מכתבי רבנים – כי דבר ה’ בזה

ב”ה ניסן התשס”ה
למע”כ ידידנו העוסק בצרכי צבור באמונה
הרב אפרים לופט שליט”א
החיים והברכה למשמרת שלום.

הנני בזה לחזק ידיו בפעליו הרבים לשמירת טוהר עולם הנגינה של שלומי אמוני ישראל בני הישיבות נ”י, אשר לדאבוננו לאחרונה נפרצו בו רוחות עועים של ילדי נכרים, בנוסח, בקצב, ובעדינות ברגש המיוחדת לנגוני עם הבחירה, ואשרי חלקו אם פועל ה’ יעלה בידו.

והנה עולם הנגינה, מן העולמות היותר עליונים יחשב בדברי קדמוננו, ושירת הלויים מן העבודות המיוחדות שבמקדש, אך זבובי מות יבאישו שמן רוקח, וכל המקודש מחברו, עומד ביתר סיכון של עוותים ופגמים עליונים, ורב חלקם של העומדים בפרץ.

יתן ה’ שנזכה במהרה להיות מתוקנים בכל עניננו, ובתוכם גם רגשת הנפש של מנגינת ישראל היונקים משירת וזמרת עליונים אכי”ר,

ברוב הוקרה ובברכת חג כשר ושמח

אביעזר פילץ



הרב שמואל יעקב בורנשטיין

ראש ישיבת “קרית מלך” בני ברק

פעיה”ק ירושלים תובב”א

בס”ד ניסן תשס”ה

בלב כואב ודואב הנני פונה בזה – כיהודה ועוד לקרא לקריאת ראשי ורבני ורמ”י הישיבות הק’ – לבני התורה להתרחק מהמוסיקה הקלוקלת והפראית אשר נכנסה לדאבון כל לב בקהל בני התורה.

הנה בעווה”ר התהותה בשנים האחרונות מספחת ממארת של הזמרים אשר מחדש מקרוב באו ומכנים עצמם חרדים ודתיים והלבישו על התיבות המקודשות זמרה ושמחה אל גיל כעמים, את המוסיקה הטמאה והפראית של אומות העולם, בלי שום טעם וריח יהודי, ואף משנים ניגונים שיסודם בקדש ומכניסים בהם מרוח טומאת העמים והרחוקים. ולבושתנו וחרפתנו מצאו מסילות וחן וטוב טעם אצל חלק גדול בבני התורה, הנהנים לשיר השירים האלו בעתות שמחה ובליווי כלי זמר המתאימים לרחוקים מתורה ובוזי כל קודש ר”ל, והלב שותת דם לנוכח התפשטות המחלה הממארת הזו המביאה לידי ביטוי ריקנות ופריקת עול הרחוקה תכלית הרחק ממה שבן תורה צריך לייצג ולבטאות ולהביע. ובודאי זו היא עצת היצר לקחת את המצוה לשמח חתן וכלה ולזמר לכבוד השי”ת בשבתות ובמועדים לשמש כלי להפקרות וטומאה ושמחה אל גיל כעמים. על כן פונה גם אני כיהודה ועוד לקרא אל קהל בני התורה יחיו הסירו את הפגע רע ונגע הצרעת הזה מקרבכם, אחזו בעתות שמחה בזמנים אשר מצווים אנו על השמחה בניגונים היהודים הטהורים מקדמת דנא, בלא שינויים ועיבודים מזמורת זר ואש זרה. ואלה שמתחברים ברוח מסורת ישראל סבא המביאים לידי ביטוי את הדבקות בתורה ובעבודתו ויראתו ואהבתו ית’, אשר ההבדל בינם ובין המוסיקה הטמאה הוא כהבדל בין יום ולילה ובין מזרח למערב. בל יראה ובל ימצא בשמחת בני תורה הניגונים המופקרים האלה אשר אינם נטהרים מחמת תיבות הקדש המתלבשים עליהם, אדרבה אין לך ביזוי הקדש יותר מזה. וגם לרבות להזהר מאוד בריקודים שיהיו כפי מסורת עם קדושים, ולא לערבב ח”ו ריקודים שמקורם בטומאת העמים והרחוקים ההופכים ח”ו את השמחה לתוגה ר”ל. ותחזקנה ידיהם של העוסקים לשם שמים לביעור הפגע הזה ממחנה בני התורה. וראוי להוסיף כי באמת בן תורה צריך להתרחק מבילוי הזמן בשמיעת מוסיקה אף כשרה, הן מפאת ביטול תורה והן מחמת האיסור משום האבל והצער על החורבן, וכל הדברים מכוונים לעתות שמחה כאמור.


