סוֹד הַשִּׁנַּיִם – הַשֵּׁן הִיא בְּסוֹד אוֹת שִׁי”ן

סוֹד הַשִּׁנַּיִם – הַשֵּׁן הִיא בְּסוֹד אוֹת שִׁי”ן

[כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ אוֹתִיּוֹת דְּר”ע]

סוֹד  חִבּוּר  הַקְּדֻשָּׁה  לַקְּלִפָּה

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא וישלח ד) “וָיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ”, בִּקֵּשׁ עֵשָׂו לְנָשְׁכוֹ, וְנַעֲשָׂה צַוָּארוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְשַׁיִשׁ, נִרְאֶה דְּלָכֵן עֵשָׂו בִּקֵּשׁ לִנְשֹׁךְ בַּצַּוָּאר דַּוְקָא, דְּעֵשָׂו הַמְּסַמֵּל אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, מְנַסֶּה לִכָּנֵס בַּצַּוָּאר וּבַחוּטִים שֶׁל יַעֲקֹב, וּלְהַעֲבִיר אֶת הַשְׁפָּעַת הַחוּטִים אֵלָיו, שֶׁתִּהְיֶה לוֹ יְנִיקָה מִזֶּה כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל חֵטְא’, וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (איכה קיא. ובפי’ מתוק מדבש שם) שֶׁיֵּצֶר הָרָע שֶׁמַּחֲטִיא אֶת הָאָדָם הוּא נוֹשֵׁךְ אוֹתוֹ. וּמַמְשִׁיךְ הַמִּדְרָשׁ “וַיִּבְכּוּ” עֵשָׂו בּוֹכֶה עַל שֶׁנַּעֲשָׂה צַוַּאר יַעֲקֹב כְּשַׁיִשׁ, וְיַעֲקֹב בּוֹכֶה שֶׁמָּא יַחֲזֹר עֵשָׂו וְיִנְשְׁכֶנּוּ, הַבְּכִי שֶׁל יַעֲקֹב לֹא הָיָה מִנְּשִׁיכָה גַּשְׁמִית שֶׁל עֵשָׂו, מִזֶּה הוּא לֹא פָּחַד, יַעֲקֹב פָּחַד מִנְּשִׁיכָה רוּחָנִית בַּצַּוָּאר, שֶׁמָּא חַס וְשָׁלוֹם יִהְיֶה חֵטְא, וְזֶה יִגְרֹם לִנְשִׁיכָה שֶׁל עֵשָׂו בַּחוּטִים שֶׁל יַעֲקֹב, וְהַשְׁפָּעַת הַחוּטִים תַּעֲבֹר לַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכֵן מָצִינוּ אֵצֶל משֶׁה (ע’ רש”י שמות יח, ד) נַעֲשָׂה צַוָּארוֹ כְּעַמּוּד שֶׁל שַׁיִשׁ. רוֹאִים שֶׁהַצַּוָּאר הוּא בְּחִינַת עַמּוּד.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (נח סד.) “אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: בָּרוּךְ ה’ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם” וְכִי יֵשׁ שִׁנַּיִם לַמַּיִם וכו’. וּמְבָאֵר שָׁם שֶׁיְּנִיקַת הַקְּלִפָּה מֵהַקְּדֻשָּׁה הִיא דֶּרֶךְ בְּחִינַת שִׁנַּיִם. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַכָּתוּב קוֹרֵא לִנְשִׁיכַת עֵשָׂו בְּשֵׁם נְשִׁיקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית לג, ד) “וַיָּרָץ עֵשָׂו וגו’ וַיִּשָּׁקֵהוּ”, דִּנְשִׁיקַת עֵשָׂו זוֹהִי נְשִׁיכָתוֹ. [נְשִׁיקָה וּנְשִׁיכָה הֵן אוֹתָן אוֹתִיּוֹת, דְּק’ וְכ’ מִתְחַלְּפוֹת]. וְעַל יְדֵי שֶׁהוּא מְנַשֵּׁק אֶת יִשְׂרָאֵל וּמִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, הוּא מַחֲטִיא אוֹתָם וְנוֹשֵׁךְ אוֹתָם בְּצַוָּארָם. נִרְאֶה דְּלָכֵן עַל הַמִּלָּה וַיִּשָּׁקֵהוּ יֵשׁ שֵׁשׁ נְקֻדּוֹת, לְרַמֵּז שֶׁפְּעֻלָּה זוֹ שַׁיֶּכֶת לַיְסוֹד, מִסְפָּר שֵׁשׁ. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י (בראשית לג, יח) שֶׁמַּמְשִׁיל אֶת יַעֲקֹב שֶׁיָּצָא מִיּדֵי לָבָן וְעֵשָׂו, כְּאָדָם הַיּוֹצֵא מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת.

וְהוֹסִיף

הָרה”ג ר’ מָרְדֳּכַי פְרַנְק שְׁלִיטָ”א שֶׁפָּרָשַׁת יַעֲקֹב וְעֵשָׂו נִקְרֵאת “וַיִּשְׁלַח”, לְרַמֵּז שֶׁיְּנִיקַת עֵשָׂו מִיַּעֲקֹב דֶּרֶךְ שִׁנָּיו הִיא בִּבְחִינַת שִׁלּוּחַ, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (ב”ק ג.) שֶׁלְּשׁוֹן שִׁלּוּחַ מְרַמֶּזֶת עַל שֵׁן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לב, כד) “וְשֶׁן בְּהֵמֹת אֲשַׁלַּח בָּם”. וְלָכֵן פָּרָשַׁת וַיִּשְׁלַח מְסַפֶּרֶת עַל יַעֲקֹב שֶׁשָּׁלַח מַתָּנָה לְעֵשָׂו, דְּשִׁלּוּחַ זֶה הָיָה לָתֵת לוֹ יְנִיקָה דֶּרֶךְ שִׁנָּיו שֶׁלֹּא יִלָּחֵם בּוֹ. וְכֵן נִרְאֶה דְּפַרְשִׁיּוֹת בְּשַׁלַּח וּשְׁלַח, נֶאֶמְרוּ בִּלְשׁוֹן שִׁלּוּחַ הַמְרַמֶּזֶת עַל שֵׁן, דְּגַם בָּהֶם יֵשׁ חִבּוּר קְדֻשָּׁה וּקְלִפָּה, בְּפָרָשַׁת בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה בִּתְחִלָּה שׁוֹלֵחַ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאַחַר כָּךְ רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם לִינוֹק מֵהֶם. וּבְפָרָשַׁת שְׁלַח הָיָה שִׁלּוּחַ הַמְּרַגְּלִים שֶׁנָּתַן יְנִיקָה גְּדוֹלָה לַקְּלִפָּה. וְכֵן לְשׁוֹן שִׁלּוּחַ מְרַמֶּזֶת עַל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ שֶׁנּוֹתְנִים יְנִיקָה לַקְּלִפָּה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

וְכֵן

מוּבָא בְּסֵפֶר ‘פָּנִים יָפוֹת’ לְבַעַל הַ’הַפְלָאָה’ (וישלח) שֶׁיִצְחָק בְּגִימַטְרִיָּא שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים שֵׁם הוי”ה, וְהוּא הוֹרִישׁ שֶׁבַע שְׁמוֹת הוי”ה לְיַעֲקֹב, לָכֵן יַעֲקֹב בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁבַע פְּעָמִים שֵׁם הוי”ה, וְשֵׁם הוי”ה אֶחָד הוֹרִישׁ יִצְחָק לְעֵשָׂו שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקָתוֹ, לָכֵן שֵׁם הוי”ה עִם אוֹתִיּוֹת שֵׁ”ן בְּגִימַטְרִיָּא עֵשָׂו. וּמְבָאֵר שֶׁשֵּׁן מְסַמֶּלֶת אֶת כְּלָלוּת שִׁבְעַת כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁל עֵשָׂו, שֵׁן בְּגִימַטְרִיָּא שֶׁבַע פְּעָמִים טָמֵא, וְלָכֵן יַעֲקֹב הִשְׁתַּחֲוָה לְעֵשָׂו שֶׁבַע פְּעָמִים לְבַטֵּל אֶת שִׁבְעַת כֹּחוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁלּוֹ, “עַד גִּשְׁתּוֹ עַד אָחִיו” לִנְקֻדַּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ שֶׁהִיא שֵׁם הוי”ה כְּמִנְיַן אָחִיו, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָ’ (קידושין כט:) עַל אוֹתוֹ חָסִיד שֶׁכָּרַע שֶׁבַע כְּרִיעוֹת וְעִם כָּל כְּרִיעָה וּכְרִיעָה נָשַׁר רֹאשׁ אֶחָד מֵאוֹתוֹ נָחָשׁ שֶׁהָיָה שָׁרוּי בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְרוֹאִים שֶׁמַּהוּתוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַנִּרְמֶזֶת בִּשְׁמוֹ הִיא יְנִיקָתוֹ מִשֵּׁם הוי”ה דֶּרֶךְ שִׁנָּיו. וְהוֹסִיף הָרה”ג ר’ יוֹסֵף סוֹפֵר שְׁלִיטָ”א שֶׁאוֹתִיּוֹת נוֹשֵׁ”ךְ הֵן שֵׁ”ן כ”ו, לְרַמֵּז שֶׁהַשֵּׁ”ן דִּקְלִפָּה נוֹשֶׁכֶת אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁבָּא מִשֵּׁם הוי”ה כְּמִנְיַן כ”ו.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (וישלח קעב.) שֶׁשִּׁנָּיו שֶׁל עֵשָׂו גָּדְלוּ בִּזְמַן שֶׁרָצָה לִנְשֹׁךְ אֶת יַעֲקֹב, וְנִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁיְּנִיקָתוֹ גְּדֵלָה בִּזְמַן זֶה, וְכֵן עֵשָׂיו בְּגִימַטְרִיָּא נְשִׁיכָה דְּמִשָּׁם יְנִיקָתוֹ. וְכֵן מוּבָא בַּמַּהַרְשָׁ”א (ב”ק ג:) שֶׁעֵשָׂו הוּא בִּבְחִינַת שֵׁן הַמַּזִּיק, וְכֵן מוּבָא בְּתַרְגּוּם יוֹנָתָן (בראשית כה, כה) שֶׁעֵשָׂו נוֹלַד עִם שִׁנַּיִם, וְעַיֵּן בְּ’בַעַל הַטּוּרִים’ (בראשית לג, ד) שֶׁעֵשָׂו בְּגִימַטְרִיָּא שִׁינָיו. וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁנֶּאֱמַר עַל עֵשָׂו (בראשית כז, ג) “וְעַתָּה שָׂא נָא כֵלֶיךָ תֶּלְיְךָ וְקַשְׁתֶּךָ וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד” ר”ת נוֹשֵׁ”ךְ.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ב”ק ג:) וּשְׁמוּאֵל אָמַר מַבְעֶה זֶה הַשֵּׁן דִּכְתִיב “אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו”, מַאי מַשְׁמַע כְּדִמְתַרְגֵּם רַב יוֹסֵף אֵיכְדֵין אִיתְבְּלֵישׁ עֵשָׂו אִתְגַּלְיָן מַטְמְרוֹהִי. רוֹאִים שֶׁהַמַּטְמוֹנִים שֶׁל עֵשָׂו נִתְגַּלּוּ בְּשִׁנָּיו, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּינִיקַת עֵשָׂו מֵהַקְּדֻשָּׁה הִיא דֶּרֶךְ שִׁנָּיו וְשָׁם נִמְצָאִים מַטְמוֹנָיו.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘מָבוֹא לְחָכְמַת הַקַּבָּלָה’ (ח”א ש”ו פ”ה) שֶׁקּוֹמַת הָרַע בָּעוֹלָם נִקְרֵאת בְּשֵׁם שׁוּעָל. וּמוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל’ (ערך שועל) שֶׁנְּשִׁיכַת הַשּׁוּעָל אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת בִּכְנִיסָתוֹ, דְּהַשִּׁנַּיִם שֶׁלּוֹ כְּפוּפוֹת, וְרַק כְּשֶׁיּוֹצֵא הוּא נֶאֱחָז בַּבָּשָׂר וְזֶה כּוֹאֵב. נִרְאֶה דִּנְשִׁיכָה זוֹ מְסַמֶּלֶת אֶת נְשִׁיכַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, שֶׁבִּתְחִלָּה אֵינָהּ מֻרְגֶּשֶׁת וְאַדְּרַבָּה הִיא בִּבְחִינַת נְשִׁיקָה. אֲבָל אַחַר כָּךְ מַרְגִּישִׁים אֶת הַכְּאֵב שֶׁצָּרִיךְ יִסּוּרִים לְכַפֵּר עַל הַחֵטְא, כְּדֵי שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא יֵצֵא הַחוּצָה. עַיֵּן בַּזֹּהַר (בראשית נד:) שֶׁקַּיִן הָרַג אֶת הֶבֶל עַל יְדֵי שֶׁנְּשָׁכוֹ בְּשִׁנָּיו כְּמוֹ נָחָשׁ, וְרוֹאִים שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא נִלְחָם בְּשִׁנָּיו בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (גיטין סז:) שֶׁהַשֵּׁדִים מַזִּיקִים אֶת הָאָדָם עַל יְדֵי נְשִׁיכָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ב”ב עג. וברשב”ם שם) שֶׁרָבָה בַּר בַּר חָנָה רָאָה אֶת הַשֵּׁדִים רָצִים עַל שִׁנֵּי הַחוֹמָה.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (הקדמה ב:) שֶׁהָאוֹת שׁ’ הִיא אוֹת שֶׁל אֱמֶת וּקְדֻשָּׁה, וְג’ הַקַּוִּים שֶׁבָּהּ הֵם כְּנֶגֶד ג’ אָבוֹת. וְאוֹת זֹאת מִתְחַבֶּרֶת לַקְּלִפָּה לָתֵת יְנִיקָה לַקְּלִפָּה. הַיְינוּ שֶׁיְּנִיקַת הַקְּלִפָּה הַשַׁיֶּכֶת לָאוֹתִיּוֹת ק’ וְר’ הִיא מֵהָאוֹת ש’, שֶׁהִיא אוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (בין המצרים ח”ב ע’ רה) שֶׁחִלּוּפֵי שֵׁם הֲוָיָ”ה הַמְּאִירִים בִּימֵי בֵּין הַמְּצָרִים וּמְרַמְּזִים עַל הַהַשְׁפָּעָה שֶׁיּוֹרֶדֶת מִשֵּׁם הֲוָיָ”ה לַקְּלִפָּה, הֵם בְּסוֹד הָאוֹת שִׁי”ן, דְּג’ הַחִלּוּפִים טדה”ד, כוז”ו, מצפ”ץ הֵם בְּגִימַטְרִיָּא שִׁי”ן. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַפְּסוּקִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (בלק קפה) שֶׁבִּלְעָם קִבֵּל נְבוּאָתוֹ מֵהָאוֹת שִׁי”ן, וּמְרֻמָּז בַּכָּתוּב (במדבר כד, ד) “מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל”, ר”ת שִׁי”ן.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ’ (ערך חמס) בְּשֵׁם הַבֶּעשְׁ”ט וְהַגְּרָ”א שֶׁאוֹתִיּוֹת ש”ן שֶׁיֵּשׁ בְּתֵבוֹת שָׂטָן וְנָחָשׁ, הֵן אוֹתִיּוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁלָּהֶן, וְאוֹתִיּוֹת ח”ט הֵן אוֹתִיּוֹת הַטֻּמְאָה שֶׁלָּהֶן. נִרְאֶה דְּלָכֵן עֵשָׂו נוֹשֵׁךְ בְּשִׁנָּיו, אֶת צַוָּארוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, דְּמָצִינוּ בְּ’מִדְרַשׁ אוֹתִיּוֹת דְּר”ע’ (אות ש’) שֶׁהַשֵּׁן הִיא בִּבְחִינַת אוֹת שִׁי”ן. וְכֵן לַשֵּׁן יַחַד עִם הַשָּׁרָשִׁים שֶׁלָּהּ יֵשׁ צוּרַת אוֹת שִׁי”ן כְּפִי שֶׁהֶרְאֵנוּ לְעֵיל בַּצִּלּוּם הַשִּׁינַיִם. וְכֵן שׁוּעָל הַמְסַמֵּל אֶת קוֹמַת הָרָע כְּדִלְעֵיל מַתְחִיל בָּאוֹת שִׁי”ן לְרַמֵּז שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקָתוֹ. מִמֵּילָא הַשִּׁנַּיִם שֶׁל עֵשָׂו מְסַמְּלוֹת אֶת הָאוֹת שִׁי”ן שֶׁלּוֹ שֶׁיֵּשׁ בָּהּ נִיצוֹצוֹת קְדֻשָּׁה, וְדֶרֶךְ הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בְּשִׁנָּיו הוּא מְנַסֶּה לִכָּנֵס לַחוּט שֶׁל יַעֲקֹב לִינֹק מִמֶּנּוּ. וּמְרֻמָּז בְּ’שַׁעַר מַאַמְרֵי רַזַּ”ל’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ע’ מ’) “וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו”, לִהְיוֹת כִּי הָיָה לוֹ צַד נִיצוֹצֵי הַקְּדֻשָּׁה מֵחֵלֶק הַגְּבוּרָה שֶׁל יִצְחָק אָבִינוּ נְתוּנִים בְּפִיו.

