Posts Tagged ‘ידיעה’

יְדִיעָה וּבְחִירָה

Sunday, September 5th, 2010

דף מתוך סדרת הספרים שעומדת לצאת אי”ה בקרוב

גליון פרשת שלח תש”ע   [מותר לצלם לזיכוי הרבים]

מוּבָא

בָּרַמְבַּ”ם (הל’ תשובה ה, ה) שֶׁמָּא תֹאמַר וַהֲלֹא הַקָּבָּ”ה יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְקֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה יֵדַע שֶׁזֶּה יִהְיֶה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע וְכוּ’, [וּמַה שַּׁיֶּכֶת בְּחִירָה אֵצֶל אָדָם], אֶלָּא הוּא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ וְדַעְתּוֹ אֶחָד וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בּוּרְיוֹ וְכוּ’, וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, אֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּבָּ”ה כָּל הַבְּרוּאִים וְהַמַּעֲשִׂים, אֲבָל נֵדַע בְּלֹא סָפֵק שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם. וּבָרַאֲבָ”ד שָׁם מְיַשֵּׁב אֵין יְדִיעָתוֹ גְּזֵרָה, אֲבָל הִיא כִּידִיעַת הָאִצְטַגְנִינִים שֶׁיּוֹדְעִים מִכֹּחַ אַחֵר מַה יִּהְיוּ דְּרָכָיו שֶׁל זֶה וְכוּ’ וְזוֹ הַיְדִיעָה אֵינָהּ גְּזֵרָה.

לוּלֵא

דְמִיסְתָּפִינָא נִרְאֶה לְיַשֵּׁב קוּשְׁיָא זוֹ דְּוַדַּאי הַקָּבָּ”ה עוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים כֻּלָּם וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וּמַה שֶּׁנָּתַן בְּחִירָה לָאָדָם הוּא שֶׁהַקָּבָּ”ה עוֹשֶׂה אֶת מַעֲשָׂיו בָּעוֹלָם דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם בְּדֶרֶךְ שֶׁל בְּחִירָה. וּנְבָאֵר דָּבָר זֶה דֶּרֶךְ הַחֲטָאִים שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וּמשֶׁה רַבֵּנוּ. דְּמָצִינוּ בַּזֹּהַר (לך לך פא:) שֶׁבִּגְלַל שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ יָרַד לְמִצְרַיִם בְּלִי רְשׁוּת מֵהַקָּבָּ”ה לְאַחַר שֶׁהַקָּבָּ”ה אָמַר לוֹ לִהְיוֹת בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, נֶעֶנְשׁוּ בָנָיו לִהְיוֹת בְּגָלוּת מִצְרַיִם וּלְהִשְׁתַּעְבֵּד שָׁם. וְכֵן חֶטְאוֹ שֶׁל משֶׁה בְּמֵי מְרִיבָה גָּרַם שֶׁמּשֶׁה רַבֵּנוּ לֹא נִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וּדְבָרִים אֵלּוּ בְּוַדַּאי הָיוּ חֵלֶק מִתָּכְנִית הַבְּרִיאָה שֶׁל הַקָּבָּ”ה. דִּכְלַל יִשְׂרָאֵל הָיוּ חַיָּבִים לֵירֵד לְמִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת הַנִּיצוֹצוֹת מִשָּׁם, דְּזֶה הָיָה הַהֶכְשֵׁר לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה, כִּדְבֵאַרְנוּ בַּמַּאֲמָר ‘מְרַגְּלִים אַתֶּם’. וְכֵן רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּבָּ”ה הָיָה שֶׁמּשֶׁה לֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דִּכְנִיסָה זוֹ הָיְתָה מְבִיאָה אֶת הַגְּאֻלָּה הַשְּׁלֵמָה קֹדֶם זְמַנָּהּ, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘כְּנִיסַת משֶׁה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל’. וְכֵיוָן שֶׁרְצוֹנוֹ שֶׁל הַקָּבָּ”ה הָיָה שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יֵרְדוּ לְמִצְרַיִם וְשֶׁמּשֶׁה לֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּדְבָרִים אֵלּוּ הֵם בִּבְחִינַת עֹנֶשׁ, וְאֵין עֹנֶשׁ בְּלִי חֵטְא, גָּזְרָה חָכְמָתוֹ שֶׁל הַקָּבָּ”ה שֶׁיִּהְיוּ חֲטָאִים שֶׁיִּגְרְמוּ דָּבָר זֶה. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַחֲטָאִים נַעֲשׂוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל בְּחִירָה הֲרֵי זֶה רַק דֶּרֶךְ הַבִּצּוּעַ, אֲבָל בְּשֹׁרֶשׁ הַדְּבָרִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְהוּא עָשָׂה וְעוֹשֶׂה וְיַעֲשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים. וְאֵין הַכַּוָּנָה חַס וְשָׁלוֹם שֶׁאֵין בְּחִירָה לָאָדָם דְּוַדַּאי יֶשְׁנָהּ מְצִיאוּת שֶׁל בְּחִירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים ל, יט) “וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים”, אֶלָּא שֶׁהַקָּבָּ”ה יוֹדֵעַ מַה תִּהְיֶה הַבְּחִירָה כְּפִי שֶׁאוֹמֵר הָרַאֲבָ”ד. וִידִיעָה זוֹ הִיא חֵלֶק מִתָּכְנִית הַבְּרִיאָה לְהָבִיא כָּל דָּבָר לְתַכְלִיתוֹ. וּמְרֻמָּז בָּרַמְבַּ”ם (פירוש המשניות ברכות ט, ה) עֵת לַעֲשׂוֹת לַה’ הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ, יֵאָמֵר כִּי כְּשֶׁיָּבֹא הָעֵת לְהִפָּרַע מֵהֶם לְהִנָּקֵם, יִזְדַּמְּנוּ סִבּוֹת לִבְנֵי אָדָם לְהָפֵר הַתּוֹרָה, כְּדֵי שֶׁיָּבֹא עֲלֵיהֶם הָעֹנֶשׁ בְּמִשְׁפָּט, וְזֶה הָעִנְיָן אָרֹךְ וְרָחוֹק עָמֹק עָמֹק מִי יִמְצָאֶנוּ, כִּי נֵצֵא מִמֶּנּוּ לְעִנְיַן הַדִּין הַנִּגְזָר מֵהקב”ה עַל כָּל אָדָם.