מכתב תודה

מהגה”צ הרב אהרן צבי רומפלער שליט”א

בס”ד

בחודש שמרבין בו בשמחה של מצוה וקדושה למחות זכר עמלק תשס”ה לפ”ק.

אודה לקל, ותשואות חן חן למע”כ על הקונטרס שקבלתי שהוא משמח לב מבקשי ה’ ומשמים זיכו אותו להתגדר בענין חשוב זה אשר כואב נורא למשכילים אשר יבינו שענין זה הוא א’ מהסיבות הגדולות שגרמו להתדרדרות הכללית הנוראה ששוררת כהיום לדאבוננו אצל צעירי הצאן קדשים בכל הענינים, והענין נעלם מעיני הקהל להבין (ועל כן מי שמעיר ומעורר על ענין הנגינה הפסולה נראה בעיני הקהל כמגזים ומפריז על המדה).

ובכדי שלא יהיה לבעל דין מקום לטעון מה טעם יש בזה לעורר על דברים כאלו בעת שישנם כהיום כ”כ הרבה פירצות נוראות בדברים חמורים ביותר ה’ ישמרנו, על כן נתפוס לדוגמה משל הדומה לזה, כגון מי שיש לו סדק בפתח ביתו אשר על ידו מצליחים גנבים לפרוץ לתוך ביתו וגונבים כל רכושו והרי הוא צועק לעזרה ומגייס אנשים שיעזרו לו למצוא הגנבים כדי לאסרם בבית סוהר אבל תוחלתו נכזבה כי אין סוף למספר הגנבים ורוצחים ואחרי שיתפסו חבורה א’ מהם מופיעים תמיד חדשים עד שנלאו למצוא מזור לשברו, ובא אדם א’ פשוט ותמים ומציע לו לסתום את הסדק שבדלתו אבל  הבעה”ב שהוא טרוד עתה בדאגה יותר גדולה וחשובה בעיניו דוחה אותו ואומר לו אל תבלבל את ראשי עתה בדברים קטנים כאלו בזמן שקם לי בדרבה מיניה, והלה מנסה להסביר לו כי בזה יחשוך כל הצרה אבל לא נכנסים דברי התמים הזה באזניו כלל ומסתכל עליו כאדם משתולל וחסר דיעה וזורק אותו מביתו שלא יבלבל אותו עתה בזמן כזה.

וכן הוא המצב כהיום בעני”ז כמו שמעיד ע”ז הנביא במש”כ וסר מרע משתולל וגו’ ופרשוהו חז”ל (סנהדרין צז) שבעקבתא דמשיחא יהיה המצב כך שכל הסר מרע ישתולל בעיני הבריות שיסתכלו עליו בזלזול וכמשתגע ופרש”י שם וז”ל “כל העולם” אומרין עליו שוטה הוא ע”ש, וע”פ פשוטו קשה להתקבל על הדעת שיהיה מצב כזה שמי שישמור את התוה”ק כפשוטו יסתכלו עליו כמשוגע, אלא כנראה הפירוש הוא בדברים כאלו שנראים בעיני ההמון רק כמו סדקים קטנים אבל באמת המה גורמים אסון גדול ואין איש שם על לב כי נאבד מהדור הזה חוש הריח בקדושה להרגיש דברים עדינים ברוחניות וזה מה שהודיענו חז”ל שתהיה עניות הדעת הרוחנית בדור עקבתא דמשיחא, ובדרך זה יש להבין גם מש”כ בסוף דניאל שיהיה המצב בעקבתא דמשיחא שירשיעו רבים ורק המשכילים יבינו, וצריך ביאור למה לא יבינו שאר התמימים היראים את דבר ה’ ולמה דוקא המשכילים המעמיקים, אך הוא הדבר אשר דברנו שיש דברים שאינם מובנים בהשקפה חיצונית ושטחית.