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר סג, ח) “וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו” הָא שָׁוְא שֶׁבָּרָאתִי בְּעוֹלָמִי. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּעֵשָׂו הוּא מִלְּשׁוֹן שָׁוְא וְשֶׁקֶר. כֵּיוָן שֶׁהוּא יוֹנֵק מֵהָאוֹת שִׁי”ן שֶׁבְּתֵבַת שֶׁקֶר.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן צַוָּארָם שֶׁל יַעֲקֹב וּמשֶׁה נֶהְפַךְ לְשַׁיִשׁ, דְּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (תקונים פ:) שֶׁשְּׁנֵי לוּחוֹת הַבְּרִית נִקְרָאִים אַבְנֵי שַׁיִשׁ, וְצַוָּארָם שֶׁל יַעֲקֹב וּמשֶׁה שֶׁהָיוּ עַמּוּדֵי הַתּוֹרָה, הָיָה בִּבְחִינַת הַשַּׁיִשׁ שֶׁל הַלֻּחוֹת שֶׁמַּצִּיל מִנְּשִׁיכַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא. וְכֵן שַׁיִשׁ עִם ג’ הָאוֹתִיּוֹת בְּגִימַטְרִיָּא תרי”ג. וְכֵן מָצִינוּ בַּתּוֹסְ’ (ב”ק ב: ד”ה כאשר) שֶׁהַשֵּׁן דּוֹמֶה לְאֶבֶן שַׁיִשׁ, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּשֵׁן שֶׁיּוֹנֶקֶת מֵהַקְּדֻשָּׁה הִיא דּוֹמָה לְאַבְנֵי הַשַּׁיִשׁ הַשַּׁיָּכִים לְצַד הַקְּדֻשָּׁה.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תיקונים כו.) שֶׁשִׁי”ן בְּגִימַטְרִיָּא ש”ס. נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁהָאוֹת שִׁי”ן מְרַמֶּזֶת עַל הַמּוֹחִין דִּינִיקָה שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם ש”ס אוֹרוֹת, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘פֶּתַח לְסִדּוּר הָרַשַּׁ”שׁ’, דִּינִיקַת הַחִיצוֹנִים הִיא מֵהַמּוֹחִין דִּינִיקָה. וְכֵן מָצִינוּ קֶשֶׁר בֵּין שִׁנַּיִם לְמוֹחִין דִּינִיקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית מט, יב) “וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב”, וְחָלָב מְרַמֵּז עַל מוֹחִין דִּינִיקָה. וְכֵן מָצִינוּ שֶׁיְּנִיקַת הַקְּלִפָּה הִיא בְּחִינַת שִׁנַּיִם שֶׁיּוֹנְקִים חָלָב, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (תדבא”ר כו) מִכָּאן אָמְרוּ שֶׁלֶּעָתִיד לִימוֹת בֶּן דָּוִד שֶׁיִּהְיוּ שִׁנֵּיהֶם שֶׁל אוֹכְלֵי יִשְׂרָאֵל נִמְשָׁכִין כ”ד אַמּוֹת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים שְׁלֹשִים וְשָׁלֹש אַמּוֹת, וּמַה נִּשְׁתַּנָּה ל”ג מִן עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע, אֶלָּא כְּנֶגֶד תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים לִמְעֻבֶּרֶת וְעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לִמְנִיקוֹת, כְּנֶגֶד כָּל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ אַמָּה אַחַת.

וְכֵן

הָאוֹת שִׁי”ן שֶׁנִּמְצֵאת בַּמִּלָּה רָשָׁע מְסַמֶּלֶת אֶת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ שֶׁמִּשָּׁם הוּא יוֹנֵק, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר ‘תִּפְאֶרֶת שְׁלֹמֹה’ (פורים) עַל הַכָּתוּב “יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים” שֶׁאִם נוֹצִיא מֵהָרָשָׁע אֶת הָאוֹת שִׁי”ן וְהוּא יִשָּׁאֵר רַק רָע הוּא יִגָּמֵר וְיָמוּת, דְּלֹא תִּשָּׁאֵר לוֹ הַיְנִיקָה מֵהַקְּדֻשָּׁה. וְכֵן רָשָׁע בְּגִימַטְרִיָּא שִׁנָּיו צַדִּיק דִּבְשִׁנָּיו נִמְצֵאת הָאוֹת שִׁי”ן שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת צַדִּיק דְּשָׁם יֵשׁ לוֹ יְנִיקָה מֵהַקְּדֻשָּׁה דֶּרֶךְ חִלּוּפֵי שֵׁם הֲוָיָ”ה, וְכֵן שֵׁן בְּגִימַטְרִיָּא שֵׂכֶל הַמְרַמֵּז עַל הַדְּרָגוֹת הַגְּבוֹהוֹת שֶׁבָּאָדָם שֶׁשָּׁם עוֹד יֵשׁ לוֹ שַׁיָּכוּת לַקְּדֻשָּׁה, וְכֵן אוֹת שִׁי”ן מִתְחַלֶּפֶת בָּאוֹת צַדִי”ק בְּאוֹתִיּוֹת הַשִּׁנַּיִם, וְכֵן שָׁמַעְתִּי מֵחָכָם אֶחָד שֶׁשֵּׁן הוּא מִלְּשׁוֹן שָׁנָה וּפֵרַשׁ (פסחים מט:) דְּהַשֵּׁן שַׁיֶּכֶת לִבְחִינַת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבּוֹ, כְּשֶׁהָיָה שָׁנָה קֹדֶם שֶׁפֵּרַשׁ. וְכֵן נְשִׁיכָה אוֹתִיּוֹת שְׁכִינָה דְּדֶרֶךְ הַנְּשִׁיכָה הֵם מִתְחַבְּרִים לַשְּכִינָה. וְעַיֵּן בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (דברים כח, י) שֶׁהָאוֹת שִׁי”ן מְסַמֶּלֶת אֶת הַשְּׁכִינָה שֶׁשּׁוֹרָה עַל הָאָדָם. וְכֵן שָׂטָ”ן עִם הַכּוֹלֵל בְּגִימַטְרִיָּא שִׁי”ן, דְּשָׂטָן עִם הַכּוֹלֵל מְרַמֵּז עַל הַיְנִיקָה שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא הַכּוֹלֵל שֶׁלּוֹ, שֶׁבָּאָה מֵהָאוֹת שִׁי”ן. עַיֵּן בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (התפילין ח”א ע’ סא) שֶׁי”א סַמְמָנֵי הַקְּטֹרֶת שֶׁהֵן הָרוּחָנִיּוּת שֶׁל הַקְּלִפּוֹת יוֹנְקִים מֵהָאוֹת שִׁי”ן.

מוּבָא

בְּסִפְרֵי רַבִּי יַעֲקֹב אַבּוּחַצִּירָא זצ”ל שֶׁבְּרֵאשִׁית אוֹתִיּוֹת בָּרָאתִי ש’, נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז לִדְבָרֵינוּ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה כְּלוּלָה בָּאוֹת ש’ שֶׁמְּחַבֶּרֶת בֵּין הַקְּדֻשָּׁה לַקְּלִפָּה, וּמַעֲבִירָה אֶת הַשֶּׁפַע לְכָל הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם הרה”ג ר’ יִצְחָק גִּינְזְבּוּרְג שְׁלִיטָ”א שֶׁבְּרֵאשִׁית בְּגִימַטְרִיָּא תרי”ג ש’, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ שֶׁכָּל הַבְּרִיאָה נִכְלֶלֶת בַּקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת תרי”ג, שֶׁמַּשְׁפִּיעָה לַקְּלִפָּה דֶּרֶךְ הַש’. [וְכֵן הִשְׁתַּלְשֵׁל בְּגַשְׁמִיּוּת לִקְרֹא לְרֶגַע הָאֱמֶת שְׁעַת הַשִּׁי”ן, דְּאוֹת שִׁי”ן הִיא הָאֱמֶת שֶׁמְּחַיָּה אֶת הַקְּלִפּוֹת וּפוֹעֶלֶת בָּעוֹלָם הַזֶּה.]

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (השמטות שמות רעג.) בִּזְמַן שֶׁמֵּת אוֹתוֹ בֶּן אָדָם, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוֹטְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵי אוֹתוֹ בֶּן אָדָם, וְתוֹפְסִים אוֹתוֹ, וּמַכְנִיסִים אוֹתוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, וְהַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ מְשַׁבֵּר אֵלּוּ קְשָׁרִים וּמוֹרִיד, אוֹתוֹ חֵטְא [פְּגַם הַבְּרִית] מֵעַל צַוָּארוֹ, וְעַל סוֹד זֶה כָּתוּב “אִם יְכֻפַּר הֶעָוֹן הַזֶּה לָכֶם עַד תְּמֻתוּן”. רוֹאִים שֶׁפְּגַם הַיְסוֹד פּוֹגֵם בַּצַּוָּאר, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁשָּׁם הַסִּטְרָא אַחֲרָא נוֹשֵׁךְ כְּתוֹצָאָה מֵהַחֵטְא, וְרוֹאִים שֶׁשְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוֹטְרִים רוֹדְפִים אַחֲרֵי אוֹתוֹ בֶּן אָדָם, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הוּא הַמִּנְיָן שֶׁל הָאוֹת ש’, דַּרְכָּהּ נַעֲשָׂה הַפְּגָם. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (גיטין סח.) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִינֵי שֵׁדִים הָיוּ.

נִרְאֶה

דְּאוֹת שִׁי”ן מְרֻמֶּזֶת בְּתֵבַת שֵׁינָה, לְרַמֵּז שֶׁשֵּׁנָה הִיא בְּסוֹד הָאוֹת שִׁי”ן הַמְחַבֶּרֶת אֶת הַקְּדֻשָּׁה לַקְּלִפָּה, דְּאָדָם יָשֵׁן עָלוּל לִיפּוֹל בְּקַלּוּת לְצַד הָרַע, כְּפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁאוֹתִיּוֹת רַע הֵן הַהֵפֶךְ מֵעֵר. וְכֵן מוּבָא בְּ’מָגֵן אַבְרָהָם’ (ס’ תקפג) יוֹשֵׁב בָּטֵל כְּיָשֵׁן דָּמֵי. וְכֵן מוּבָא בָּרַמְבַּ”ם (תשובה ג, ז) עוּרוּ יְשֵׁנִים מִתַּרְדֵּמַתְכֶם, וְחַפְּשׂוּ בְּמַעֲשֵׂיכֶם וְחִזְרוּ בִּתְשׁוּבָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות נז:) שֵׁנָה אֶחָד מִשִּׁשִּׁים לְמִיתָה, וְהַקְּלִפּוֹת נִקְרָאִים מָוֶת.

מוּבָא

בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (פסח ח”ב קסז) שֶׁכַּרְפַּס הוּא בְּגִימַטְרִיָּא שִׁי”ן וְהוּא בְּסוֹד הָאוֹת שִׁי”ן, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’ שֶׁכַּרְפַּס הוּא אוֹתִיּוֹת ס’ פָּרֶךְ, וּמְרַמֵּז עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת פָּרֶךְ בְּמִצְרַיִם, וְזֶה נָתַן יְנִיקָה לְמִצְרַיִם בְּסוֹד הָאוֹת שִׁי”ן. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (הובא בכלי יקר שמות יב, כו) כַּאֲשֶׁר קָשְׁרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַטָּלֶה בְּכַרְעֵי הַמִּטָּה הָיוּ שִׁנֵּי הַמִּצְרִים קֵהוֹת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּטָלֶה הָיָה הַשָּׂר וּמַזָּל שֶׁל מִצְרַיִם, דַּרְכּוֹ הָיְתָה לָהֶם יְנִיקָה מֵהַקְּדֻשָּׁה. וּכְשֶׁקָּשְׁרוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַטָּלֶה בִּטְּלוּ אֶת יְנִיקַת הַמִּצְרִים, לָכֵן זֶה גָּרַם שֶׁשִּׁנֵּיהֶם נַעֲשׂוּ קֵהוֹת. וְכֵן מַה שֶּׁמָּצִינוּ בַּהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח וְאַף אַתָּה הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו נִרְאֶה דִּמְרַמְּזִים שֶׁכָּל יְנִיקַת הָרָשָׁע הִיא מֵהַקְּדֻשָּׁה, וְאִם נִשְׁבֹּר אֶת שִׁנָּיו תִּגָּמֵר חִיּוּתוֹ.