וְכָאן

נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה אִם הַכֹּל מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, מַדּוּעַ גָּזְרָה חָכְמָתוֹ שֶׁיִּהְיוּ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה חֲטָאִים וָעֳנָשִׁים. עַל זֶה בָּאִים דִּבְרֵי הָרַמְבַּ”ם שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע וּלְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה, דְּרַק הַקָּבָּ”ה יוֹדֵעַ מָה הַתִּקּוּן הָאֲמִתִּי לְכָל נִבְרָא לְהַגִּיעַ לִשְׁלֵמוּת הַשָּׂכָר שֶׁלּוֹ, אִם זֶה בְּדֶרֶךְ שֶׁל הִתְגַּבְּרוּת עַל הַיֵּצֶר אוֹ בְּדֶרֶךְ שֶׁל חֵטְא וְעֹנֶשׁ. אֲבָל בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר כֻּלָּם יָבוֹאוּ עַל תִּקּוּנָם וּשְׁלֵמוּתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ש”ב יד, יד) “לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח”. אֶלָּא שֶׁלְּכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַמַּסְלוּל שֶׁלּוֹ, אֶחָד מִתְגַּבֵּר עַל הַיֵּצֶר הָרָע וְעוֹבֵר מַסְלוּל קַל, וְהַשֵּׁנִי שֶׁחוֹטֵא עוֹבֵר מַסְלוּל קָשֶׁה, ל”ע. וְכֵן כָּתוּב (משלי כא, א) “לֶב מֶלֶךְ בְּיַד ה’ עַל כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ יַטֶּנּוּ”. וּמָצִינוּ בַּמִּשְׁנָה (שבת קיא.) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (סוטה לה:) מַה סִּיד אֵין לוֹ תַּקָּנָה אֶלָּא שְׂרֵפָה אַף אוֹתָם הַכּוּתִים אֵין לָהֶם תַּקָּנָה אֶלָּא שְׂרֵפָה. רוֹאִים שֶׁהַגֵּיהִנָּם הוּא תַּקָּנַת הַכּוּתִים, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דִּלְכָל אֶחָד יֵשׁ אֶת הַמַּסְלוּל שֶׁל הַתִּקּוּן שֶׁלּוֹ, וְהַמַּסְלוּל שֶׁל הַכּוּתִים חַיָּב לַעֲבֹר דֶּרֶךְ הַגֵּיהִנָּם.