ועל זה י”ל מרמזת לנו התוה”ק במש”כ בפ’ התוכחה (דברים כח, סא) גם כל חלי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת וגו’ שלכאורה צ”ב מה הכונה שהתורה מאיימת עלינו בדבר שלא נדע מה הוא (ועוד יל”ד באריכות הלשון דלכאורה היה מספיק לומר אשר לא כתוב ומה הוסיפה התוה”ק בלשון ב”ספר התורה הזאת”) אך י”ל שכונת התורה להודיע לנו שיהיו מכות כאלו ברוחניות בירידת הדור אשר יהיו נגרמים ע”י דברים שלא כתובים בפירוש בתוה”ק ומודיע לנו התוה”ק דרכו של היצה”ר שמחדש בכל תקופה אופן חדש איך ללכוד ולצוד את הדור ההוא כמו כל גנב אחרי שעולים על אופני מצודתו ויודעים כבר להישמר ממנו הרי הוא מנסה בהמצאה חדשה עד שתופסים גם את זה ואז הרי הוא ממציא עוד אופן כל פעם כדי שלא ידעו להישמר ולהיזהר ממנו וככה בדיוק הוא דרכו של היצה”ר.

ועל כן אחרי שכבר נלחם בכל מיני אופנים גלויים נגד התוה”ק ונלחמנו נגדו ונתבטל כחו בהם הרי הוא ממציא אופנים במצודות חדשים שקשה מאוד לתופסם מכיון שאינם דברים הכתובים ומבוארים בפירוש בתוה”ק כנגדם, ועל כן מודיעה לנו התוה”ק ענין זה כדי שנתעורר לבדוק את הדברים שלא מבואר איסורם בפירוש בתורה ובכל זאת המה השורש פורה ראש ולענה, ואם נתאמץ בזה יהיה לנו סע”ד ויעזור לנו השי”ת כהבטחת התוה”ק ובקשתם משם את ה’ אלקיך ומצאת “ובתנאי” כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך ואז נוכל לבערם ולשפר את המצב בע”ה.

והלואי שהיו המחנכים מבינים הענין והיו מחמירים יותר בזה לרחק את הכח המשחית הזה והיה מתקיים והיה מחניך קדוש וגו’ והיו חושכים בזה בודאי חלק גדול מההתדרדרות ה’ ישמרנו.

והנה עסקני הצבור והמחנכים מנסים היום לעצור את ההתדרדרות ולסתום את הפירצה שדרכה נכנסים שודדי ורוצחי נפשות ועולים כל פעם על רעיון חדש שנאחזין תמיד על קלקול חדש אשר נראה לעיניהם לתלות בו סיבת ההתדרדרות וחושבים כל פעם שבזה תיסתם הפירצה אבל המציאות מעידה שעדיין לא מצאו שורש המחלה ועל כן כבר נלאו למצוא הפתח.