וְכֵן

מָצִינוּ רְמָזִים בַּכְּתוּבִים שֶׁהַמִּלְחָמָה בָּרְשָׁעִים הִיא בְּשִׁנֵּיהֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תהילים ג, ח) “שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ”. (שם קיב, י) “רָשָׁע יִרְאֶה וְכָעָס שִׁנָּיו יַחֲרֹק וְנָמָס”, וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ (אותיות דר”ע אות שי”ן) “שִׁנֵּי רְשָׁעִים שִׁבַּרְתָּ” וְכוּ’, שֶׁעֲתִידִין שִׁנֵּיהֶם שֶׁל אוֹכְלִין מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ לִהְיוֹת יוֹצֵא מִפִּיהֶן כ”ב אַמּוֹת, וְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם רוֹאִין וְאוֹמְרִים מֶה חָטְאוּ אֵלּוּ שֶׁכָּךְ יוֹצְאִין שִׁנֵּיהֶם מִפִּיהֶן, מְשִׁיבִין וְאוֹמְרִים מִפְּנֵי שֶׁאָכְלוּ מָמוֹן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. רוֹאִים שֶׁהָרְשָׁעִים מְקַבְּלִים עֹנֶשׁ בְּשִׁנֵּיהֶם בִּגְלַל שֶׁבְּשִׁנֵּיהֶם הֵם מְכַלִּים מָמוֹנָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּכְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁמִּשָּׁם יְנִיקָתָם, וּמִשָּׁם הֵם לוֹקְחִים אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁבִילָם. וְלָכֵן הָעוֹנֶשׁ הוּא בְּהַגְדָּלַת הַשִּׁינַיִם לְהַרְאוֹת לְכֻלָּם אֶת גּוֹדֶל הַיְנִיקָה שֶׁיָּנְקוּ מִיִּשְׁרָאֵל. וְכֵן שֵׁן בְּגִימַטְרִיָּא מֻרְסָן שֶׁהוּא הַקְּלִפָּה הַדַּקָּה שֶׁנִּשְׁאֶרֶת בְּתוֹךְ הַקֶּמַח, דְּשֵׁן מַכְנִיס אֶת הַקְּלִפָּה בְּתוֹךְ הַקְּדֻשָּׁה, וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁה’ אָמַר לְמֹשֶה לְהָסִיר אֶת הַקְּלִפּוֹת (שמות ג, ה) “שַׁל נְעָלֶיךָ” ר”ת שֵׁ”ן. וְכֵן שֵׁן בְּגִימַטְרִיָּא רֵיקָם, דִּקְלִפָּה אֵין בָּהּ כְּלוּם וְהִיא רֵיקָם. וְכֵן שֵׁן בְּגִימַטְרִיָּא מַחְשֵׁב, שֶׁבּוֹ נִמְצָאִים הַשִּׁנַּיִם שֶׁל הַקְּלִפָּה בְּיָמֵינוּ. וְכֵן מַחְשֵׁ”ב ס”ת הַכָּתוּב (ישעי’ ח, יד) “לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ לְיוֹשֵׁב יְרוּשָׁלָיִם“.

מוּבָא

בְּ’שַׁעַר הַמִּצְווֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (עקב קד) תְּכַוֵּין לִטְחֹן הַלֶּחֶם עַל יְדֵי ל”ב שִׁנַּיִם, וְעַל יְדֵי כֵּן יִתְבָּרֵר הָאֹכֶל וְהַקְּדֻשָּׁה מִתּוֹךְ הַפְּסֹלֶת וְהַקְּלִפָּה. רוֹאִים שֶׁפְּעֻלַּת הַשִּׁנַּיִם הִיא לְהַפְרִיד הַטּוֹב מֵהָרַע, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁשִּׁנַּיִם מְחַבְּרוֹת קְדֻשָּׁה וּקְלִפָּה, הֵן יוֹדְעוֹת מַה טּוֹב וּמָה רָע, וִיכוֹלוֹת לְבָרֵר אֶת הַטּוֹב מֵהָרַע אִם אָדָם אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וּמְכַוֵּין לְכָךְ.

מוּבָא

בְּלק”ת (אמור לח:) מַדּוּעַ הַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה וּכְלַל יִשְׂרָאֵל נִקְרָאִים רָחֵל, רָחֵל הַיְנוּ כֶּבֶשׂ, וְהוּא בְּחִינַת מַלְכוּת שֶׁנִּמְשְׁלָה לְרָחֵל, לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיֵּשׁ בְּרָחֵל טֶבַע הַהַכְנָעָה יוֹתֵר מִכָּל הַבְּהֵמוֹת, וְקוֹלָהּ קוֹל הַמְעוֹרֵר רַחֲמָנוּת, וְגַם שֶׁמַּנַּחַת אֶת עַצְמָהּ לִגְזֹז וְלֹא תַּשְׁמִיעַ קוֹלָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן כָּל הַבְּהֵמוֹת לֹא יִשְׁקֹטוּ וְלֹא יָנוּחוּ כְּשֶׁיָּבוֹאוּ לְגָזְזָם וְהַדֻּגְמָא לָזֶה בַּשְּׁכִינָה, אֲשֶׁר יוֹרֶדֶת לְהַשְׁפִּיעַ, וּמְחַיָּה גַּם אֶת הַחִיצוֹנִים, וְסוֹבֶלֶת זֶה. וְכֵן מוּבָא בְּלק”ת לְהָאֲרִיזַ”ל (שופטים ע’ שסב) שֶׁהַכָּתוּב (בראשית ד, ז) לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ” ר”ת רָחֵ”ל לְרַמֵּז שֶׁיְּנִיקַת הַחִיצוֹנִים הִיא מִבְּחִינַת רָחֵל. וּמָצִינוּ שֶׁשִּׁנַּיִם נִמְשְׁלוּ לְרָחֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שה”ש ו, ו) “שִׁנַּיִךְ כְּעֵדֶר הָרְחֵלִים”. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּשִׁנַּיִם מְסַמְּלוֹת אֶת יְנִיקַת הַחִיצוֹנִים מֵהַקְּדֻשָּׁה.

וְאאמו”ר

הוֹסִיף שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָ’ (פסחים קיג.) שֶׁאִם יֵשׁ לָאָדָם שֵׁן חוֹלָה שֶׁיְּרַפֵּא אוֹתָהּ וְלֹא יַעֲקוֹר אוֹתָהּ. וְכֵן מָצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּשַּׁ”ס שֶׁרַב יְהוּדָה נִקְרָא בְּשֵׁם שִׁינָנָא. וּמְבֹאָר בַּ’שִּׁיטָה מְקֻבֶּצֶת’ (כתובות יד.) כָּתַב רַבֵּינוּ הַאי גָּאוֹן ז”ל שִׁינָנָא דַּהֲוָה אָמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב יְהוּדָה פְּשׁוּטוֹ בִּלְשׁוֹן אֲרָמִי שֶׁשִּׁנָּיו גְּדוֹלוֹת. וְרוֹאִים שֶׁשִּׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת הָיוּ שֶׁבַח לְרַב יְהוּדָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁשִּׁנַּיִם שַׁיָּכוֹת לַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּאָדָם עָדִיף לֹא לַעֲקוֹר אוֹתָן, וְלָכֵן שִׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת הָיוּ שֶׁבַח לְרַב יְהוּדָה, דְּשִׁנַּיִם גְּדוֹלוֹת מְסַמְּלוֹת חִבּוּר גָּדוֹל לַקְּדֻשָּׁה.

וּמָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (חגיגה טו:) אַשְׁכְּחֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרָב יְהוּדָה, דִּתְלֵי וְקָאֵי אַעִיבְרָא דְּדַשָׁא, וְקָא בַכֵי, אָמַר לֵיהּ, שִׁינְנָא, אַמָאי קָא בָכִית אָמַר לֵיהּ, מִי זוטְרָא מַאי דִּכְתִיב בְּהוּ בְּרַבָּנָן, “אַיֵּה סוֹפֵר אַיֵה שׁוֹקֵל אַיֵּה סוֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים. “אַיֵּה סוֹפֵר” שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים לְכָל אוֹתִיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. “אַיֵּה שׁוֹקֵל” שֶׁהָיוּ שׁוֹקְלִים כָּל קַלִים וַחֲמוּרִים שֶׁבַּתּוֹרָה. “אַיֵּה סוֹפֵר אֶת הַמִּגְדָּלִים” שֶׁהָיוּ שׁוֹנִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת הַלָכוֹת בַּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. וְאָמַר רַב אַמִי, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת בַּעְיֵי, בָּעוּ דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל בַּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בַּאֲוִיר, וּתְנַן, שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אַנָן מָה תִּיהְוֵי עַלָן, אָמַר לֵיהּ, שִׁינְנָא, טִינָא הָיְתָה בְּלִבָּם. נִרְאֶה דְּרַב יְהוּדָה בָּכָה עַל דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל שֶׁיָּצְאוּ לְתַרְבּוּת רָעָה וְחָשַׁשׁ עַל עַצְמוֹ, דִּכְשֵׁם שֶׁהֵם הָיוּ שׁוֹנִים שִׁי”ן הֲלָכוֹת בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וְהַקֶּשֶׁר שֶׁלָּהֶם עִם הַקְּלִפָּה הָיָה רַק דֶּרֶךְ הַשִּׁי”ן, וְנִגְרְרוּ אַחַר הַקְּלִפָּה וְנָפְלוּ לְגַמְרֵי בְּיַד הַקְּלִפָּה. כָּךְ הוּא חָשַׁשׁ עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִגָּרֵר אַחַר שִׁנָּיו וְיִפּוֹל בִּידֵי הַקְּלִפָּה כְּמוֹ דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל, לָכֵן הוּא מֻזְכָּר בְּשֵׁם שִׁינְנָא לְרַמֵּז עַל חֲשָׁשוֹ.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘מְעִיל צְדָקָה’ מִבַּעַל הַ’שֵּׁבֶט מוּסָר’ (סי’ תרס”ו) רָאִיתִי בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת אָדָם שֶׁמִּי שֶׁהַשִּׁנַּיִם שֶׁלּוֹ נִרְקָבוֹת, חַיָּיו קְצָרִים, וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת נִדָּה דַּף ס”ה כֵּיוָן שֶׁנִּתְּקוּ שִׁנָּיו שֶׁל אָדָם, נִתְמָעֲטוּ מְזוֹנוֹתָיו. וְהַיְינוּ מִשּׁוּם שֶׁמִּתְקַצְּרִים חַיָּיו וּמְזוֹנוֹתָיו מוּעָטִין, כִּי בְּקָרוֹב יָמוּת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁאֵין לַקְּלִפָּה יְנִיקָה מִמֶּנּוּ, הַקְּלִפּוֹת אֵינָם שׁוֹמְרִים עָלָיו, וְחַיָּיו קְצָרִים. וְכֵן מוּבָא בְּשֵׁם בַּעַל הַ’כְּתָב סוֹפֵר’, וּבַעַל הַ’קְּהִלּוֹת יַעֲקֹב’ וְעוֹד אַחֲרוֹנִים שֶׁחָשְׁשׁוּ לַגְּמָ’ שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל וְלֹא עָקְרוּ שִׁנַּיִם, גַּם בְּמַצָּב שֶׁל כְּאֵבִים וְיִסּוּרִים.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ב”ק ב:) שֶׁהַשֵּׁן נִקְרֵאת בְּשֵׁם גָּלָל, וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י הַגָּלָל, הַיְנוּ שֵׁן, שֶׁפְּעָמִים מְגֻלֶּה וּפְעָמִים מְכֻסֶּה, לִישְׁנָא אַחֲרִינָא גָּלָל זֶה רְעִי, שֶׁהַשֵּׁן מַבְעֶרֶת לַמַּאֲכָל, וְנַעֲשֵׂית גָּלָל כְּמוֹ גְּלָלֵי אָדָם. נִרְאֶה דִּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים מְרַמְּזִים עַל יְנִיקַת הַשֵּׁן מֵהַקְּדֻשָּׁה לְהַשְׁפִּיעַ לַקְּלִפָּה. דִּפְעָמִים מְכֻסֶּה מְרַמֵּז שֶׁלִּפְעָמִים הַשֵּׁן שַׁיֶּכֶת לַקְּדֻשָּׁה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת מְכֻסֶּה, וּפְעָמִים מְגֻלֶּה מְרַמֵּז שֶׁהַשֵּׁן יוֹרֶדֶת לְהַשְׁפִּיעַ לַקְּלִפּוֹת שֶׁמְּגֻלּוֹת בַּחוּץ. וְכֵן הַפֵּרוּשׁ הַשֵּׁנִי שֶׁהַשֵּׁן נִקְרֵאת גָּלָל שֶׁהִיא מַבְעֶרֶת אֶת הַמַּאֲכָל שֶׁנַּעֲשָׂה גְּלָלִים, מְרַמֵּז עַל הַהַשְׁפָּעָה לַקְּלִפּוֹת שֶׁיּוֹנְקִים דֶּרֶךְ בְּחִינַת הַצּוֹאָה וְהַגְּלָלִים. וְכֵן גָּלָ”ל ר”ת וְס”ת הַפְּסוּקִים הַמְרַמְּזִים עַל חִבּוּר קְדֻשָּׁה וּקְלִפָּה (בראשית מה, ז) “וּלְהַחֲיוֹת לָכֶם לִפְלֵיטָה גְּדֹלָה”, (שם מו, כח) “לְהוֹרֹת לְפָנָיו גֹּשְׁנָה”. (ש”א ל, ח) “כִּי הַשֵּׂג תַּשִּׂיג וְהַצֵּל תַּצִּיל” דִּקְדֻשָּׁה שֶׁמּוֹצִיאָה מֵהַקְּלִפָּה הִיא מוֹצִיאָה אֶת נִיצוֹצוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁיֵּשׁ בַּקְּלִפָּה שֶׁהֵם בִּבְחִינַת גָּלָל. וְכֵן גָּלָ”ל מְרֻמָּז בַּכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל יְנִיקַת הַקְּלִפָּה מֵהַקְּדֻשָּׁה (שמות טו, ט) “אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אַחֲלֵּק שָׁלָל” בְּדִלּוּג ג’ אוֹתִיּוֹת. וְכֵן גָּלָ”ל ר”ת בְּב’ אֳפָנִים שֶׁל הַכָּתוּב (מ”א ג, כו) “גַּם לִי גַם לָךְ לֹא יִהְיֶה” דְּזֶה דֶּרֶךְ הַקְּלִפָּה לָקַחַת גַם בְּאֹפֶן שֶׁלְּאַף אֶחָד לֹא יִהְיֶה, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (תענית ח.) שֶׁלַּנָּחָשׁ אֵין הֲנָאָה בִּנְשִׁיכָתוֹ.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘קוֹל אֵלִיָּהוּ’ לַגְּרָ”א עַל הַגְּמָ’ (סנהדרין עח.) אֶרֶס נָחָשׁ בֵּין שִׁנָּיו הוּא עוֹמֵד. שֶׁשָּׂטָן וְנָחָשׁ אוֹתִיּוֹת שֵׁן שֵׁן חֵט. נְבָאֵר לְקַמָּן בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל חֵטְא’, שֶׁחֵטְא מִלְּשׁוֹן חוּט, דְּעַל יְדֵי הַחֵטְא נִפְגָּם הַחוּט, וְזֹאת פְּעֻלָּתָם שֶׁל הַשָּׂטָן וְהַנָּחָשׁ שֶׁנִּכְנָסִים בְּשִׁנֵּיהֶם בַּחוּט וְיוֹנְקִים מִשָּׁם, כְּתוֹצָאָה מִן הַחֵטְא. לָכֵן הֵם בִּבְחִינַת שֵׁן שֵׁן חֵט. וְכֵן יְנִיקַת הַנָּחָשׁ הִיא מֵהֶעָפָר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעי’ סה, נה) “וְנָחָשׁ עָפָר לַחְמוֹ”, וְעָפָר בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁן. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁעֲקִיצַת הַנָּחָשׁ נִקְרֵאת נְשִׁיכָה, (פסיקתא רבתי יג) כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִתְחִיל הַחֹשֶךְ מְשַׁמֵּשׁ וּבָא, וְנִתְיָרֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר אוֹי לִי שֶׁמָּא נָחָשׁ בָּא לְנָשְׁכֵנוּ, שֶׁמָּא אוֹתוֹ שֶׁכָּתַב בּוֹ “הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ”  בָּא לְנָשְׁכֵנִי.