וְכֵן

מוּבָא בָּרמ”ע מִפָּאנוֹ (מאה קשיטה ס) הַיְדִיעָה וְהַבְּחִירָה שְׁתֵּיהֶן מַתְאִימוֹת וּסְתִירָה אֵין בָּהֶם, וְדַע כִּי יְדִיעָה וּבְחִירָה בְּגִימַטְרִיָּא שִׁדּוּךְ, כִּי הֵם דַּוְקָא חָתָן וְכַלָּה מְשֻׁדָּכִים תָּמִיד יַחַד שֶׁכָּל אֶחָד מַשְׁלִים לַחֲבֵרוֹ. כִּי מַה שֶּׁאֵין הַקָּבָּ”ה יוֹדֵעַ לֹא הָיָה וְלֹא הֹוֶה לֹא יִהְיֶה וְלֹא יָבֹא. מִכְּלַל שֶׁמְּצִיאוּת בְּחִירָתֵנוּ שֶׁתִּהְיֶה קַיֶּמֶת בַּל תִּמּוֹט תָּלוּי בִּידִיעָתוֹ אוֹתָהּ דַּוְקָא. וְהַמִּתְיַשֵּׁב בָּעִיּוּן הַדַּק הָאֲמִתִּי הַזֶּה יָבִין וְיִשְׂמַח. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘יַם הַחָכְמָה’ מֵהַגרי”מ מוֹרְגֶנְשְׁטֶערְן שְׁלִיטָ”א (תש”ע ע’ תתנג) לְדַעַת הָרמ”ע מִפָּאנוֹ עֹמֶק סוֹד הַבְּחִירָה הוּא עֲלִיַּת הָאָדָם לְשֹׁרֶשׁ הָעֶלְיוֹן מְאֹד שֶׁל הָרָצוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הַקָּבָּ”ה.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (לך לך פב.) שֶׁה’ לֹא אָמַר לְאַבְרָהָם לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם מִשּׁוּם שֶׁה’ רָצָה לְנַסּוֹתוֹ בַּנִּסָּיוֹן שֶׁל לְקִיחַת שָׂרָה לְבֵית פַּרְעֹה, וְאִם ה’ הָיָה אוֹמֵר לוֹ לָרֶדֶת לְמִצְרַיִם, יִהְיֶה פִּתְחוֹן פֶּה לִבְנֵי הָעוֹלָם אֵיךְ ה’ אוֹמֵר לוֹ לָרֶדֶת וּמְנַסֶּה אוֹתוֹ בְּנִסָּיוֹן כָּל כָּךְ קָשֶׁה. וְגַם כָּאן רוֹאִים שֶׁה’ רָצָה שֶׁאַבְרָהָם יַעֲמֹד בַּנִּסָּיוֹן, לָכֵן ה’ גָּרַם שֶׁכַּבְיָכוֹל יָרַד אַבְרָהָם לְמִצְרַיִם מֵעַצְמוֹ בִּבְחִירָתוֹ, בִּגְלַל הָרָעָב, וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָיָה חֵטְא כְּדִלְעֵיל, רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּחֵטְא זֶה כְּדֵי לְרוֹמְמוֹ בָּזֶה.

וְכֵן

מָצִינוּ בְּרַשִּׁ”י (ע”ז ד:) לֹא עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הָעֵגֶל, כְּלוֹמַר גִּבּוֹרִים וְשַׁלִּיטִים בְּיִצְרָם הָיוּ וְלֹא הָיָה רָאוּי לְהִתְגַּבֵּר יִצְרָם עֲלֵיהֶן, אֶלָּא גְּזֵרַת מֶלֶךְ הָיְתָה לִשְׁלוֹט בָּם כְּדֵי לִיתֵּן פִּתְחוֹן פֶּה לְבַעֲלֵי תְּשׁוּבָה וְכוּ’, רוֹאִים שֶׁגַּם חֵטְא הָעֵגֶל שֶׁעָלָיו סוֹבְלִים כְּלַל יִשְׂרָאֵל צָרוֹת בְּכָל הַדּוֹרוֹת הָיָה גְּזֵרַת מֶלֶךְ. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תשא קצ:) שֶׁלְּאַחַר חֵטְא הָעֵגֶל ה’ אָמַר לְמֹשֶה (שמות לב, י) “לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ”, וְכֵיוָן שֶׁה’ רָאָה שֶׁמֹּשֶה אֵינוֹ מְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, הוּא אָמַר לוֹ, (שם י) “וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם”, וּלְשׁוֹן הַזֹּהַר שָׁם, אַנְקִיד לֵיהּ וּבָטַשׁ בֵּיהּ, [רָמַז לוֹ וְהִכָּה בּוֹ שֶׁיִּתְעוֹרֵר לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל יִשְׂרָאֵל – ‘מָתוֹק מִדְּבַשׁ’], וְאָמַר “וְעַתָּה הָנִיחָה לִי”, מִיָּד אַרְגִּישׁ מֹשֶה. רוֹאִים שֶׁהַקָּבָּ”ה, אוֹמֵר “וַאֲכַלֵּם”, חַס וְשָׁלוֹם כְּלָיָה לְכָל עַם יִשְׂרָאֵל, וּבְאוֹתוֹ מִשְׁפָּט הוּא מְרַמֵּז לְמֹשֶה “וְעַתָּה הָנִיחָה לִי”, שֶׁיְּבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים לְהַצִּילָם, דְּאִם הַקָּבָּ”ה אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַעֲנִישׁ, הוּא דּוֹאֵג לְרַמֵּז לְמֹשֶה מַה לַּעֲשׂוֹת כְּדֵי לְבַטֵּל אֶת הָעֹנֶשׁ.

