שמירת העיניים

מאת: אראל סגל

פסוקים רבים בתנ”ך מלמדים על ההשפעה של ראיה על ההתנהגות. הסתכלות על דברים רעים ומפתים משפיעה על האדם לרעה וגורמת לו לחטוא, והסתכלות על דברים טובים וקדושים משפיעה על האדם לטובה.

שמירת העיניים וחטאי הדורות הראשונים

החטא הראשון נבע מכך שחוה לא שמרה על עיניה, והסתכלה על עץ הדעת טוב ורע שעורר בה תאוה, בראשית ג6: “וַתֵּרֶאהָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל וַתִּתֵּן גַּם לְאִישָׁהּ עִמָּהּ וַיֹּאכַל”.
אחד החטאים של דור המבול התחיל מכך שבני האלהים לא שמרו על עיניהם והסתכלו על נשים, בראשית ו2: “וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה, וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ” – לפי המפרשים הם לקחו נשים “מכל אשר בחרו” ממש, גם באונס;
  • בתגובה לראיה זו של אנשי דור המבול, ה’ הסתכל עליהם בעין רעה, בראשית ו5: “וַיַּרְא ה’ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם בָּאָרֶץ, וְכָל יֵצֶר מַחְשְׁבֹת לִבּוֹ רַק רַע כָּל הַיּוֹם”, והביא עליהם את המבול.
חם לא למד לקח, גם הוא הסתכל על ערוה, בראשית ט22: “וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו, וַיַּגֵּד לִשְׁנֵי אֶחָיו בַּחוּץ”; ובתגובה קילל נוח אותו ואת זרעו.
המצרים (מצאצאי חם) לא למדו לקח, ונהגו להסתכל על נשים ולקחת את היפות בכוח, בראשית יב14: “וַיְהִי כְּבוֹא אַבְרָם מִצְרָיְמָה, וַיִּרְאוּ הַמִּצְרִים אֶת הָאִשָּׁה כִּי יָפָה הִוא מְאֹד. וַיִּרְאוּ אֶתה שרי פרעה, ויהללו אתה אל פרעה, וַתֻּקַּח הָאִשָּׁה בית פרעה”; בתגובה נאלץ ה’ להתערב והכה אותם בנגעים.
ואולי, כמשקל נגד לראיה זו, אמר אבימלך מלך גרר, שגם הוא חטא ולקח את שרה, בראשית כ16: “וּלְשָׂרָה אָמַר: הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ, הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת” (וצריך עיון).

שמירת העיניים אצל אברהם בכנען ואצל לוט בסדום

לוט ואברהם נבדלו במבטים שלהם – לוט הסתכל על סדום עיר החטאים, ואברהם הסתכל על כנען ארץ הקודש:
  • לוט התלהב מיופיה של סדום והחליט לגור בה, בראשית יג10: “וַיִּשָּׂא לוֹט אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה, לִפְנֵי שַׁחֵת ה’ אֶת סְדֹם וְאֶת עֲמֹרָה כְּגַן ה’ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר”; לאחר מספר שנים, סדום נחרבה ולוט איבד את כל רכושו וחצי ממשפחתו.
  • אברהם להסתכל רק על ארץ הקודש – הארץ שה’ הבטיח לו, בראשית יג14: “וה’ אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ ‘שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם, צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה'”.
אבל בעניין אחד לוט היה דומה לאברהם – שניהם השתמשו בעיניהם גם כדי לעשות מעשי חסד:
  • אברהם בכנען, בראשית יח2: “וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה”
  • לוט בסדום, בראשית יט1: “וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה בָּעֶרֶב וְלוֹט יֹשֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה”
בזכות העין הטובה שלו, לוט לא נענש יחד עם אנשי סדום; הוא אמנם הפסיד את רכושו וחצי ממשפחתו, אך הצליח להימלט משם עם שתי בנותיו. תוך כדי הצלתו של לוט, לימד אותו ה’ על כוחו של חוש הראיה:
  • כדי להציל את לוט מאנשי סדום שרצו להרגו, ה’ היכה אותם בעיוורון, בראשית יט11: “וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל, וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח”
  • תוך כדי המנוסה מסדום, לימד ה’ לימד את לוט לשמור על עיניו, לשלוט בחוש הראיה ולא להסתכל על מקומות רעים ומפתים, בראשית יט17: “וַיְהִי כְהוֹצִיאָם אֹתָם הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר ‘הִמָּלֵט עַל נַפְשֶׁךָ, אַל תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ וְאַל תַּעֲמֹד בְּכָל הַכִּכָּר; הָהָרָה הִמָּלֵט פֶּן תִּסָּפֶה'”;
  • אבל אשתו לא קיימה הוראה זו, בראשית יט26: “וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו – וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח” – ללמדנו עד כמה חמור יכול להיות העונש על אי-שמירת העיניים!.
רק לאחר שסדום נחרבה והיתה לעשן, וכבר לא נשאר בה שום דבר מפתה, הותר להסתכל עליה, כפי שעשה אברהם:
  • בראשית יט28: “וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר, וַיַּרְא וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן”