וְכֵן

יֵשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (תהילים לז, יב) “זֹמֵם רָשָׁע לַצַּדִּיק וְחֹרֵק עָלָיו שִׁנָּיו”, הָרָשָׁע זוֹמֵם לִכָּנֵס בְּשִׁנָּיו בַּצַּדִּיק, לִינֹק מִמֶּנּוּ. וְכֵן לְאַחַר חֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהִתְגַּבְּרָה יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת, כָּתוּב (איכה ב, טז) “פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם כָּל אֹיְבַיִךְ שָׁרְקוּ וַיַּחֲרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ”, הֵם חָרְקוּ וְטָחֲנוּ אֶת הַשִּׁנַּיִם אֵלּוּ בְּאֵלּוּ, כִּי הִרְגִּישׁוּ אֶת הַיְנִיקָה הַגְּדוֹלָה מֵהַקְּדֻשָּׁה דֶּרֶךְ שִׁנֵּיהֶם. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים לט:) שֶׁ“שָׁרְקוּ” מְרַמֵּז עַל נִקּוּד הַשׁוּרֻ”ק הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד, “וַיַּחֲרְקוּ” מְרַמֵּז עַל נִקּוּד הַחִירִיק הַמְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, דְּחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ פָּגַם בְּזִוּוּג יְסוֹד וּמַלְכוּת. וְכֵן יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת מֵהַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל הָיְתָה עַל שֵׁן סֶלַע, כַּמּוּבָא בִּתְפִלַּת מוּסָף לְיוֹם כִּפּוּר שֵׁן סֶלַע הָדְפוּ וְגִלְגֵּל וְיָרַד. וְכֵן הַכָּתוּב (תהילים קכד, ו) “בָּרוּךְ יְהוָה שֶׁלּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם” ר”ת נִטְל, דְּלֵיל נִטְל הוּא הַלַּיְלָה שֶׁל יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (סנהדרין נב.) אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, מַאי דִּכְתִיב “בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג, חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ” בִּשְׁבִיל חֲנֻפָּה שֶׁהֶחֱנִיפוּ לְקֹרַח עַל עִסְקֵי לְגִימָה, חָרַק עֲלֵיהֶם שַׂר שֶׁל גֵּיהִנּוֹם שִׁנָּיו. רוֹאִים שֶׁמִּי שֶׁנּוֹפֵל בַּגֵּיהִנָּם, הַשַּׂר שֶׁל גֵּיהִנָּם חוֹרֵק עָלָיו שִׁנַּיִם מֵהַיְנִיקָה שֶׁתִּהְיֶה לוֹ מִמֶּנּוּ.

וְעוֹד

מָצִינוּ עַל שֵׁן שֶׁמְּרַמֶּזֶת עַל תַּעֲנוּגֵי הַקְּלִפָּה בַּכָּתוּב (עמוס ג, טו) “וְהִכֵּיתִי בֵית הַחֹרֶף עַל בֵּית הַקָּיִץ וְאָבְדוּ בָּתֵּי הַשֵּׁן”. וְכֵן כָּתוּב (עמוס ו, ד) “הַשֹּׁכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן וּסְרֻחִים עַל עַרְשׂוֹתָם וְאֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן”. וּמְבָאֶרֶת הַגְּמָ’ (שבת סב:) “הַשּׁוֹכְבִים עַל מִטּוֹת שֵׁן, וּסְרוּחִים עַל עַרְשׂוֹתָם” וְכוּ’, אֵלּוּ בְנֵי אָדָם שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים וְשׁוֹתִים זֶה בָזֶה, וְדוֹבְקִין מִטּוֹתֵיהֶן זוּ בְזוּ, וּמַחְלִיפִים נְשׁוֹתֵיהֶן זֶה עִם זֶה, וּמַסְרִיחִין עַרְסוֹתָם בְּשִׁכְבַת זֶרַע שֶׁאֵינוֹ שֶׁלָּהֶם.

וְכֵן

נְבָאֵר לְקַמָּן שֶׁבָּשָׁן מְרַמֶּזֶת עַל יְנִיקַת הַקְּלִפָּה מֵהַקְּדֻשָּׁה דֶּרֶךְ בְּחִינַת שִׁנַּיִם. וְכָתוּב (עמוס ד, א) “שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה”. וּמְבָאֵר הַ’מְּצוּדַת דָּוִד’ שָׁם “פָּרוֹת הַבָּשָׁן” הֵם נְשֵׁי הַשָּׂרִים בְּשֹׁמְרוֹן וְעַל כִּי הָיוּ מִתְעַנְּגוֹת וּשְׁמֵנוֹת מֵרֹב כֹּל, הִמְשִׁילָם אֶל הַפָּרוֹת הָרוֹעוֹת בַּבָּשָׁן בְּמִרְעֵה שָׁמֵן שֶׁהֵן שְׁמֵנוֹת וּבְרִיאוֹת בָּשָׂר. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (שבת לב:) “שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שׁוֹמְרוֹן, הָעוֹשְׁקוֹת דַּלִּים, הָרוֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים”. אָמַר רָבָא, כְּגוֹן הָנֵי נְשֵׁי דִּמְחוֹזָא, דְּאָכְלָן וְלָא עָבְדָן.

וְכֵן

עֵשָׂו נִקְרָא עֵשָׂו הָרָשָׁע כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר סה, טו). דִּינִיקַת עֵשָׂו הִיא מֵהָשִׁי”ן שֶׁנִּמְצֵאת בַּמִּלָּה רָשָׁע. וְכֵן רָשָׁ”ע מְרֻמָּז בַּכָּתוּב (בראשית כה, כה) “וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו” בְּדִלּוּג ג’ אוֹתִיּוֹת. וְכֵן ו’ פְּעָמִים הָמָן בְּגִימַטְרִיָּא רָשָׁע, דִּינִיקַת הָמָן שֶׁבָּא מִשֹּׁרֶשׁ עֵשָׂו מֵהָאוֹת ו’ דִּקְדֻשָּׁה הִיא סוֹד הַמִּלָּה רָשָׁע. וְכֵן הַכָּתוּב שֶׁיַּעֲקֹב אָמַר לְלָבָן (בראשית לא, מב) “כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי” ר”ת רָשָׁ”ע, דְּבִזְכוּת יַעֲקֹב הָיְתָה לְלָבָן בְּרָכָה. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ל, ל) “וַיְבָרֶךְ ה’ אֹתְךָ לְרַגְלִי”. וְזֶה שֶׁלָּבָן לֹא רָצָה לָתֵת לְיַעֲקֹב כְּלוּם, זֶה הֶרְאָה גֹּדֶל רִשְׁעוּתוֹ. שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁכָּל בִּרְכָתוֹ וִינִיקָתוֹ הִיא מִיַּעֲקֹב, דֶּרֶךְ הַשִּׁי”ן שֶׁבַּמִּלָּה רָשָׁע, אֵינֶנּוּ נוֹתֵן לְיַעֲקֹב כְּלוּם. וְכֵן “רֵיקָם” בְּגִימַטְרִיָּא שֵׁן. וְכֵן שֵׁ”ן ס”ת הַפְּסוּקִים הַמְדַבְּרִים עַל חִבּוּר לָבָן לְיַעֲקֹב (בראשית לא, לד) “וַיְמַשֵּׁשׁ לָבָן“, (שם ל, כח) “וַיֹּאמַר נָקְבָה שְׂכָרְךָ”.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ב”ק ג.) שֶׁהַגְדָּרַת שֵׁן הַמַּזִּיק בִּבְהֵמָה הִיא יֵשׁ הֲנָאָה לְהֶזֵּיקָה. הַיְנוּ כָּל הֶזֵּיק שֶׁבְּהֵמָה מַזִּיקָה וְיֵשׁ לָהּ הֲנָאָה מֵהַהֶזֵּיק שַׁיָּךְ לִבְחִינַת שֵׁן הַמַּזִּיק. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּשֵׁן מְסַמֶּלֶת אֶת הַיְנִיקָה מֵהַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּדֶרֶךְ כְּלָל יֵשׁ בָּהּ הֲנָאָה, חוּץ מֵהַנָּחָשׁ שֶׁנּוֹשֵׁךְ בְּלִי הֲנָאָה כְּדִלְעֵיל. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (שם כה:) שֶׁשֵּׁן וְרֶגֶל פְּטוּרִים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּשֵׁן וְרֶגֶל נוֹתְנִים אֶת הַיְנִיקָה לַקְּלִפָּה, [דְּרֶגֶל יוֹרֶדֶת לְעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת], וְכֵיוָן שֶׁרְשׁוּת הָרַבִּים הוּא מְקוֹם שְׁלִיטַת הַקְּלִפּוֹת, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל לוּלָב’, צָרִיךְ הָאָדָם לִשְׁמֹר אֶת חֲפָצָיו מִשֵּׁן וְרֶגֶל שֶׁהֵם כַּבְיָכוֹל חֲזָקִים מְאֹד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְהַמַּזִּיק פָּטוּר. וְכֵן מַבְעֶ”ה הַמְסַמֵּל אֶת הַשֵּׁן לְשִׁיטַת שְׁמוּאֵל בַּגְּמָ’ (ב”ק ג:), ר”ת הַפְּסוּקִים הַמְדַבְּרִים עַל יְנִיקַת הַקְּלִפָּה מֵהַקְּדֻשָּׁה, (ויקרא יג, ג) “וּמַרְאֵה הַנֶּגַע עָמֹק מֵעוֹר בְּשָׂרוֹ נֶגַע צָרַעַת הוּא”, (שם טז, טז) “וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”, (במדבר טו, לב) “מְקֹשֵׁשׁ עֵצִים בְּיוֹם הַשַּׁבָּת” (שם יז, ז) “וַיְהִי בְּהִקָּהֵל הָעֵדָה עַל מֹשֶׁה” (דברים ה, טז) “עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם”, (ישעי’ נט, ב) “עֲוֹנֹתֵיכֶם הָיוּ מַבְדִּלִים בֵּינֵכֶם”.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ערכין טו:) שֶׁשִּׁנַּיִם נִקְרָאוֹת עֶצֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַלָּשׁוֹן כָּל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם זְקוּפִים וְאַתָּה מֻטָּל, כָּל אֵבָרָיו שֶׁל אָדָם מִבַּחוּץ וְאַתָּה מִבִּפְנִים וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֵקַפְתִּי לְךָ שְׁתֵּי חוֹמוֹת אַחַת שֶׁל עֶצֶם וְאַחַת שֶׁל בָּשָׂר. וְעֶצֶם מְסַמֶּלֶת אֶת הַחֵלֶק הַחָמְרִי בְּיוֹתֵר בְּגוּף הָאָדָם, שֶׁבּוֹ יֵשׁ לַקְּלִפָּה יוֹתֵר אֲחִיזָה.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תיקונים קמא:) שֶׁתַּלְמִיד חָכָם שֶׁנּוֹשֵׂא בַּת עַם הָאָרֶץ הֲרֵי הִיא כְּנָחָשׁ קָשׁוּר עַל צַוָּארוֹ. רוֹאִים שֶׁהַנָּחָשׁ, קָשׁוּר עַל הַצַּוָּאר, כִּדְבֵאַרְנוּ שֶׁהוּא מְנַסֶּה לִכָּנֵס שָׁם. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פקודי רלא:) שֶׁהַנָּחָשׁ הוֹרֵג בְּשִׁנָּיו, וְכֵן קַיִן שֶׁהָיָה מִשֹּׁרֶשׁ הַנָּחָשׁ הָרַג אֶת הֶבֶל בְּשִׁנָּיו. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּנָחָשׁ שֶׁבָּא לַהֲרֹג הוּא בָּא לִטְרֹף טֶרֶף וְלִינֹק מִפְּעֻלָּה זוֹ, לָכֵן הוּא עוֹשֶׂה אֶת זֶה בְּשִׁנָּיו. וְכֵן כָּכָ”א שֶׁפֵּרוּשׁוֹ שֵׁן בַּאֲרָמִית ר”ת הַפְּסוּקִים הַמְדַבְּרִים עַל יְנִיקַת הַקְּלִפָּה. (בראשית מז, טו) “וַיָּבֹאוּ כָל מִצְרַיִם אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף”. (שם ב יג) “וְשֵׁם הַנָּהָר הַשֵּׁנִי גִּיחוֹן הוּא הַסּוֹבֵב אֵת כָּל אֶרֶץ כּוּשׁ”. דִּנְהַר גִּיחוֹן מַעֲבִיר אֶת הַשֶּׁפַע מֵהַקְּדֻשָּׁה לַקְּלִפָּה דֶּרֶךְ כּוּשׁ כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל אוֹת’.