והנה ישנם הרבה מחנכים בעולם שהגיעו כיום להכרה ומעידים שאצל הילדים שבביתם נשמע הרבה מהזמירות האלו רואים בחוש שזה משפיע מאוד על הילדים קלות ראש ופריקת עול והפקרות וחציפות ושחצנות ורדיפה אחרי תאוות והשחתה ח”ו וא”א לרכז אותם ולהכניס בהם חשק הלימוד כלל, וכן הנני יכול להעיד ששמעתי בעצמי מתלמידי ישיבות מצעירי הצאן שבעצמם התלוננו שמרגישים בתמימותם איך ששמיעת קלטות הללו מוציאה מלבם כל זיק של רצינות ויראת שמים, ואינם רוצים בכך, אבל אין באפשרותם למנוע אזנם מלשמוע קול ענות הזה כי כל חדרי משכנות הישיבה מלאים מזה וגם משגיחי הישיבות לא מחמירים מספיק בזה ולא עוצרים את המגפה הזאת. ותלמיד אחד צעיר התלונן אלי לאחרונה שהוא מנסה כסדר להתחזק ברצינות ויר”ש ומצליח על זמן מסויים ואח”כ כל פעם שמזדמן לו להכשל בשמיעה רעה זו, אז יורד ממנו כל הרצינות ויר”ש. ושאלתיו למה איננו שומר על אזניו שלא ישמע, וענה לי בתמימות שהיצה”ר לזה חזק הוא ממנו ואינו יכול להתגבר נגדו, ובפרט שכל חבריו עושים כן, וגם המשגיחים לא מוחים נגד זה, על כן אין בכחו החלש מספיק אומץ ועוז נגד זה, ולב מי לא ימס בשמוע נאקת ילדים אומללים כאלו המתלוננים במר נפשם על גורלם המר וצעק הנער ואין מושיע לו.

וכל זה מעיד על אמיתת הדברים שמובאים בקונטרס הזה שכך היא השפעת הזמירות האלו ה”י שחודרות עמוק בלב לבטל כל זיק של צניעות שישנו בטבע בלב יהודי, וה”ז יותר גרוע מחטא פרטי שאינו מקלקל בכלליות כל הלב, משא”כ בזה שחודר ומקלקל בשורש הלב וה”ז פורץ גדרו של עולם יותר ממעשה בלעם הרשע שפרץ רק בגדר המעשה ובלב נשאר הידיעה וההרגשה בגנות הפריצות (וכל מה שעשו היה רק בכדי להכשיל את בנ”י מגודל שנאתם) ומכיון שנשאר בעומק הלב ההכרה שלא טוב הדבר יש תקוה שכשיתעורר משכרותו יתעורר מעצמו ומטבעו לשוב בתשובה, משא”כ כהיום שהצליח היצה”ר ל”ע אצל הרבה מצעירי בני דורינו להחדיר קלקול הפריצות לתוך לבם באופן מבהיל כזה שכבר אינם מבינים כלל שיש בזה עול ונשכח מלבם מושג הצניעות ויראת שמים ועומ”ש כמעט לגמרי ה’ ירחם [1], ולכן אין תקוה שיתעורר לבם מעצמם לשוב בתשובה ולכן ה”ז גרוע יותר ממי שנכשל בחטא פרטי ועל כן ה”ז עת צרה וסכנה גדולה לעתיד ולקיום של דורינו ויה”ר שתושפע עלינו רוח טהרה ממרום ויטהר לבנו לעבדו באמת.