שמירת העיניים במצוות התורה

בתורה ישנה מצוה מפורשת לשמור על העיניים, ומצוה אחרת שנועדה לעזור לאדם לשמור על העיניים:
  • במדבר טו39: “וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת, וּרְאִיתֶם אֹתוֹ, וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מצות ה’, וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם, וְלֹא תתורו אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אֹתָם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם”
  • דברים ד19: “וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם וְנִדַּחְתָּ וְהִשְׁתַּחֲוִיתָ לָהֶם וַעֲבַדְתָּם…”
לפי חלק מהדעות, החוש המועדף על התורה הוא חוש השמיעה (ע”פ ישראל אלדד, “הגיונות מקרא”):
  • דברים ו4: “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ ה’ אֶחָד”

שמירת העיניים בנביאים

אחד המאפיינים של אדם צדיק, לפי הנביא ישעיהו, הוא השמירה על העיניים, שלא לראות כל דבר רע:
  • ישעיהו לג15: “הֹלֵךְ צְדָקוֹת, וְדֹבֵר מֵישָׁרִים, מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת, נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד, אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים, וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע”
וגם שכרו של אותו אדם קשור לראיה – הוא יזכה לראות מראות משמחים:
  • ישעיהו לג17: “מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ, תִּרְאֶינָה אֶרֶץ מַרְחַקִּים”
  • ישעיהו לג20: “חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ, עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן, אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ”

שמירת העיניים בספר משלי

ספר משלי מזהיר בכמה מקומות לשמור על העיניים, כלומר להסתכל רק על דברים טובים וטהורים ולא על דברים רעים ומפתים:
  • משלי א17: “כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת בְּעֵינֵי כָל בַּעַל כָּנָף, והם לדמם יארבו…” – הציפורים הפתיות מסתכלות על הגרגרים המפוזרים על הרשת בחינם ומתפתות להיכנס למלכודת .
  • משלי ג21: “בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה” – הסתכל תמיד על דברי חכמה, תבונה ודעת, ודומה לזה משלי ד21: “אַל יַלִּיזוּ מֵעֵינֶיךָ, שָׁמְרֵם בְּתוֹךְ לְבָבֶךָ”,
  • משלי ז2: “שְׁמֹר מצותי וֶחְיֵה וְתוֹרָתִי כְּאִישׁוֹןעֵינֶיךָ” .
  • משלי ד25: “עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ, וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ” – הסתכל רק על מה שמול עיניך (למשל: אשתך), ואל תפזול לצדדים.
  • משלי יז24: “אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה, וְעֵינֵי כְסִיל בִּקְצֵה אָרֶץ”
  • משלי כג26: “תְּנָה בְנִי לִבְּךָ לִי, וְעֵינֶיךָ דְּרָכַי תרצנה”
  • משלי כג31: “אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם כִּי יִתֵּן בכיס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים”
  • משלי כג33: “עֵינֶיךָ יִרְאוּ זָרוֹת, וְלִבְּךָ יְדַבֵּר תַּהְפֻּכוֹת”
  • משלי כז20: “שְׁאוֹל ואבדה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה”