מוּבָא

בְּ’פַרְדֵּס רִמּוֹנִים’ לָרַמַּ”ק (שער כג פ”א. ובפי’ לס’ יצירה פ”ב) שֶׁהָאוֹת מֶ”ם הִיא בְּסוֹד דְּמָמָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַמַּיִם וְאֶת מִדַּת הַחֶסֶד. וְהָאוֹת שִׁי”ן הִיא בְּסוֹד שְׁרִיקָה הַמְסַמֶּלֶת אֶת הָאֵשׁ וְאֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן שִׁנַּיִם מְסַמְּלוֹת אֶת שֹׁרֶשׁ מִדַּת הַגְּבוּרָה, כַּמּוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ר”ה ח”ב ע’ רסד). נִרְאֶה דְּלָכֵן יְנִיקַת הָרְשָׁעִים מֵהַקְּדֻשָּׁה הִיא דֶּרֶךְ בְּחִינַת שִׁנַּיִם וְאוֹת שִׁי”ן. כֵּיוָן שֶׁיְּנִיקַת הָרְשָׁעִים הִיא דֶּרֶךְ צַד הַשְּׂמֹאל וְהַגְּבוּרָה, לָכֵן הֵם יוֹנְקִים דֶּרֶךְ הַשִּׁנַּיִם וְהָאוֹת שִׁי”ן. וְלָכֵן הַשִּׁנַּיִם וְהָאוֹת שִׁי”ן מְסַמְּלוֹת אֶת צַד הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבָּרְשָׁעִים דַּרְכּוֹ הֵם מִתְחַבְּרִים לַקְּדֻשָּׁה, דְּשִׁנַּיִם וְאוֹת שִׁי”ן מְסַמְּלוֹת אֶת שֹׁרֶשׁ הַגְּבוּרָה כְּפִי שֶׁהִיא לְמַעְלָה קֹדֶם שֶׁיָּרְדָה לְמַטָּה לַקְּלִפּוֹת. וּלְשֹׁרֶשׁ זֶה הֵם מִתְחַבְּרִים וְיוֹנְקִים וּמוֹרִידִים אֶת הַשֶּׁפַע לַגְּבוּרָה לְמַטָּה וְלִשְׂמֹאל דִּקְלִפָּה.

וְכֵן

נִרְאֶה לְבָאֵר מַה שֶּׁמָּצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (שבת סד:) שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּמֶלַח לִרְפוּאַת שִׁנַּיִם, דְּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמְרֵי ‘מַעֲלַת הַגְּבוּרוֹת’ שֶׁמֶּלַח מְסַמֵּל אֶת הַגְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה כְּפִי שֶׁהֵם לְמַעְלָה קֹדֶם שֶׁיֵּרְדוּ לְמַטָּה לַקְּלִפָּה. לָכֵן הוּא עוֹזֵר לַשִּׁנַּיִם, דִּשְׁנֵיהֶם שַׁיָּכִים לְאוֹתָהּ בְּחִינָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ויחי רמג:) שֶׁכִּסֵּא הַכָּבוֹד הוּא בִּבְחִינַת “כִּסֵּא שֵׁן”, וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘הַתְּכֵלֶת וְכִסֵּא הַכָּבוֹד’, שֶׁכִּסֵּא הַכָּבוֹד מְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן מוּבָא בְּרַשִּׁ”י (תהילים סח, יח) שֶׁיֵּשׁ מַלְאָכִים חַדִּים הַנִּקְרָאִים שִׂנְאֲנִּים, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּמַלְאָכִים אֵלּוּ שַׁיָּכִים לְצַד הַגְּבוּרָה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת שֵׁן חַדָּה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר ג, יב) אֵין שֵׁן אֶלָּא לְשׁוֹן חוֹזֶק. וְחֹזֶק מְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה, וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שמות ג.) שֶׁהַשִּׁנַּיִם הֵן בְּחִינַת אֲרָיוֹת, וְאַרְיֵה בְּגִימַטְרִיָּא גְּבוּרָה וּמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן שֵׁן בְּגִימַטְרִיָּא שַׁמַּאי הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה דִּקְדֻשָּׁה כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בראשית יז:). וְכֵן נֶשֶׁך בְּגִימַטְרִיָּא שְׂמֹאל.

וְכֵן

מוּבָא בְּ’אֵלִיָהוּ רַבָּה’ (לא ב) שֶׁיֵּשׁ שִׁי”ן יָמִים בְּשָׁנָה שֶׁבָּהֶם מַנִּיחִים תְּפִילִין, וְנִרְמָזִים בָּאוֹת שִׁי”ן הָחֲקוּקָה בַּתְּפִילִין, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמָר ‘חַשְׁמַל צִיצִית’ שֶׁתְּפִילִין מַשְׁפִּיעִים אֶת שֶׁפַע הַפַּרְנָסָה מִצַּד הַגְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה, לָכֵן מַנִּיחִים תְּפִילִין עַל יַד שְׂמֹאל וְאוֹמְרִים פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶיךָ וְכוּ’, וְכֵן הָאוֹת שִׁי”ן שַׁיֶּכֶת לַגְּבוּרוֹת דִּקְדֻשָּׁה כְּדִלְעֵיל. וְכֵן הַכָּתוּב (דברים כח, י) “וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם הוי“ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ” ר”ת שִׁי”ן אוֹ שְׁכִינָ”ה.

[בַּמַּאֲמָר

הַמֻּסְגָּר נִרְאֶה דְּלָכֵן חֻלְשַׁת הַשִּׁנַּיִם נִקְרֵאת הַקְהֵה אֶת שִׁנָּיו. וְכֵן כָּתוּב (יחזקאל יח, ב) “תִּקְהֶינָה שִׁנָּיו”, דְּקֵהֶה בְּגִימַטְרִיָּא יָמִין וְכֵיוָן שֶׁהַשִּׁנַּיִם שַׁיָּכוֹת לְצַד הַשְּׂמֹאל, הַמִּלְחָמָה בָּהֶם נַעֲשֵׂית דֶּרֶךְ צַד הַיָּמִין. כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘כֹּחַ הָאַחְדוּת’ שֶׁהַיָּמִין נִלְחָם בַּשְּׂמֹאל וְהַשְּׂמֹאל בַּיָּמִין].

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תיקונים ט.) שֶׁבְּב’ אוֹתִיּוֹת שִׁי”ן שֶׁל תְּפִלִּין שֶׁל רֹאשׁ יֵשׁ שֶׁבַע קַוִּים, אַרְבַּע בְּשִׁי”ן שֶׁל אַרְבַּע, וְשָׁלֹש בְּשִׁי”ן שֶׁל שָׁלֹש, כְּנֶגֶד “שֶׁבַע הַנְּעָרוֹת הָרְאֻיוֹת לָתֶת לָהּ מִבֵּית הַמֶּלֶךְ”. וּכְנֶגֶד שִׁבְעָה “רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ”. וּפְסוּקִים אֵלּוּ מְרַמְּזִים עַל חִבּוּר עוֹלַם הַבְּרִיאָה וְהָאֲצִילוּת כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ ‘מָתוֹק מִדְּבַשׁ’ שָׁם. וְרוֹאִים שֶׁגַּם הָאוֹת שִׁי”ן שֶׁבַּתְּפִלִּין מְרַמֶּזֶת עַל חִבּוּר הַקְּלִפָּה וְהַקְּדֻשָּׁה. דִּבְעוֹלַם הַבְּרִיאָה יֵשׁ קְלִפָּה. וְנִרְאֶה דְּלָכֵן הַחִבּוּר נִרְמָז בִּפְסוּקֵי מְגִלַּת אֶסְתֵּר, דְּבָזֶה שֶׁנֶּהֱנוּ יִשְׂרָאֵל מִסְּעֻדָּתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע נָתְנוּ יְנִיקָה גְּדוֹלָה לַקְּלִפָּה, כְּפִי שֶׁרוֹאִים שֶׁבְּשׁוּשָׁן יֵשׁ שְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת שִׁי”ן. וּכְשֶׁעָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתִּקּוּן כָּתוּב (אסתר ט, טו) “וַיַּהַרְגוּ בְשׁוּשָׁן שְׁלשׁ מֵאוֹת אִישׁ וּבַבִּזָּה לֹא שָׁלְחוּ אֶת יָדָם”. הָרְגוּ שְׁלֹש מֵאוֹת כְּמִנְיַן שִׁי”ן לְנַתֵּק אֶת יְנִיקַת הַשִּׁי”ן, וְלֹא שָׁלְחוּ יָדָם בַּבִּזָּה שֶׁלֹּא לָתֵת יְנִיקָה לַקְּלִפָּה מֵהֲנָאַת מָמוֹנָם. וְכֵן מוּבָא בְּ’עוֹלַת תָּמִיד’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ע’ צט) בְּעִנְיַן שְׁנֵי הַשִּׁינִין שֶׁל תְּפִלִּין, נִתְבָּאֵר כִּי הֵם הַד’ מוֹחִין דְּקַטְנוּת וְכוּ’, וּמֵאֵלּוּ הַמּוֹחִין דְּקַטְנוּת שֶׁהֵם אֱלֹהִים נִמְשָׁכִים י”א סִמָּנֵי הַקְּטֹרֶת, שֶׁהֵם רוּחָנִיּוּת הַקְּלִפּוֹת. רוֹאִים שֶׁיְּנִיקַת הַקְּלִפּוֹת הִיא בְּהָאוֹתִיּוֹת שִׁי”ן שֶׁבַּתְּפִלִּין.

וְכֵן

נִרְאֶה דְּאוֹת שִׁי”ן הִיא הָאוֹת הַיְחִידָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שִׁי”ן יְמָנִית וְשִׁי”ן שְׂמָאלִית, לְרַמֵּז שֶׁאוֹת זוֹ מְחַבֶּרֶת בֵּין הַקְּדֻשָּׁה הַנִּרְמֶזֶת בַּיָּמִין, לַקְּלִפָּה הַנִּרְמֶזֶת בִּשְׂמֹאל, וְכֵן ג’ קַוֵּי הָאוֹת שִׁי”ן מְסַמְּלִים אֶת ג’ קַוֵּי חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (ויקהל רד.). וְכֵן ש’ בְּגִימַטְרִיָּא כַּפֵּר, דִּפְעֻלַּת הַשׁ’ שֶׁנּוֹתֶנֶת שֶׁפַע לַקְּלִפָּה מַצְרִיכָה כַּפָּרָה.

אַף

עַל פִּי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל חֵטְא’ שֶׁיְּנִיקַת הַקְּלִפָּה הִיא דֶּרֶךְ בְּחִינַת זִוּוּג שֶׁהַקְּלִפָּה מִזְדַּוֶּגֶת עִם הַקְּדֻשָּׁה. וְלִכְאוֹרָה מַה שַּׁיָּךְ לוֹמַר זִוּוּג דֶּרֶךְ שִׁנַּיִם, עַיֵּן בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ספירת העומר ח”ב ע’ קפח) שֶׁזִּוּוּג שֶׁיֵּשׁ לַחִיצוֹנִים אֲחִיזָה בּוֹ נֶחְשָׁב שֶׁהַנָּחָשׁ מִזְדַּוֵּג עִם יְסוֹד הַנּוּקְבָא דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי שֶׁנּוֹשֵׁךְ בָּעֶרְוָה שֶׁלָּהּ. וְכֵן הַנְּשִׁיכָה בַּצַּוָּאר הִיא בְּחִינַת זִוּוּג, דְּכָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לַסִּטְרָא אַחֲרָא יְנִיקָה וְחִבּוּר, יֵשׁ בָּזֶה בְּחִינַת זִוּוּג. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (שבת פב.) שֶׁיֵּשׁ שָׁלֹש שִׁנַּיִם בִּמְקוֹם פִּי הַטַּבַּעַת, שִׁנֵּי דְּכַרְכַּשְׁתָּא, וּמָקוֹם זֶה הוּא מְקוֹם יְנִיקַת הַקְּלִפּוֹת כַּיָּדוּעַ.

וְגַם

אִם נְבָאֵר שֶׁיְּנִיקַת הַקְּלִפָּה הִיא דֶּרֶךְ זִוּוּג מַמָּשׁ שֶׁיֵּשׁ לַנּוּקְבָא דִּקְלִפָּה עִם הַיְסוֹד דִּקְדֻשָּׁה, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (בשלח סא.) בְּסוֹד הַכָּתוּב “וְשִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִירְתָּהּ”. מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (נדה מא:) שֶׁבִּיסוֹד הַנְּקֵבָה יֵשׁ מָקוֹם שֶׁנִּקְרָא שִׁנַּיִם. יוֹצֵא שֶׁיֵּשׁ לַקְּלִפָּה נְשִׁיכָה בִּבְחִינַת זִוּוּג מַמָּשׁ. וְכֵן מוּבָא בְּ’שַׁעַר הַהַקְדָּמוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ע’ שנז) שֶׁצֵּרוּף אוֹתִיּוֹת ש”ן בְּאוֹתִיּוֹת א”ט ב”ח שֶׁבּוֹנִים אֶת הַנּוּקְבָא דִּקְדֻשָּׁה, הֵם כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת שֶׁבַּמַּלְכוּת, הַיְנוּ הַנְּקֻדָּה הַנְּמוּכָה בְּיוֹתֵר בַּנּוּקְבָא שֶׁהִיא בְּסוֹד חוֹתָם. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל צִיצִית’ שֶׁחוֹתָם שַׁיָּךְ לַעֲטֶרֶת הַיְסוֹד שֶׁבַּנְּקֵבָה. וְכֵן הַמִּלָּה שֵׁשׁ הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד נִכְתֶּבֶת בָּאוֹתִיּוֹת שִׁי”ן שִׁי”ן שֶׁהֵם בִּבְחִינַת שִׁנַּיִם. וְכֵן מִלּוּי אוֹת שִׁי”ן בְּגִימַטְרִיָּא שִׁשִּׁים הַמְסַמֵּל אֶת הַיְסוֹד. וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (חקת סד:) שֶׁהַהֵיכָלוֹת בְּגַן עֵדֶן נִקְרָאִים “הֵיכְלֵי שֵׁן” וּנְבָאֵר לְקַמָּן בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל שׁוֹפָר’ שֶׁהַגַּן עֵדֶן נִמְצָא בַּיְסוֹד. וְכֵן שֵׁן בְּגִימַטְרִיָּא סַפִּיר שֶׁהוּא אֶבֶן הַמְסַמֶּלֶת אֶת הַיְסוֹד וְאֶת חוּטֵי הַקְּדֻשָּׁה, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘עוֹלָם הַשְּׁמִינִי’.