והנה הדברים שהעיר מע”כ מבוארים המה במקורות נאמנים מדברי הקדמונים חכמי הרזים בתורה הקדושה, ומי שלומד בטהרת הדעת את תוה”ק שאינה חסרה כלום הרי הוא יכול להמחיש ולהרגיש את הדברים מכח הרחבת דעתו בדעת התורה הקדושה ויכול להריח את הריח רע של ע”ז וג”ע ושפ”ד שנובע מהשירים האלו, בכ”ז לא כ”ע גמירי ומאורך וכובד הגלות בטלה הטהרה ודעת התורה האמיתית (כי מכיון שבטלה הטהרה ממילא בטלה הדעת תורה שהוא הדעת דקדושה כמו שרמזו חז”ל ואמרו בצחות לשונם “ודעת” זה טהרות, כלומר ע”י הזהירות בטהרה מקבל האדם דעת הנכונה דעת התורה), ולכן יצר סוכן בנו ולצערנו הרב הגענו למצב שהגענו בעוה”ר שרוב המון העם בדורנו היום הכו בסנורים ולכן מסתמכים יותר על חכמה בגוים תאמין, ועל כן מן השמים הניחו מקום למע”כ להתגדר ולדלות חספא הוכחות מחכמי האומה”ע כדי להמציא המרגניתא מתחתיה שיתקבלו עי”ז דעת חכמי התורה הקדושה הטהורה כנזכר, והדברים האלו שמביא כבודו המה ברורים מאד שאין מקום כלל להתעקש ולהתוכח נגדם, וה”ז חסד גדול מחסדי השי”ת אשר גם בשפלתינו זאת לא עזבנו והשאיר לנו שארית לפליטה על ידי מזכי הרבים כמע”כ על ידי שאסף בחפניו את הדברים הללו, וזה בודאי ישפיע על המון העם בס”ד כפי הטבע המוטעה שנפוץ היום שמאמינים ושמים לב ביותר לדברים של מחנכי ופדגוגי האומה”ע ל”ע וזה משפיע יותר על לבבות התועים לצערינו הרב כנ”ל ועל כן הטוב בעמיו עשה מע”כ שהביא סמוכין אפילו מהמקולקלים שבהם שמעידים על חומר וגנות הדברים.

וכפי שנאמר לי שסובל כבודו הרבה עגמ”נ מהמתנגדים לכל דבר שבקדושה לכן באתי בשורות אלה לעזרת ה’ בגבורים ולחזק ברכי דרבנן דשלהי, וליהוי ידוע למע”כ שאין להתפעל מכל זה כלל ה’ אתנו ואל תראום וכידוע שכל זה הוא מחבלי המשיח הקשים ביותר כדאי’ בחז”ל (כתובות קיב:) שיהיה קטגוריא בתלמידי חכמים ופרש”י שם שיהיו מנגדים ומקטרגים נגד הת”ח, וזה רואים היום בחוש שכל ת”ח שיש בו מדעת קונו ופועל ומשפיע בדברים שבקדושה הרי הוא סובל ממקטרגים ומתנגדים כנגדו, כי הסט”א משתולל היום על כל גדותיו ללחום נגד כ”ד שבקדושה מכיון שיודע שנפילתו קרובה לבא בסע”ד ועל כן לפני שבר גאון ומתגבר ומנסה ברגע האחרון שלו בכל כחו נגד כל דבר שמצד הקדושה שגורם להרוס אותו ולכן יש לנו להתאזר בכל כוחינו ביד רמה נגד המשחיתים ולבטוח בה’ אלקינו כי מלכינו בראשינו וקרובה ישועתנו לבוא ודידן נצח בעגלא ובזמן קריב ב”ב א’.

ובדרך אגב הוספתי עוד כמה מילים אשר צטטתי לאור הענין הנשגב.

הנה מבואר בספה”ק שענין הנגינה היא חכמה גדולה ועמוקה ומפוארת ובזמן הבית היתה נמצאת בבני ישראל שלימות החכמה הזאת והיו מלמדים אותה ללויים (ות”ח להרהגה”ח הר’ יצחק משה ערלאנגר שליט”א שליקט הרבה חומר בענין זה מספה”ק ומהקדמונים בא’ מספריו היקרים בשם ז’ עינים) וכבר הביא מע”כ בקונטרסו זה ממש”כ הפאת השלחן בשם הגר”א וגם הביא ביתר הרחבה בקונטרסו דור שבן דוד בא מהראשונים וקדמונים דברים נלהבים בכל זה, ומבואר מדבה”ק שבכח הנגינה לקשר לדברים עליונים רוחניים ולעורר ולהמשיך השפעתם לזה העולם וגם לעורר מדות העליונות שיפעלו ויריקו שפע ההנהגה כפי המדה שמעוררים כגון חסד ודין וכו’ וזו היתה עבודת הלויים בבהמ”ק בזמן הקרבת הקרבנות ומטרתם היה לעורר ולהמשיך הנהגת שפע הרחמים לזה העולם וכמו”כ השתמשו הנביאים בכח הנגינה לעורר ולהמשיך כח הנבואה והשראת השכינה ורוה”ק וכדמצינו בפסוק ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה’.