החכם מגנה את מי שמשתמש בעיניו כדי לרמוז רמיזות שליליות, כדי להתגאות או כדי ללעוג לאחרים:

  • משלי ו13: “קֹרֵץ בעינו, מֹלֵל בְּרַגְלָו מֹרֶה בְּאֶצְבְּעֹתָיו”
  • משלי ו17: “עֵינַיִם רָמוֹת, לְשׁוֹן שָׁקֶר, וְיָדַיִם שֹׁפְכוֹת דָּם נָקִי”
  • משלי י10: “קֹרֵץ עַיִן יִתֵּן עַצָּבֶת וֶאֱוִיל שְׂפָתַיִם יִלָּבֵט”
  • משלי טז30: “עֹצֶה עֵינָיו לַחְשֹׁב תַּהְפֻּכוֹת קֹרֵץ שְׂפָתָיו כִּלָּה רָעָה”
  • משלי כא4: “רוּם עֵינַיִם וּרְחַב לֵב נִר רְשָׁעִים חַטָּאת”
  • משלי כח22: “נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ”
  • משלי כח27: “נוֹתֵן לָרָשׁ אֵין מַחְסוֹר, וּמַעְלִים עֵינָיו רַב מְאֵרוֹת”
  • משלי ל13: “דּוֹר מָה רָמוּ עֵינָיו וְעַפְעַפָּיו יִנָּשֵׂאוּ”
  • משלי ל17: “עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם – יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר”
מצד שני, הוא מזהיר שלא לעצום את העיניים לגמרי, אלא לשמור על עיניים פקוחות ולהשתמש בהן למטרות טובות – להילחם ברשעים, לעזור לנזקקים, לשמח אנשים עצובים, ולהתפרנס בכבוד:
  • משלי ו4: “אַל תִּתֵּן שֵׁנָה לְעֵינֶיךָ, וּתְנוּמָה לְעַפְעַפֶּיךָ”
  • משלי כ12: “אֹזֶן שֹׁמַעַת וְעַיִן רֹאָה, ה’ עָשָׂה גַם שְׁנֵיהֶם”
  • משלי כ13: “אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם”
  • משלי כ8: “מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין, מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע”
  • משלי כב9: “טוֹב עַיִן הוּא יְבֹרָךְ, כִּי נָתַן מִלַּחְמוֹ לַדָּל”
  • משלי טו30: “מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב, שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם”