וְכֵן

מוּבָא בְּ’עֵץ חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ח”ב שער כח ע’ טז) שֶׁיֵּשׁ ל”ב שִׁנַּיִם כְּנֶגֶד ל”ב נְתִיבוֹת חָכְמָה. וּנְבָאֵר לְקַמָּן בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל צִיצִית’ שֶׁל”ב נְתִיבוֹת חָכְמָה נִכְלָלִים בַּיְסוֹד. וְכֵן הַכָּתוּב הַמְרַמֵּז עַל הַקְּלִפָּה הַיּוֹנֶקֶת מֵהַחָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה (מ”א ה, יד) “וַיָּבֹאוּ מִכָּל הָעַמִּים לִשְׁמֹעַ אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה” ס”ת מַלְתָּעוֹ”ת הַמְסַמְּלוֹת אֶת הַשִּׁנַּיִם כַּמּוּבָא בְּרַשִּׁ”י (תהלים נח, ז).

כָּתוּב

(דברים כג, כ) “לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ: לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ”. רוֹאִים שֶׁאִסּוּר רִבִּית נִזְכָּר בַּתּוֹרָה בִּלְשׁוֹן נְשִׁיכָה. וּמְבָאֵר בַּעַל הַ’טּוּרִים’ (ויקרא כה, לו) נֶשֶׁךְ בְּגִימַטְרִיָּא זֶה נָחָשׁ, שֶׁדּוֹמָה רִבִּית לְנָחָשׁ שֶׁנּוֹשֵׁךְ כְּנָחָשׁ. וּמוֹסִיף רַבֵּנוּ בַּחְיֵי (דברים כג, כ) וְנִקְרָא הָרִבִּית נֶשֶׁךְ מִלְּשׁוֹן “אִם יִשּׁוֹךְ הַנָּחָשׁ”, לְהוֹרוֹת כִּי כְשֵׁם שֶׁאֶרֶס הַנָּחָשׁ נִכְנָס מִן הַנּוֹשֵךְ אֶל הַנָּשׁוּךְ בְּאֵבָרָיו וְגִידָיו, כֵּן עֹנֶשׁ הָאִסּוּר נִכְנָס בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל מַלְוֶה בְּרִבִּית. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּאָדָם הַלּוֹקֵחַ רִבִּית הוּא לוֹקֵחַ מִזּוּלָתוֹ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ, כְּדֶרֶךְ הַנָּחָשׁ שֶׁנּוֹשֵׁךְ מֵהַקְּדֻשָּׁה שֶׁפַע שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לוֹ, לָכֵן הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית נִקְרָא נוֹשֵׁךְ. וְזֶה מְעוֹרֵר נְשִׁיכָה חֲזָרָה לְתוֹךְ מָמוֹנוֹ כְּפִי שֶׁמְּבָאֵר רַבֵּנוּ בַּחְיֵי, שֶׁאֶרֶס הַנָּחָשׁ נִכְנָס בְּמָמוֹנוֹ שֶׁל הַמַּלְוֶה בְּרִבִּית. וְכֵן מוּבָא בַּ’כְּלִי יָקָר’ (ויקרא כה, לו) וְהִזְכִּיר לְשׁוֹן נֶשֶׁךְ, וּמַרְבִּית, כִּי אֵצֶל הַלֹּוֶה נִקְרָא נֶשֶׁךְ כִּי הָרִבִּית דּוֹמָה לְנָחָשׁ עֲלֵי דֶּרֶךְ הַנּוֹשֵׁךְ בְּעִקְבוֹ הַנּוֹתֵן שְׂרִיטָה קְטַנָּה וְהוֹלֵךְ וּמְבַצְבֵּץ וְנוֹפֵחַ עַד קָדְקָדוֹ, וּמִתְּחִלָּה אֵינוֹ נִכָּר עַד עֲלוֹת חֲמָתוֹ לְאֵין מַרְפֵּא, וְאֵצֶל הַמַּלְוֶה נִקְרָא תַּרְבִּית שֶׁמַּרְבֶּה הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ לְפִי דִּמְיוֹנוֹ אֲבָל בֶּאֱמֶת שֶׁלְּסוֹף נְכָסָיו מִתְמוֹטְטִין.

סוֹד הַשִּׁנַּיִם שֶׁל עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט במדבר תשס”ח) עוֹג הוּא אֱלִיעֶזֶר וּפַרְסוֹת רַגְלָיו אַרְבָּעִים מִיל, וְאַבְרָהָם הָיָה טוֹמְנָם בְּכַף יָדוֹ, פַּעַם אַחַת גָּעַר בּוֹ אַבְרָהָם וּמִיִּרְאָתוֹ נָפַל שִׁנּוֹ מִמֶּנּוּ וּנְטָלוֹ אַבְרָהָם וַעֲשָׂאוֹ מִטַּת שֵׁן וְהָיָה יָשֵׁן שָׁם. בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘כֹּחַ הָאַחְדוּת’ שֶׁנִּמְרוֹד וּבְנוֹ עוֹג שֶׁהוּא אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם שַׁיָּכִים לַיָּמִין דִּקְלִפָּה שֶׁיּוֹנֵק מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ הַמְסַמֵּל אֶת הַיָּמִין דִּקְדֻשָּׁה. נִרְאֶה דְּלָכֵן גַּעֲרַת אַבְרָהָם הִפִּילָה אֶת שִׁנֹּו שֶׁל עוֹג, דְגַּעֲרַת אַבְרָהָם בִּטְּלָה אֶת יְנִיקָתוֹ, וּמִמֵּילָא נָפְלָה הַשֵּׁן, וְלָכֵן אַבְרָהָם לָקַח אֶת הַשֵּׁן לְשִׁמּוּשׁוֹ, דְּשֵׁן זוֹ שַׁיֶּכֶת לַקְּדֻשָּׁה שֶׁל עוֹג שֶׁמִּמֶּנָּה הוּא יוֹנֵק וְרָאוּי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר מב, ח) לָמָה נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹג שֶׁבָּא וּמָצָא אֶת אַבְרָם יוֹשֵׁב וְעוֹסֵק בְּמַצּוֹת עֻגוֹת. וְרוֹאִים שֶׁכָּל הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ הַמְרַמֵּז עַל שָׁרְשׁוֹ, הוּא מֵהַמַּצּוֹת שֶׁל אַבְרָהָם, דִּינִיקַת עוֹג הָיְתָה מֵהַקְּדֻשָּׁה שֶׁל אַבְרָהָם. וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה אֵיךְ הַמִּדְרָשׁ אוֹמֵר שֶׁאַבְרָהָם הָיָה טוֹמֵן אֶת פַּרְסוֹת רַגְלָיו שֶׁל עוֹג שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים מִיל בְּכַף יָדוֹ, הַיְנוּ שֶׁאַבְרָהָם הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר עֲנָק מֵעוֹג, וּמִצַּד שֵׁנִי אוֹמֵר הַמִּדְרָשׁ שֶׁאַבְרָהָם עָשָׂה לְעַצְמוֹ מִטָּה מֵהַשֵּׁן שֶׁל עוֹג. הַיְנוּ שֶׁכָּל הַגֹּדֶל שֶׁל אַבְרָהָם הָיָה פָּחוֹת מֵהַשֵּׁן שֶׁל עוֹג. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּאַבְרָהָם לֹא הָיָה גָּדוֹל בְּגוּפוֹ מֵעוֹג, אֶלָּא שֶׁיְּנִיקָתוֹ שֶׁל עוֹג הָיְתָה מֵאַבְרָהָם, מִמֵּילָא אַבְרָהָם כַּבְיָכוֹל טוֹמֵן אוֹתוֹ בְּכַף יָדוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בְּרַשִּ”י (בראשית יד, יג) שֶׁעוֹג רָצָה לְהִתְחַתֵּן עִם שָׂרָה וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּשָׂרָה הִיא הַהֶמְשֵׁךְ שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁיּוֹרֵד לְהַשְפִּיעַ לְמַטָּה בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ לַקְּלִפָּה אֲחִיזָה, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’, וְשֹׁרֶשׁ עוֹג שַׁיָּךְ לִבְחִינָה זוֹ כְּדִלְעֵיל, לָכֵן הוּא רָצָה אֶת שָׂרָה.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘עֶרְכֵי הַקֹּדֶשׁ’ בְּשֵׁם הָ’רוֹקֵחַ’ (סוף פרשת חקת) עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, נִקְרָא הַבָּשָׁן כְּמוֹ בֵּין שִׁנַּיִם כִּי מִן שִׁנָּיו עָשׂוּ הַחוֹמָה. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁכָּל יְנִיקָתָם הָיְתָה דֶּרֶךְ הַשִּׁנַּיִם שֶׁל עוֹג, לָכֵן הֵם עָשׂוּ אֶת הַחוֹמָה וְהַשְּׁמִירָה שֶׁלָּהֶם מִשִּׁנַּיִם אֵלּוּ.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ברכות נד:) אֶבֶן שֶׁבִּקֵּשׁ עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִזְרֹק עַל יִשְׂרָאֵל, אָמַר מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הָוֵי תְּלָתָא פַּרְסֵי, אֵיזִיל וְאֶיעְקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פַּרְסֵי וְאֶישְׁדֵּי עֲלַיְיהוּ, וְאִיקְטְלִינְהוּ, אֲזַל עֲקַר טוּרָא בַּר תְּלָתָא פַּרְסֵי וְאַיְיתֵי עַל רֵישֵׁיהּ, וְאַיְיתֵי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עֲלֵיהּ קַמְצֵי וְנַקְבוּהָ, וּנְחֵית בְּצַוַּארֵיהּ, הֲוָה בָּעֵי לְמִישְׁלְפַהּ מָשְׁכִי שִׁינֵּיהּ לְהַאי גִּיסָא וּלְהַאי גִּיסָא. מָצִינוּ בַּזֹּהַר (חקת קפד.) שֶׁעוֹג נִסָּה לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל בְּכֹחַ זְכוּת הַמִּילָה שֶׁלּוֹ שֶׁנִּמּוֹל עַל יְדֵי אַבְרָהָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה שֶׁאֵין לוֹ מַה לְּפַחֵד מֵעוֹג דְּעוֹג קִלְקֵל אֶת בְּרִיתוֹ בַּחֲטָאָיו. וּבָרַשְׁבָּ”א בְּ’חִדּוּשֵׁי אַגָּדוֹת’ מְבָאֵר הַגְּמָ’ שֶׁעוֹג עָקַר הַר, הַכַּוָּנָה שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּזְּכוּת שֶׁהָיְתָה לוֹ אֵצֶל אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא הַר. רוֹאִים שֶׁעוֹג נִסָּה לְהִלָּחֵם בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, בְּכֹחוֹת שֶׁל קְדֻשָּׁה. וְכֵן נִרְאֶה דְּעוֹג נִסָּה לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ עַל יְדֵי הַמִּילָה לַחוּט שֶׁל אַבְרָהָם, וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּחוּט הַקְּדֻשָּׁה שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת אֶבֶן וְהַר, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘עוֹלָם הַשְּׁמִינִי’, וּבָזֹאת לְהַשְׁמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל, לָכֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלַח חֲגָבִים שֶׁמְּסַמְּלִים אֶת הַשְּׁמִינִי שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַחוּט, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חוּטֵי הַחַשְׁמַל מִתְחַבְּרִים לַשְּׁמִינִי’, וְגָרְמוּ שֶׁהָהָר יִכָּרֵךְ מִסָּבִיב לַצַּוָּאר הַמְסַמֵּל אֶת הַחוּט שֶׁל עוֹג, לְרַמֵּז לוֹ שֶׁהַר זֶה שַׁיָּךְ לְחוּטֵי הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּלְחָמִים בְּחוּטֵי הַסִּטְרָא אַחֲרָא – צַוַּאר עוֹג. וְלָכֵן הוּא נִלְחַם בַּשִּׁנַּיִם שֶׁל עוֹג, דְּשָׁם יְנִיקָתוֹ. וְדֶרֶךְ יְנִיקָתוֹ הוּא נִסָּה לְהִלָּחֵם.

מוּבָא

בְּ’שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (הקדמה לו) מֹשֶה רַבֵּנוּ ע”ה הָרַג לְעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, וּבוֹ הָיָה כָּלוּל נִיצוֹץ נִשְׁמַת ר’ שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל יְרֵא חֵטְא, וְלָכֵן הוּא ר”ת בָּשָׁ”ן, וּמִפְּנֵי אוֹתוֹ נִיצוֹץ קְדֻשָּׁה הַמְעֹרֶבֶת בְּעוֹג, הַנִּקְרָא יְרֵא חֵטְא, הָיָה מֹשֶה מִתְיָרֵא לְהָרְגוֹ. וְרוֹאִים שֶׁמֹּשֶה פָּחַד מֵעוֹג בִּגְלַל נִיצוֹץ קָדוֹשׁ שֶׁל ר’ שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל שֶׁהָיָה כָּלוּל בְּנִשְׁמַת עוֹג, וְרוֹאִים שֶׁהַנִּיצוֹץ קָדוֹשׁ נִרְמָז בְּתֵבַת בָּשָׁ”ן שֶׁהִיא ר”ת שִׁמְעוֹן בֶּן נְתַנְאֵל.