ועוד מבואר בדבריהם שיש בנגינה כח לעורר לב האדם למדה מסוימת וכן לתשובה ולהתקרבות ודביקות לה’, והנה הלויים היו יודעים ברוח קדשם לכוון שיעור המדה לכל יחיד שהביא קרבן לפי מדת לבו ומצבו איזה מדה יש צורך להמשיך אליו ובאיזה אופן ושיעור הכמות והאיכות כדי לקרבו להשי”ת ולמביא חטאת לשבור לבו הסתום ולעוררו לתשובה באמת ולכן לא יצאו משם עד שנתעוררו כל א’ וא’ למה שנצרך לו לתקונו, והנה היו צריכים ליזהר ולשמור על השומע שלא יגרמו לו בהתעוררותם אותו כלות הנפש עד כדי שימות בה ח”ו ועי’ מש”כ בעל פאת השלחן בשם הגר”א (מובא כאן בקונטרס פ”א) שיכולים בנ”א למות בכלות נפשם מנעימות הנגינה ע”כ. [ומסופר עובדא שהגיעו פעם להחוזה מלובלין ב’ חזנים שידעו לנגן במתיקות גדולה שאין דוגמתם, והחוזה כבדם לנגן ונגנו במתיקות נפלאה וכשגמרו צוה להם לנגן עו”פ ועו”פ עד שכלתה נפשם ונעדרו על אתר, ונבהלו כל הצבור מהמקרה שקרה אז ענה החוזה ואמר שאנשים אלו היו גלגול מב’ לויים בזמן המקדש ופעם א’ היו משוררים וטעו עד שגרמו לאדם א’ שמת מגודל התעוררות ומתיקות השירה ועתה ירדו לעוה”ז לקבל תיקונם על ידי שימותו באופן זה ממש, ובזה נגמרה תיקונם.]

והנה מובא בספה”ק שמזמן החורבן נשבו כמה וכמה מניגוני קודש לבין הגוים ועי”ז חסר לנו משלימות הענין הזה, ולכן היו כמה מהצדיקים הגדולים שהוציאו איזה ניגונים מהגוים כי ידעו איזה מהם שייך לקדושה וגנוב הוא אתם ועל כן פדאום משם [ומסופר על הרה”ק רי”א מקאלוב זצוק”ל ששמע ניגון מאיזה רועה גוי ושילם לו כסף שישיר אותו עבורו עו”פ ועו”פ עד שהגוי שכח את הניגון ולא היה יכול לשיר עוד וזה הוא הניגון הידוע הקדוש מהנ”ל שהיו מזמרים אותו אצל צדיקים עם המלים ההונגריים והיו שופכים דמעות בעת ההיא בגעגועי הגאולה שלימה (כי התיבות בנויות על בקשת הצאן לרועם בתשוקתם שישפיע להם מזונם)].

ומסופר על הרה”ק מהרי”ד מבעלזא שפעם נזדמן אצלו א’ מגדולי החזנים וישב ודבר אתו כמה שעות בחכמת הנגינה ואמר אח”כ שהיה צריך לשמוע ממנו ידיעה בחכמת הנגינה שהיה צורך לו לעבודת השי”ת ולהבין כמה ענינים בענין עבודת בהמ”ק וכעי”ז הביא כבודו (בקונטרס פ”א בשם הגר”א שא”א לידע רוב טעמי התורה … וסודות תקו”ז בלי חכמת המוזיקה ע”כ).

