בִּזְמַן זֶה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּזְמָן זֶה שַׁיָּךְ לְהַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה שֶׁבָּאָה דֶּרֶךְ מִדַּת הַדִּין. וְכֵן רוֹאִים בְּסִדּוּר הָרַשַּׁ”שׁ כְּשֶׁמְּכַוְּנִים בִּתְקִיעַת שׁוֹפָר אֶת הַנְּסִירָה שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה דֶּרֶךְ מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן הַנְּסִירָה בָּאָה מֵהָאִמָּא, וְהַשְׁפָּעַת הַשּׁוֹפָר הִיא הַשְׁפָּעַת הָאִמָּא שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ הַדִּין כְּדִלְעֵיל. וְכֵן מוּבָא בְּ’לִקּוּטֵי תּוֹרָה’ לְהָאֲרִיזַ”ל (יתרו קמו) “כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא”, חֹק שֶׁהֵם גְּבוּרוֹת דְּאִמָּא לְיִשְׂרָאֵל הוּא.

מָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י (בראשית ב, נב) “וַיִּבֶן ה’ אֱלֹקִים אֶת הַצֵּלָע” כְּבִנְיָן רְחָבָה מִלְּמַטָּה וּקְצָרָה מִלְמַעְלָה לְקַבֵּל הַוָּלָד, כְּאוֹצָר שֶׁל חִטִּים שֶׁהוּא רָחָב מִלְּמַטָּה וְקָצָר מִלְמַעְלָה. נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁפְּעֻלַּת הַנְּסִירָה עָשְׂתָה אֶת חַוָּה כְּאוֹצָר שֶׁל חִטִּים לִהְיוֹת כְּלִי לְקַבֵּל אֶת הַחִטִּים. וְכֵן כָּתוּב (שה”ש ג, ז) “בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים”.

מוּבָא בָּרַמָּ”א (או”ח תקצז, ג) יֵשׁ אוֹמְרִים דְּמִצְוָה לְהִתְעַנּוֹת בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. וּבְמִשְׁנָה בְּרוּרָה שָׁם (סק”א) מֵבִיא שֶׁלַהֲלָכָה אֵין לְהִתְעַנּוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵנוּ”. נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת שְׁתֵּי הַשִּׁיטוֹת עַל פִּי דְּבָרֵינוּ, דְּבֶאֱמֶת רֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא יוֹם דִּין, וּבְיוֹם דִּין עָדִיף לְהִתְעַנּוֹת כְּדֵי לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּין. וּלַהֲלָכָה אֵין לְהִתְעַנּוֹת דְּיוֹם זֶה הוּא גַּם יוֹם שֶׁל הַשְׁפָּעָה, וּבִשְׁבִיל שֶׁתִּהְיֶה הַשְׁפָּעָה מִלְּמַעְלָה, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה שִׂמְחָה לְמַטָּה. דְּבַאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מְעוֹרְרִים אֶת שֶׁפַע הַבְּרָכָה הַגַּשְמִית, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘בִּרְכַּת הַמָּזוֹן’, שֶׁהַבְּרָכָה שׁוֹרָה בְּמָקוֹם שֶׁל שֹׂבַע וְשִׂמְחָה, כְּשֶיֵּשׁ לַבְּרָכָה עַל מָה לָחוּל.

בִּתְפִלַּת יְהִי רָצוֹן שֶׁאוֹמְרִים בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נֶאֱמָר שֶׁתְּחַדֵּשׁ עָלֵינוּ שָׁנָה טוֹבָה וּמְתוּקָה. וְלִכְאוֹרָה לֹא מָצִינוּ בְּשׁוּם זְמָן שֶׁמְּבַקְּשִׁים וּמְאַחֲלִים שַׁבָּת מָתוֹק, אוֹ פֶּסַח מָתוֹק, מַדּוּעַ רַק בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה מִשְׁתַּמְשִׁים בִּלְשׁוֹן מָתוֹק. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁרֹאשׁ הַשָּׁנָה הוּא זְמַן דִּין, עִקַּר הַבַּקָּשָׁה הִיא עַל הַמְתָּקַת הַדִּין, לָכֵן מִשְׁתַּמְשִׁים בִּלְשׁוֹן מָתוֹק.

מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (ויקרא כג, כד) יוֹם הַדִּין נִרְמָז בְּמִלַּת זִכָּרוֹן כִּי הוּא לָשׁוֹן נוֹפֵל עַל הַדִּין כְּמוֹ “מַזְכֶּרֶת עָוֹן” כִּי הוּא מַזְכִּיר עָוֹן לְהִתָּפֵשׂ. נִרְאֶה דְּלָכֵן זִכָּרוֹן הוּא בְּחִינַת דִּין שֶׁמַּזְכִּיר עֲווֹנוֹת, דְּזִכָּרוֹן הוּא מִלְּשׁוֹן זָכָר שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הַשֶּׁפַע, וּכְשֶׁהַשֶּׁפַע יוֹרֵד הַשָּׂטָן מְקַטְרֵג וּמַזְכִּיר הָעֲווֹנוֹת, מִמֵּילָא נִהְיֵית בְּחִינַת דִּין. לָכֵן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁזֶּה הַזְּמַן שֶׁהַשֶּׁפַע יוֹרֵד, עוֹשִׂים תְּשׁוּבָה לְכַפֵּר עַל הָעֲווֹנוֹת שֶׁלֹּא יַפְרִיעוּ לַשֶּׁפַע לָרֶדֶת, וּכְדִלְעֵיל, שֶׁזֶּה עִנְיָנוֹ שֶׁל הַשּׁוֹפָר שֶׁפּוֹעֵל גַּם אֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁמַּמְשִׁיךְ אֶת הַשֶּׁפַע וְגַם אֶת כַּפָּרַת הָעֲווֹנוֹת.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ר”ה לב.) זֶה בָּנָה אָב לְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זִכְרוֹנוֹת יִהְיוּ מַלְכֻיּוֹת עִמָּהֶם. נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ זִכְרוֹנוֹת הַמְסַמְּלִים אֶת הַיְסוֹד, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה מַלְכוּת שֶׁמְּקַבֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע מֵהַיְסוֹד. וְלָכֵן זֶה נִלְמָד מִבִּנְיַן אָב דְּבִנְיַן אָב מְסַמֵּל אֶת הַשְׁפָּעַת הַזָּכָר כַּמּוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (דברים לג ח). וְכֵן מוּבָא בִּירוּשַׁלְמִי גִטִּין (פ”ב ה”ג) וּבִדְרָשׁוֹת הָרַמְבַּ”ן לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה, שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת זָכָר וּנְקֵבָה בַּשּׁוֹפָר.

וְכֵן בַּגְּאֻלָּה לֶעָתִיד לָבוֹא מָצִינוּ אֶת קוֹל הַשּׁוֹפָר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ כז, יג) “וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה’ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלֵם”, דְמוּבָא בְּלק”ת (דרושים לר”ה ס.) בְּגִלּוּי וְהַמְשָׁכָה שׁוֹפָר גָּדוֹל דְּלֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁהוּא בְּחִינַת גִּלּוּי רַעֲוָא דְכָל רַעֲוִין, מְקוֹר כָּל הַפְּנִימִיּוּת, “וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה’ בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם” דְּהַיְנוּ אֲפִלּוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁיָּרְדוּ לְמַטָּה מַטָּה, וְנִבְלְעוּ בְּתוֹךְ אַשּׁוּר וּמִצְרַיִם, וְהַשּׁוֹפָר דְּעַכְשָׁו אֵינוֹ מְעוֹרְרָם, אֲבָל כַּאֲשֶׁר יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל גַּם הֵם יִתְעוֹרְרוּ. וְכֵן יְרוּשְׁלֵם בְּגִימַטְרִיָּא שׁוֹפָר.

אודה מאד לכל מי שישלח לי הוספות על מאמר זה לזיכוי הרבים

בכדי להוציא לאור את המהדורה החדשה של ספר ‘סוד החשמל’ אנו זקוקים לעוד נרשמים. הנרשמים מראש יקבלו את הסט [4 כרכים] במחיר 80 ₪ בלבד. אין צורך לשלם מראש. נא להשאיר הודעה בתא קולי 0573109982. או בפקס 0737254480. או במייל fish@neto.net.il כמו כן אנו זקוקים לתרומות להדפסת עלונים. המעונינים בחוברת ‘פתח לסדור הרש”ש’ או ‘סוד החצי’ [כל חוברת 250 עמודים 5 ₪] ישאירו הודעה כנ”ל.

המעונינים לקבל בדואר אלקטרוני את מאמר צניעות האישה עם הוספות חדשות [סוד חיי האישות לאור הקבלה לנשואים בלבד], או את הגליון החודשי, ישלחו בקשה למייל.

Tags: , ,

Comments are closed.