מָצִינוּ

שְׁתֵּי שִׁיטוֹת בַּחֲזַ”ל מִי הָיָה עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל מוּבָא שֶׁהוּא הָיָה אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה בֵּן שֶׁל נִמְרוֹד, אוֹ עֶבֶד שֶׁל נִמְרוֹד, וּלְפִי זֶה יוֹצֵא שֶׁהוּא נוֹלַד לְאַחַר הַמַּבּוּל. וּבְתַרְגּוּם יוֹנָתָן בֶּן עוּזִיאֵל (בראשית יד, יג) מוּבָא שֶׁהוּא הָיָה מֵהַנְּפִילִים שֶׁהָיוּ קוֹדֶם הַמַּבּוּל וְהוּא יָשַׁב עַל תֵּבַת נֹחַ מִתַּחַת לַחֻפָּה שֶׁהוּא עָשָׂה, וְנֹחַ עָשָׂה חוֹר בַּתֵּבָה וְנָתַן לוֹ מָזוֹן, וְכָךְ הוּא נִצַּל מֵהַמַּבּוּל. וְכֵן מוּבָא בְּפֵרוּשׁ הָרַמְחַ”ל עַל הַתּוֹרָה (דברים) שֶׁעוֹג הִתְלַבֵּשׁ עַל תֵּבַת נֹחַ מִבַּחוּץ בִּבְחִינַת עָרְלָה הַחוֹפֶפֶת עַל הַיְסוֹד דִּקְדֻשָּׁה, דְּנֹחַ בַּתֵּבָה הָיָה בְּחִינַת יְסוֹד כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘עוֹלָם הַשְּׁמִינִי’. וְרוֹאִים שֶׁעוֹג מְנַסָּה לִינוֹק מֵהַיְסוֹד דִּקְדֻשָּׁה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט במדבר תשס”ח) שֶׁעוֹג בָּנָה שִׁשִּׁים עֲיָרוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “שִׁשִּׁים עִיר כָּל חֶבֶל אַרְגּוֹב” וּמִסְפָּר שֵׁשׁ שַׁיָּךְ לַיְסוֹד. וְכֵן מוּבָא בְּעֵץ חַיִּים לְהָאֲרִיזַ”ל (שער מ”ט פ”ט ח”ב שצב) שֶׁעוֹג הוּא בִּבְחִינַת יַעֲקֹב הַמְסַמֵּל אֶת הַתִּפְאֶרֶת. וְכֵן עוֹג בְּגִימַטְרִיָּא יְסוֹד.

מָצִינוּ

בְּרַשִּׁ”י (בראשית יד, יג) “וַיָּבֹא הַפָּלִיט”, לְפִי פְּשׁוּטוֹ זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִן הַמִּלְחָמָה, וְהוּא שֶׁכָּתוּב “כִּי רַק עוֹג נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים”, וְזֶהוּ נִשְׁאַר, שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ אַמְרָפֶל וַחֲבֵרָיו כְּשֶׁהִכּוּ הָרְפָאִים בְּעַשְׁתְּרוֹת קַרְנַיִם. [תַּנְחוּמָא]. וּמִדְרַשׁ ב”ר זֶה עוֹג שֶׁפָּלַט מִדּוֹר הַמַּבּוּל וְזֶהוּ מִיֶּתֶר הָרְפָאִים שֶׁנֶּאֱמַר הַנְּפִילִים הָיוּ בָּאָרֶץ. נִרְאֶה דִּשְׁנֵי הַפֵּרוּשִׁים תְּלוּיִם בִּשְׁתֵּי הַשִּׁיטוֹת שֶׁהֵבֵאנוּ. מִי הָיָה עוֹג, לְפִי הַשִּׁיטָה שֶׁהוּא הָיָה מֵהַנְּפִילִים קוֹדֶם הַמַּבּוּל, הוּא נִקְרָא פָּלִיט שֶׁנִּפְלָט מֵהַמַּבּוּל, וּלְפִי הַשִּׁיטָה שֶׁהוּא הָיָה אֱלִיעֶזֶר, הוּא הָיָה פָּלִיט מֵהָרְפָאִים. וְיוֹצֵא לִדְבָרֵינוּ שֶׁאֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה בְּנוֹ שֶׁל נִמְרוֹד הִצְטָרֵף לָרְפָאִים שֶׁלָחֲמוּ בְּאָבִיו, דְּאַמְרָפֶל שֶׁנִּלְחַם בָּרְפָאִים הוּא נִמְרוֹד. וּלְפִי זֶה מוּבָן מַדּוּעַ רַק הוּא נִצַּל בַּמִּלְחָמָה דְּאָבִיו חָס עָלָיו וְהִשְׁאִירוֹ בַּחַיִּים. וְיוֹצֵא שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהוּא נִפְלַט מֵהָרְפָאִים וּבָא לְבַשֵּׂר עַל לוֹט שֶׁנִּשְׁבָּה, אַבְרָהָם מִיַּד חֲנָכוֹ לְמִצְווֹת, וְלָקַח אוֹתוֹ לְהִלָּחֵם בַּמְּלָכִים לְהַצִּיל אֶת לוֹט. וְשָׁם הוּא שׁוּב נִלְחַם בְּאָבִיו, דְּאַבְרָהָם יָצָא לַמִּלְחָמָה נֶגֶד אַמְרָפֶל וּשְׁאַר הַמְּלָכִים.

וְרוֹאִים

בַּפַּרָשָׁה שֶׁבִּתְחִלָּה הַתּוֹרָה קוֹרֵאת לֶאֱלִיעֶזֶר (בראשית יד, יג) “וַיָּבֹא הַפָּלִיט”, הַיְינוּ פָּלִיט סְתָם בְּלִי שׁוּם חֲשִׁיבוּת, וּמִיָּד אַחַר כָּךְ כָּתוּב (שם יד) “וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ” וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י “חֲנִיכָיו” זֶה אֱלִיעֶזֶר שֶׁחֲנָכוֹ לְמִצְווֹת, וְרוֹאִים שֶׁהוּא כְּבָר נִקְרָא יֶלֶד שֶׁל אַבְרָהָם שֶׁחֲנָכוֹ לְמִצְווֹת בְּאוֹתוֹ יוֹם, וְאַחַר כָּךְ הַתּוֹרָה קוֹרֵאת לוֹ (שם טו, ב) “וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר”, וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י דּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה מִתּוֹרַת רַבּוֹ לְאַחֵרִים.

וּבֶאֱמֶת

מָצִינוּ סְתִירוֹת בְּעִנְיַן מַעֲלָתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר, בְּרַשִּׁ”י (בראשית כד, מב) מוּבָא אָמַר רַבִּי אָחָא יָפָה שִׂיחָתָן שֶׁל עַבְדֵּי אָבוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם מִתּוֹרָתָן שֶׁל בָּנִים, שֶׁהֲרֵי פָּרָשָׁה שֶׁל אֱלִיעֶזֶר כְּפוּלָה בַּתּוֹרָה וְהַרְבֵּה גּוּפֵי תּוֹרָה לֹא נִתְּנוּ אֶלָּא בִּרְמִיזָה. וְרוֹאִים שֶׁאֱלִיעֶזֶר הָיָה בְּדַרְגָּה גְּבוֹהָה. וְכֵן מוּבָא בְּמַסֶּכֶת דֶּרֶךְ אֶרֶץ זוּטָא (א) שֶׁאֱלִיעֶזֶר נִכְנַס חַי לְגַן עֵדֶן. וּמִצַּד שֵׁנִי מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (יבמות סב.) אָמַר רַב הַכֹּל מוֹדִין בְּעֶבֶד שֶׁאֵין לוֹ חַיִּיס דִּכְּתִיב “שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר” עָם הַדּוֹמֶה לַחֲמוֹר. וְרוֹאִים שֶׁאֱלִיעֶזֶר אַחֲרֵי כָּל הַמַּדְרֵגוֹת נִקְרָא חֲמוֹר. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט בראשית קז) “וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד אוּלַי וְגוֹ'” הַדָּא הוּא דִּכְּתִיב “כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה”, כְּנַעַן זֶה אֱלִיעֶזֶר, “בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה” שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמְשַׁקֵּל בִּתּוֹ אִם רְאוּיָה אִם אֵינָהּ רְאוּיָה. “לַעֲשֹׁק אָהֵב”, לַעֲשֹׁק אֲהוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם זֶה יִצְחָק. אָמַר “אוּלַי לֹא תֹאבֶה הָאִשָּׁה” אֶתֵּן לוֹ בִּתִּי. אָמַר לוֹ אַבְרָהָם אַתָּה אָרוּר וּבְנִי בָּרוּךְ וְאֵין אָרוּר מִדַּבֵּק בְּבָרוּךְ. וְכֵן מוּבָא בְּפִרְקֵי דְּר”א (טז) אָמַר אַבְרָהָם לְיִצְחָק בְּנוֹ, הָעֶבֶד הַזֶּה חָשׁוּד עַל כָּל עֲרָיוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה הָעֶבֶד הַזֶּה מִרְמָה בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר “כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה”, רְאֵה שֶׁמָּא נָגַע בַּצִּנּוֹר, תָּבִיא הַנַּעֲרָה הָאֹהֱלָה וְתוֹצִיא בְּתוּלֶיהָ בְּאֶצְבַּע, אִם טְהוֹרָה בִּבְתוּלֶיהָ הֲרֵי הִיא רְאוּיָה לְךָ לְאִשָּׁה מִמְּעֵי אִמָּהּ, וְהוֹצִיא אֶת בְּתוּלֶיהָ בְּאֶצְבַּע וְהֶרְאָם לְאַבְרָהָם אָבִיו, וְאַחַר כָּךְ לְקָחָהּ לְאִשָּׁה. וְכֵן מוּבָא בְּ’מֵעַם לֹעֵז’ (דברים א ע’ קסד) בְּשֵׁם ‘יַלְקוּט רְאוּבֵנִי’ שֶׁמֹּשֶה פָּחַד מֵעוֹג בִּגְלַל שֶׁהוּא הָיָה אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם, וּמֹשֶה פָּחַד מֵהַזְּכֻיּוֹת שֶׁלּוֹ, וְה’ עָנָה לוֹ שֶׁהוּא אָכַל שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וּכְעֵין זֶה מָצִינוּ בַּזֹּהַר (חקת קפד.) שֶׁעוֹג נִסָּה לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל בְּכֹחַ זְכוּת הַמִּילָה שֶׁלּוֹ שֶׁנִּמּוֹל עַל יְדֵי אַבְרָהָם, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמֹשֶה שֶׁאֵין לוֹ מַה לְּפַחֵד מֵעוֹג דְּעוֹג קִלְקֵל אֶת בְּרִיתוֹ בַּחֲטָאָיו.

וְכֵן

מוּבָא בְּ’חִזְקוּנִי’ (בראשית יד, יג) “וַיָּבֹא הַפָּלִיט”, בְּמִדְרַשׁ אַגָּדָה [ב”ר מב, ח] מַה שֶּׁהֶאֱרִיךְ יָמִים כָּל כָּךְ מִימֵי נֹחַ עַד מֹשֶה שֶׁמֹּשֶה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֲרָגוֹ, אֶלָּא לְפִי שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵין שֶׁיֵּהָרֵג אַבְרָהָם וְהוּא יִשָּׂא אֶת שָׂרָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ שְׂכַר פְּסִיעוֹתֶיךָ אַתָּה נוֹטֵל שֶׁאַתָּה מַאֲרִיךְ יָמִים בָּעוֹלָם, אֲבָל עַל שֶׁחָשַׁבְתָּ לַהֲרֹג אֶת הַצַּדִּיק חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה רוֹאֶה אֶלֶף אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת מִבָּנָיו וְאֵין סוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ הָאִישׁ לִיפּוֹל אֶלָּא בְּיָדָם.

וְכֵן

רוֹאִים סְתִירוֹת מִינֵיהּ וּבֵיהּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט בראשית קט) אָמַר אַבְרָהָם לְיִצְחָק הָעֶבֶד הַזֶּה חָשׁוּד עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה וְכוּ’, וּבִשְׁבִיל שֶׁגָּמַל אֱלִיעֶזֶר חֶסֶד לְיִצְחָק הוֹצִיאוֹ לְחֵרוּת, וְנָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהֶעֱמִידוֹ לְמֶלֶךְ וְהוּא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אֶת הַצְּמִידִים נִתְקַבְּצוּ לַהֲרֹג לֶאֱלִיעֶזֶר, וְרָאוּ שֶׁהָיָה נוֹטֵל ב’ גְּמַלִּים בְּב’ יָדָיו וּמַעֲבִירָן אֶת הַנַּחַל כֵּיוָן שֶׁרָאוּ כֵּן אָמְרוּ אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָרְגוֹ וְהִנִּיחוּ קְעָרָה לְפָנָיו וְסַם הַמָּוֶת בְּתוֹכָהּ וּבִזְכוּת אַבְרָהָם נִתְחַלְּפָה הַקְּעָרָה וְאָכַל בְּתוּאֵל מִמֶּנָּה וָמֵת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַה אֶעֱשֶׂה לָעֶבֶד הַזֶּה שֶׁהָיָה חָשׁוּד אָמַר לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת הִכְנִיסוּהוּ חַי בְּגַן עֵדֶן. הוּא אֱלִיעֶזֶר בֶּן נִמְרוֹד. רוֹאִים בְּאוֹתוֹ מִדְרָשׁ מִצַּד אֶחָד אֱלִיעֶזֶר חָשׁוּד, וְה’ שִׁלֵּם לוֹ שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְכָל מַה שֶּׁהוּא נִצַּל מִסַּם הַמָּוֶת הָיָה בִּזְכוּת אַבְרָהָם, וְלֹא בִּזְכוּת עַצְמוֹ. וּמִצַּד שֵׁנִי רוֹאִים שֶׁה’ גָּמַל לוֹ שָׂכָר עַל זֶה שֶׁהָיָה חָשׁוּד, וְהִכְנִיסוֹ חַי לְגַן עֵדֶן.