והנה ידוע שכל דבר שיש בצד הקדושה ישנו לעומתו בצד השני זה לעומת זה (וכמו שהיה בלעם בכח הטומאה לעומת משה רבנו בצד הקדושה ולכן היה לו הכח בצד הטומאה מקביל לעומת דרגת מרע”ה ועל זה אמר ויודע דעת עליון) וכמבואר בזה”ק על מאחז”ל עה”פ לא קם נביא בישראל כמשה וגו’ וארז”ל בבנ”י לא קם אבל באומה”ע קם ומנו בלעם וע”ז פירש בזה”ק שהכונה בצד הטומאה לעומת מרע”ה בצד הקדושה ע”ש.

ועל כן יש להבין שלפי גודל הכח שנמצא בניגוני קודש כמו”כ לעומת זה נמצא כח בזה בדיוק בצד ההיפוך ח”ו, ולאור זה מובן גודל התגברות כח היצה”ר והקליפה שהתאחזו כיום בענין הזה, והקליפה והס”א מתאמץ בכל כחו להחדיר לתוך עומק נקודת הלב של כלל ישראל ח”ו את גודל כח הטומאה ששורה כיום בעולם, ומכיון שאנו עומדים סמוך ונראה לביאת ב”ד והגאו”ש ב”ב על כן הרי כמו שרואים בחוש גודל התגברות כח הקליפה והטומאה בבחינת לפני שבר גאון ומנסה הס”א לגזול כמה שיכול ברגע האחרון שלהם כדי לעכב עכ”פ עוד את הגאו”ש ואת יום שברם שיתבערו לגמרי מן העולם.

על כן נמצאים אנו בתוך המאבק הגדול הזה שהערב רב ירד שוב בינינו כמו שהיה בזמן יציאת מצרים, וכידוע מדברי גורי האר”י ז”ל שככה יהיה לפני הגאו”ש והם המה המערבים רע בטוב ר”ל ואומרים לרע טוב וכמו”כ מערבין בניגוני קודש מעט צחצוחי טומאה פה ושם עד שאינה נכרת לעין אבל ההשפעה נמצאת בה כי טומאה אינה בטילה ברוב ומטמאה את הכל כפי ההלכה. והן הנה אשר תוחבים ראשם בכ”ד שבקדושה המה מקליפת עשו הרשע כדאי’ בחז”ל שלעתי”ל יבא עשו הרשע ויתעטף (באצטלא דרבנן) וישב א”ע בין הצדיקים והקב”ה יוציאו משם, וזה הוא המצב שהגענו אליה היום ואין פינה שאפשר להיות מוגן ומושלל מהם ומהמוניהם ולצערנו הרב כבר שבו ויבוזו הרבה מאוד מהקדושה ומצאן קדשים ברשתם והבירור שאנו עוברים עתה (כמבואר בסוף דניאל) הוא קשה מאוד וצריכים להתנתק מהם בכח אדיר ובמסינ”פ ממש מהדיבוק הזה וקשה עלינו הפירוד הזה כפיטורי בפי ושט (ברכות ח) ה’ ישמרנו ויצילנו.

ועל כן מגודל חסדו ית’ אשר שומר על צאנו צאן מרעיתו בנ”י להשפיע עלינו ג”כ מן השמים כח כנגד המשחיתים האלו ודומיהן כדי שמי שירצה לבחור בטוב ולברור מאשר לפניו יהיה לו עכ”פ היום האפשרות ולאור זה ירדה משמים התעוררות גדולה בכל העולם כולו אשר כמוהו לא נהיתה לעורר לבבות הרחוקים להתקרב לה’ כמו שזוכים בדור הזה לראות בחוש עינינו, וכמו”כ בכעו”ע אשר הס”א מתגבר להכשיל את הדור עם כל זה משאיר לנו השי”ת שארית לפליטה איזה פינה שהרוצה למצוא את האמת ימצאנה אבל בתנאי שיבקש ויחפש את האמת בחירוף נפש ויהיה מוכן להיות עז כנמר כמאמר המשנה באבות (פרק ה’) וכמו שהתחיל הטור את חלק אורח חיים במאמר הזה (כי בלי זה אין לנו אורח חיים).