שמירת העיניים בספר איוב

רעיו של איוב הוכיחו אותו על כך שהוא משתמש לרעה בעיניו, והמליצו לו לשמור על עיניו:
  • איוב טו12: “מַה יִּקָּחֲךָ לִבֶּךָ, וּמַה יִּרְזְמוּן עֵינֶיךָ”
  • איוב כב29: “כִּי הִשְׁפִּילוּ וַתֹּאמֶר גֵּוָה, וְשַׁח עֵינַיִם יוֹשִׁעַ”
אך איוב טען שמדובר בהאשמות שווא, כי הוא כבר שומר על עיניו ומשתמש בהן רק לטובה:
  • איוב כט15: “עֵינַיִם הָיִיתִי לעִוֵּר, וְרַגְלַיִם לפִּסֵּחַ אָנִי”
  • איוב לא1: “בְּרִית כָּרַתִּי לְעֵינָי, וּמָה אֶתְבּוֹנֵן עַל בְּתוּלָה” – איני מסתכל אפילו על נשים בתולות, קל וחומר על נשים הנשואות לאחרים;
  • איוב לא7: “אִם תִּטֶּה אַשֻּׁרִי מִנִּי הַדָּרֶךְ, וְאַחַר עֵינַי הָלַךְ לִבִּי, וּבְכַפַּי דָּבַק מֻאוּם”
ה’ כנראה הצדיק את איוב, ובזכות השמירה על עיניו הוא זכה לראות את כבוד ה’:
  • איוב מב5: “לְשֵׁמַע אֹזֶן שְׁמַעְתִּיךָ, וְעַתָּה עֵינִי רָאָתְךָ”
פסוקים נוספים:
  • איוב טז20: “מְלִיצַי רֵעָי אֶל אֱלוֹהַ דָּלְפָה עֵינִי”
  • איוב יז2: “אִם לֹא הֲתֻלִים עִמָּדִי וּבְהַמְּרוֹתָם תָּלַן עֵינִי”
  • איוב יז7: “וַתֵּכַהּ מִכַּעַשׂ עֵינִי וִיצֻרַי כַּצֵּל כֻּלָּם”
  • איוב יט27: “אֲשֶׁר אֲנִי אֶחֱזֶה לִּי וְעֵינַי רָאוּ וְלֹא זָר כָּלוּ כִלְיֹתַי בְּחֵקִי”
  • איוב כ9: “עַיִן שְׁזָפַתּוּ וְלֹא תוֹסִיף וְלֹא עוֹד תְּשׁוּרֶנּוּ מְקוֹמוֹ”
  • איוב כא8: “זַרְעָם נָכוֹן לִפְנֵיהֶם עִמָּם וְצֶאֱצָאֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם”
  • איוב כא20: “יִרְאוּ עינו כִּידוֹ וּמֵחֲמַת שַׁדַּי יִשְׁתֶּה”
  • איוב כד15: “וְעֵין נֹאֵף שָׁמְרָה נֶשֶׁף לֵאמֹר לֹא תְשׁוּרֵנִי עָיִן וְסֵתֶר פָּנִים יָשִׂים”
  • איוב כד23: “יִתֶּן לוֹ לָבֶטַח וְיִשָּׁעֵן וְעֵינֵיהוּ עַל דַּרְכֵיהֶם”
  • איוב כז19: “עָשִׁיר יִשְׁכַּב וְלֹא יֵאָסֵף, עֵינָיו פָּקַח וְאֵינֶנּוּ”
  • איוב כח10: “בַּצּוּרוֹת יְאֹרִים בִּקֵּעַ וְכָל יְקָר רָאֲתָה עֵינוֹ”
  • איוב כח21: “וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה”
  • איוב כט11: “כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי”
  • איוב לד21: “כִּי עֵינָיו עַל דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל צְעָדָיו יִרְאֶה”
  • איוב לו7: “לֹא יִגְרַע מִצַּדִּיק עֵינָיו וְאֶת מְלָכִים לַכִּסֵּא וַיֹּשִׁיבֵם לָנֶצַח וַיִּגְבָּהוּ”

שמירת העיניים בספר קהלת

  • קהלת א8: “כָּל הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ”
  • קהלת ב10: “וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי”
  • קהלת ב14: “הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם”
  • קהלת ד8: “יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹ וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ גַּם עיניו לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא”
  • קהלת ה10: “בִּרְבוֹת הַטּוֹבָה רַבּוּ אוֹכְלֶיהָ וּמַה כִּשְׁרוֹן לִבְעָלֶיהָ כִּי אִם ראית עֵינָיו”
  • קהלת ו9: “טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלָךְ נָפֶשׁ גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ”
  • קהלת ח16: “כַּאֲשֶׁר נָתַתִּי אֶת לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה וְלִרְאוֹת אֶת הָעִנְיָן אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ כִּי גַם בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה שֵׁנָה בְּעֵינָיו אֵינֶנּוּ רֹאֶה”
  • קהלת יא7: “וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשָּׁמֶשׁ”
  • קהלת יא9: “שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶיךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵי עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט”

Tags:

Comments are closed.