נִרְאֶה

דְּהָיוּ לֶאֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם כָּל הַמַּעֲלוֹת הַגְּדוֹלוֹת כָּל עוֹד שֶׁהוּא הָיָה עֶבֶד אַבְרָהָם וּמְחֻבָּר לְאַבְרָהָם, כְּפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל נְגָעִים’ שֶׁעֶבֶד הוּא בְּחִינַת אִשָּׁה שֶׁל הָאָדוֹן, וּבְרֶגַע שֶׁהוּא נִפְרַד מֵאַבְרָהָם הוּא אִבֵּד אֶת מַדְרֵגָתוֹ הַגְּדוֹלָה כְּפִי שֶׁהֵבֵאנוּ מֵהַזֹּהַר שֶׁה’ אָמַר לְמֹשֶה שֶׁעוֹג שֶׁהוּא אֱלִיעֶזֶר אִבֵּד אֶת זְכֻיּוֹתָיו. וְלָכֵן אַבְרָהָם קָרָא לוֹ חֲמוֹר גַּם בִּזְמַן שֶׁאֱלִיעֶזֶר הָיָה עַבְדּוֹ, וְאַבְרָהָם לֹא רָצָה לָקַחַת אֶת בִּתּוֹ לְיִצְחָק, דְּאַבְרָהָם יָדַע שֶׁכָּל מַעֲלָתוֹ שֶׁל אֱלִיעֶזֶר הִיא בָּזֶה שֶׁהוּא עֶבֶד שֶׁלּוֹ, וְאֵין לוֹ מַעֲלָה עַצְמִית שֶׁתַּמְשִׁיךְ לָלֶכֶת אִתּוֹ גַּם כְּשֶׁהֵם יִפָּרְדוּ. וְלָכֵן נֶאֱמַר עָלָיו דּוֹלֶה וּמַשְׁקֶה, דְּמַעֲלָתוֹ הִיא לָקַחַת מֵאַבְרָהָם וּלְהַעֲבִיר הָלְאָה, וְאֵין לוֹ מַעְיָן מִשֶּׁל עַצְמוֹ לְהַשְׁפִּיעַ לְאַחֵרִים. וְגַם מַה שֶּׁנִּכְנַס חַי לְגַן עֵדֶן, זֶה הָיָה שָׂכָר עַל מַה שֶּׁחָשְׁדּוּ בּוֹ סְתָם, וְלֹא בִּגְלַל מַעֲלָתוֹ הָעַצְמִית. וַעֲדַיִן צ”ע אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁמֹּשֶה הֲרָגוֹ וְנִכְנָס חַי לְגַן עֵדֶן. וְעַיֵּן בָּ’עֵץ חַיִּים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (שער מט פ”ט ח”ב שצב) שֶׁעוֹג וֶאֱלִיעֶזֶר הָיוּ אוֹתָהּ נְשָׁמָה, אֱלִיעֶזֶר הָיָה מֵהַחֵלֶק הַטּוֹב, וְעוֹג מֵהַחֵלֶק הָרָע. וְהָיוּ מִשֹּׁרֶשׁ הַמַּלְאָךְ מְטַטְרוּ”ן, וְיוֹצֵא שֶׁשֹּׁרֶשׁ זֶה נִכְנַס פַּעֲמַיִם חַי לְגַן עֵדֶן, פַּעַם אַחַת חֲנוֹךְ בֶּן יֶרֶד, וּפַעַם שֵׁנִית אֱלִיעֶזֶר.

וּבְ’דַעַת

זְקֵנִים’ (בראשית כד, לט) חוֹלֵק עַל הַזֹּהַר וְהַמִּדְרָשׁ שֶׁהֵבֵאנוּ וּמְבָאֵר שֶׁהָיוּ כַּמָּה עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן. ר’ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר אֱלִיעֶזֶר עֶבֶד אַבְרָהָם הוּא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן וְכוּ’. וְקָשֶׁה שֶׁהֲרֵי עוֹג רָשָׁע הָיָה וּמֹשֶה הֲרָגוֹ וֶאֱלִיעֶזֶר הָיָה צַדִּיק. וְגַם בְּמַסֶּכֶת סוֹפְרִים חָשִׁיב לֵיהּ מִתִּשְׁעָה שֶׁנִּכְנְסוּ בְּגַן עֵדֶן מֵחַיִּים וְכוּ’. וְצָרִיךְ לוֹמַר שֶׁשְּׁנֵי עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן הָיוּ, אֶחָד רָשָׁע שֶׁהֲרָגוֹ מֹשֶה, וְאֶחָד שֶׁהָיָה עֶבֶד וּמֶלֶךְ, וּכְשֶׁמָּלַךְ נִקְרָא שְׁמוֹ עוֹג כִּי כָל מַלְכֵי הַבָּשָׁן נִקְרָאִים עוֹג.

כָּתוּב

(תהילים סח, טז) “הַר אֱלֹהִים הַר בָּשָׁן הַר גַּבְנֻנִּים הַר בָּשָׁן: לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ”. וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י “לָמָּה תְּרַצְּדוּן הָרִים גַּבְנֻנִּים” לָמָּה תְּרַצְּדוּן אַתֶּם הֶהָרִים גַּבְנֻנִּים הַגְּבוֹהִים לְהַשְׁחִית אֶת הָהָר אֲשֶׁר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ לִשְׁרוֹת עָלָיו שְׁכִינָה הוּא הַר הַבַּיִת אַף הוּא לַנֶּצַח יִשְׁכּוֹן שָׁם קְדֻשָּׁתוֹ קְדֻשַּׁת עוֹלָם. רוֹאִים שֶׁהַר בָּשָׁן נִלְחַם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּינִיקַת הַקְּלִפָּה מִבֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִיא דֶּרֶךְ הַר בָּשָׁן.

וּבִ’מְצוּדַת

דָּוִד’ שָׁם מְבָאֵר בְּאֹפֶן אַחֵר הַר סִינַי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו אֱלֹהִים הוּא לָכֶם הַר בָּשָׁן רוֹצֶה לוֹמַר כְּמוֹ שֶׁהַר בָּשָׁן הוּא דָּשֵׁן וְשָׁמֵן וּמְקוֹם מִרְעֶה כֵּן הוּא לָכֶם הַר סִינַי, כִּי זְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁקִּבַּלְתֶּם שָׁמָה הִיא הָרוֹעָה אֶתְכֶם וּמָגֵן עֲלֵיכֶם. רוֹאִים שֶׁהַפָּסוּק מְרַמֵּז לְיִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין הֵם צְרִיכִים לְקַבֵּל שֶׁפַע דֶּרֶךְ הַר בָּשָׁן כֵּיוָן שֶׁמְּקַבְּלִים מֵהַר סִינַי. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו”ר ב, ד) “הַר בָּשָׁן” שֶׁכָּל מַה שֶּׁאוֹכֵל אָדָם בְּשִׁנָּיו בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּתְּנָה בָּהָר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר “אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וגו’ וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם”. רוֹאִים שֶׁבָּשָׁן מְרַמֵּז עַל שִׁנַּיִם, וְהַבָּשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל הוּא הַר סִינַי. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט תהילים תשצו) שִׁשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ, הַר אֱלֹהִים, הַר בָּשָׁן, הַר גַּבְנוֹן, הַר חֶמֶד, הַר חוֹרֵב, הַר סִינַי. הַר בָּשָׁן הַר שֶׁשָּׁכַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁם. וְגַם כָּאן רוֹאִים שֶׁהַר סִינַי הוּא הַבָּשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְעוֹד רוֹאִים שֶׁבָּשָׁן מְרַמֵּז עַל הַשְּׁכִינָה. וּמְבֹאָר לְפִי שֶׁבֵּאַרְנוּ לְעֵיל שֶׁנְּשִׁיכָה אוֹתִיּוֹת שְׁכִינָה. דִּכְשֵׁם שֶׁבַּקְּדֻשָּׁה הַשְּׁכִינָה נִקְרֵאת בָּשָׁן, כָּךְ יְנִיקַת הַקְּלִפָּה הִיא דֶּרֶךְ נְשִׁיכַת בָּשָׁן דִּקְלִפָּה בַּשְּׁכִינָה.

כָּתוּב

(דברים לג, כב) “דָּן גּוּר אַרְיֵה יְזַנֵּק מִן הַבָּשָׁן” וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י שֶׁהָיָה הַיַּרְדֵּן יוֹצֵא מֵחֶלְקוֹ מִמְּעָרַת פַּמְיַיאס וְכוּ’, וְקִילוּחוֹ מִן הַבָּשָׁן. בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל חֵטְא’ שֶׁשֵּׁבֶט דָּן הוּא הַתַּחְתּוֹן בְּיוֹתֵר בְּצַד הַקְּדֻשָּׁה וּמִמֶּנּוּ יוֹנֶקֶת הַקְּלִפָּה, וְלָכֵן דָּן נִקְרָא נָחָשׁ, וְהוּא בְּגִימַטְרִיָּא מַטֶּה, בְּסוֹד הַמַּטֶּה שֶׁנֶּהְפַּךְ לְנָחָשׁ. נִרְאֶה דְּלָכֵן לְשֵׁבֶט דָּן יֵשׁ חִבּוּר לַבָּשָׁן, דִּבְחִינַת בָּשָׁן יוֹנֶקֶת מִשֵּׁבֶט דָּן. וְכֵן הַכָּתוּב (בראשית מט, יז) “יְהִי דָּן נָחָשׁ” ס”ת שֵׁ”ן. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ב”ב כד:) שֶׁהַפַּמְיַיאס שֶל דָּן מַגִּיעַ לְפִיו שֶׁל לִוְיָתָן, וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל צַדִּיק’ שֶׁהַלִּוְיָתָן הוּא הַצִּנּוֹר שֶׁמַּעֲבִיר אֶת הַשֶּׁפַע לְכָל הַקְּלִפָּה, וְכֵן הַכָּתוּב (ישעי’ כז, א) “לִוְיָתָן נָחָשׁ” ס”ת שֵׁ”ן.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (גיטין נז:) תַּנָּא, מַעֲשֶׂה בְּאַרְבַּע מֵאוֹת יְלָדִים וִילָדוֹת שֶׁנִּשְׁבּוּ לְקָלוֹן, הִרְגִּישׁוּ בְּעַצְמָן לְמָה הֵם מִתְבַּקְּשִׁים, אָמְרוּ, אִם אָנוּ טוֹבְעִים בַּיָּם, אָנוּ בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, דָּרַשׁ לָהֶם הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם, “אָמַר ה’ מִבָּשָׁן אָשִׁיב, אָשִׁיב מִמְּצֻלוֹת יָם”. “מִבָּשָׁן אָשִׁיב”, מִבֵּין שִׁנֵּי אֲרָיוֹת אָשִׁיב, “מִמְּצֻלוֹת יָם”, אֵלּוּ שֶׁטּוֹבְעִין בַּיָּם. רוֹאִים שֶׁיְּנִיקַת הַקְּלִפּוֹת נִמְשֶׁלֶת לְבָּשָׁן הַמְרַמֵּז עַל שִׁנֵּי אֲרָיוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרַשׁ תְּהִלִּים (קמ) אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲנִי מוֹצִיא מִבֵּין שִׁנָּיו. שֶׁנֶּאֱמַר “אָמַר ה’ מִבָּשָׁן אָשִׁיב”. וְגַם כָּאן רוֹאִים שֶׁהַפָּסוּק מְקַשֵּׁר אֶת יְנִיקַת הַשִּׁנַּיִם לְיָם, כְּמוֹ שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל מֵהַזֹּהַר עַל הַפָּסוּק “אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים: בָּרוּךְ ה’ שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם”. וְעַיֵּן בְּמַאֲמַר ‘סוֹד הַחֵצִי’ שֶׁבֵּאַרְנוּ שֶׁיָּם מְסַמֵּל אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁיּוֹרֵד לַקְּלִפּוֹת, וְיַבָּשָׁה מְסַמֶּלֶת אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁיּוֹרֵד לַקְּדֻשָּׁה. וְכֵן כָּתוּב (יחזקאל כז, ו) “אַלּוֹנִים מִבָּשָׁן עָשׂוּ מִשּׁוֹטָיִךְ קַרְשֵׁךְ עָשׂוּ שֵׁן”. וְרוֹאִים שֶׁאַנְשֵׁי צוֹר הִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּעֵצִים שֶׁבָּאוּ מִבָּשָׁן וּבְשִׁנַּיִם, לִבְנוֹת אֶת סְפִינוֹתֵיהֶם. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁיְּנִיקַת הַיָּם שֶׁלָּהֶם הִיא מִבְּחִינַת בָּשָׁן וְשֵׁן, בָּנוּ בַּסְּפִינוֹת הַשָּׁטוֹת בַּיָּם אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תיקונים יב.) שֶׁיָּם הוּא בְּחִינַת כֶּלֶב הַמְסַמֵּל אֶת הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְחוֹל הַיָּם הוּא בְּחִינַת שַׁרְשֶׁרֶת בְּצַוַּאר הַכֶּלֶב, וּמִי שֶׁמְּחַלֵּל שַׁבָּת מַתִּיר אֶת הַשַּׁלְשֶׁלֶת מִצַּוַּאר הַכֶּלֶב, וְגוֹרֵם נְשִׁיכוֹת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא, וְרוֹאִים בְּחִינַת נְשִׁיכָה שֶׁבָּאָה מֵהַיָּם. נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין שִׁנַּיִם לְיָם, דְּשִׁנַּיִם נִמְצָאוֹת בַּפֶּה, וּפֶה נִמְשָׁל לְיָם, כַּמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (אותיות דר”ע אות אל”ף) לֹא נִמְשְׁלוּ פֶּה וְלָשׁוֹן אֶלָּא בְּיָם וְגַלָּיו, כְּשֵׁם שֶׁהַיָּם מַבִּיעַ מַיִם כָּךְ הַפֶּה מַבִּיעַ מַיִם, כְּשֵׁם שֶׁגַּל מִתּוֹךְ הַיָּם מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה כָּךְ הַלָּשׁוֹן בְּתוֹךְ הַפֶּה מִתְגַּבֵּר וְעוֹלֶה, וּכְשֵׁם שֶׁהַיָּם יֵשׁ לוֹ שָׂפָה מִזֶּה וְשָׂפָה מִזֶּה, כָּךְ לָשׁוֹן יֵשׁ לוֹ שָׂפָה מִזֶּה וְשָׂפָה מִזֶּה.


אודה מאד לכל מי שישלח לי הוספות על מאמר זה לזיכוי הרבים

מאמר זה הוא מתוך המהדורה החדשה של ספר ‘סוד החשמל’ שעומד לצאת לאור בעז”ה בקרוב.

אנו עורכים הרשמה למעונינים לקבל את הספרים. הנרשמים מראש יקבלו את הסט [4 כרכים] במחיר 80 ₪ בלבד. אין צורך לשלם מראש. נא להשאיר הודעה בתא קולי 0573109982. או בפקס 0737254480. או במייל fish@neto.net.il כמו כן אנו זקוקים לתרומות להדפסת עלונים. המעונינים בחוברת ‘פתח לסדור הרש”ש’ או ‘סוד החצי’ [כל חוברת 250 עמודים 5 ₪] ישאירו הודעה כנ”ל.

המעונינים לקבל בדואר אלקטרוני את הגליון השבועי, ישלחו בקשה למייל.

Tags: , ,

Comments are closed.