וחבל שלא התעוררו בענין הזה בתחלת צמיחת הצרעת בכרם בית ישראל כי עתה כבר התפשטה המספחת והכניסה הרבה רקבון בזרע קודש ישראל בעוה”ר ומאחר שכבר התרגלו כ”כ לזה נהיה המצב שרבים לא מבינים כלל את הנחיצות לבער את התולעת משדה חקל תפוחין קדישין כי נעדר מהם חוש הריח בזה לגמרי ולכן עיניהם סמויות מלראות את אשר גרם חורבן בדור הצעיר ונמצאים אפילו חלק מהמשפיעים בעם הממונים לחנך וללמד שגם מהם נעדר הענין הזה, ובפרט הצעירים כי גם הם גדלו כך ששמעו את קול הענות הזה באופן שנספג הרבה מזה בלבם, וה”ז פשוט שמי שטעם הרבה מטעמא דאיסורא וטומאה אינו מסוגל להרגיש ולהבחין בין הטומאה לטהרה.

ועל כן עלינו להחזיק טובה ואפריון נמטויי’ להאי גברא דזכי ומזכי לן ויהיב לן אורייתא קדישא הדן ודלי לן מרגניתא טבא לגלות לנו את בהירות הענין הזה[2], וזה שזיכו את מע”כ משמים להתעורר ולעורר את הענין הזה ה”ז מחסדי השי”ת המרובים אשר גם בעניינו לא עזבנו והן הן נפלאותיו וגבורותיו שהשאיר לנו גם בעניותינו את ירושת אבה”ק שאע”פ שאינם נביאים ורחוקים אנו היום מאוד מרוה”ק באמת לאמתו בכ”ז בני נביאים הם כמבואר בגמ’ (פסחים סו) ואפילו בין פשוטי העם נמצאים תמימי דרך הרוצים לילך בתורת ה’ ובחפצו ית’ והמה מרגישים בלבם את רוח הטומאה שבכל הדברים הנזכרים, וי”ר שיערה עלינו רוח טהרה ממרום ונזכה לראות בנחמת ציון וירושלים ולעלות ברינה לציון הר קדשינו בטהרה וקדושה ושמחה שמעולם על ראשינו בב”א.

המבורכו בלונ”ח שאלקי אברהם יהיה בעזרו להפיץ מעינותיו חוצה לזכות את

הצבור להרבות רוח הקדושה בעולם ולגרום נח”ר לה’ ית’ ויפק רצון מה’,

אהרן צבי רומפלער


[1] וכמו שהביא מע”כ בשם הספר אמרי שאול וז”ל עליית הנפש והנשמה וירידתה תלוי בפי הניגון, הניגון עשוי להעלותו עד גבהי מרומים ולהורידו ח”ו עד שאול תחתית עכ”ל.

[2] ובדרך אגב עורר גם על צורת הריקוד של כהיום שנעשה כדבר הרגיל בינינו ואפילו בין בני הישיבות, ופלא הוא איך נשכחה מלבבות הדור הזה אשר עד לפני תקופה קצרה היה אופן הריקוד הזה פסול ומאוס ומופרך בעיני כל הקהל והבינו כי הוא טמא ומטמא כטלפי החזיר שמרים ומראה רגליו הטמאות ואומר שהוא טהור, וכן הוא צורת הריקוד הזה שמרים רגליו כצורה של בעיטה ברגל, והוא תולדה דקרן המזיק כי משונה הוא מדרך הישן.

הקליקו כאן כדי לקרוא את הקונטרס
כי דבר ה’ בזה

Comments are closed.