וְכֵן

עַל מְכִירַת יוֹסֵף שֶׁבִּגְלָלוֹ הִשְׁתַּעְבְּדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם וְנֶהֶרְגוּ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ב”ר פד, יח) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן בַּיְיתּוֹס בְּשֵׁם ר’ יְהוּדָה בַּר סִימוֹן כְּתִיב “לָמָה תַּתְעֵנוּ ה’ מִדְּרָכֶיךִ” כְּשֶׁרָצִיתָ נָתַתָּ בְּלִבָּם לֶאֱהֹב וּכְשֶׁרָצִיתָ נָתַתָּ בְּלִבָּם לִשְׂנֹא. וְכֵן מַשְׁמָע מֵהַכָּתוּב (בראשית נ, כ) “וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה”.

וְזֶה

לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ (תנחומא וישב ד) “וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה” זש”ה “לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם”, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אַף הַנּוֹרָאוֹת שֶׁאַתָּה מֵבִיא עָלֵינוּ בַּעֲלִילָה אַתְּ מְבִיאָן, בֹּא וּרְאֵה כְּשֶׁבָּרָא הַקָּבָּ”ה אֶת הָעוֹלָם מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן בָּרָא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, מִנַּיִן אָמַר רַבִּי בְּרֶכְיָה מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמָר “וְחשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם” זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת הַמַּחְשִׁיךְ פְּנֵיהֶם שֶׁל בְּרִיּוֹת, וְאָדָם נִבְרָא בְּשִׁשִּׁי וַעֲלִילָה נִתְלָה בּוֹ שֶׁהוּא הֵבִיא אֶת הַמִּיתָה לָעוֹלָם. מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, כְּשֶׁבִּקֵּשׁ לֵילֵךְ לְבֵיתוֹ כָּתַב גֵּט, נִכְנַס לְבֵיתוֹ וְהַגֵּט בְּיָדוֹ, מְבַקֵּשׁ עֲלִילָה לִתְּנוֹ לָהּ, אָמַר לָהּ מִזְגִי לִי אֶת הַכּוֹס שֶׁאֶשְׁתֶּה, מָזְגָה לוֹ כֵּיוָן שֶׁנָּטַל הַכּוֹס מִיָּדָהּ אָמַר לָהּ הֲרֵי זֶה גִּטֵּךְ, אָמְרָה לוֹ מַה פִּשְׁעִי אָמַר לָהּ צְאִי מִבֵּיתִי שֶׁמָּזַגְתְּ לִי כּוֹס פָּשׁוּר, אָמְרָה לוֹ כְּבָר הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי עֲתִידָה לִמְזֹג לְךָ כּוֹס פָּשׁוּר שֶׁכָּתַבְתָּ הַגֵּט וְהֵבֵאתוֹ בְּיָדְךָ, אַף כָּךְ אָמַר אָדָם לִפְנֵי הַקָּבָּ”ה רבש”ע עַד שֶׁלֹּא בָרָאתָ עוֹלָמְךָ קוֹדֶם שְׁנֵי אֲלָפִים שָׁנָה הָיְתָה תּוֹרָה אֶצְלְךָ אֵמוּן, וּכְּתִיב בָּהּ “זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בָּאֹהֶל”, אִלּוּלֵי שֶׁהִתְקַנְתָּ מָוֶת לַבְּרִיּוֹת הָיִיתָ כּוֹתֵב בָּהּ כָּךְ, אֶלָּא בָּאתָ לִתְלוֹת בִּי אֶת הָעֲלִילָה, הֱוֵי “נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם”. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּבָּ”ה לְמֹשֶה “אִם יִרְאֶה אִישׁ בָּאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הַדּוֹר הָרָע הַזֶּה אֵת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה וְגוֹ'”, אִישׁ זֶה מֹשֶה דִּכְתִיב “וְהָאִישׁ מֹשֶה עָנָו”. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לָהֶם “שִׁמְעוּ נָא הַמֹּרִים”, אָמַר לוֹ הַקָּבָּ”ה “לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה” הֱוֵי נוֹרָא עֲלִילָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּיוֹסֵף “וַיִּרְאוּ אֶחָיו כִּי אֹתוֹ אָהַב אֲבִיהֶם” עַל יְדֵי לָשׁוֹן שֶׁל אַרְגָּמָן שֶׁעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים נִכְתַּב עָלָיו ד’ אוֹנָאוֹת, פַּסִּים פ’ פּוֹטִיפַר ס’ סוֹחֲרִים י’ יִשְׁמָעאֵלִים מ’ מִדְיָנִים, בִּשְׁבִיל כְּתֹנֶת פַּסִּים גָּרַם לְכָל הַשְּׁבָטִים לֵירֵד לְמִצְרַיִם, וְא”ר יוּדָן הָיָה הַקָּבָּ”ה מְבַקֵּשׁ לְקַיֵּם גְּזֵרַת “יָדֹעַ תֵּדַע” וְהֵבִיא עֲלִילָה לְכָל דְּבָרִים אֵלּוּ, כְּדֵי שֶׁיֹּאהַב יַעֲקֹב אֶת יוֹסֵף, וַיִּשְׂנְאוּהוּ אֶחָיו וַיִּמְכְּרוּ אוֹתוֹ לַיִּשְׁמָעאֵלִים, וַיּוֹרִידוּהוּ לְמִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב שֶׁיּוֹסֵף חָי בְּמִצְרַיִם וַיֵּרֶד עִם הַשְּׁבָטִים וַיִּשְׁתַּעַבְּדוּ שָׁם, לְכָךְ נֶאֱמַר “וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה”, הֱוֵי נוֹרָא עֲלִילָה. רוֹאִים שֶׁגַּם חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וְגַם חֵטְא מֵי מְרִיבָה, וְגַם חֵטְא מְכִירַת יוֹסֵף, הָיוּ מְתֻכְנָנִים עַל יְדֵי בּוֹרֵא עוֹלָם. וְכֵן מוּבָא בָּ’עִיּוּן יַעֲקֹב’ (חולין ז:) אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה, הַיְינוּ לְמַטָּה מַמָּשׁ אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו וְכוּ’, שֶׁאֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם מוֹרֶה עַל מַחֲנוֹת טְמֵאוֹת, ומַלְאֲכֵי מַעְלָה שֶׁאֵין לָהֶם יֵצֶר הָרָע אֵין לָהֶם אֶצְבְּעוֹת רַגְלַיִם. רוֹאִים שֶׁאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ, מְרַמֵּז עַל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּרְמָז בְּאֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם, דְּגַם כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל בְּיַד הַיֵּצֶר הָרָע מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה קוֹדֶם שֶׁנָּפַל.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט וישב קמה) “וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה” וְכוּ’, אָמַר ר’ יוֹחָנָן בִּקֵּשׁ לַעֲבֹר וְזִמֵּן לוֹ הַקָּבָּ”ה מַלְאָךְ שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עַל הַתַּאֲוָה, אָמַר לוֹ לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ יְהוּדָה מֵהֵיכָן מְלָכִים עוֹמְדִים מֵהֵיכָן גּוֹאֲלִים עוֹמְדִים, “וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ” בְּעַל כָּרְחוֹ שֶׁלֹּא בְּטוֹבָתוֹ.

וְכֵן

מוּבָא בָּ’עִיּוּן יַעֲקֹב’ (חולין ז:) אֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ מִלְּמַטָּה אֶלָּא אִם כֵּן מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה, הַיְינוּ לְמַטָּה מַמָּשׁ אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו וְכוּ’, שֶׁאֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם מוֹרֶה עַל מַחֲנוֹת טְמֵאוֹת, ומַלְאֲכֵי מַעְלָה שֶׁאֵין לָהֶם יֵצֶר הָרָע אֵין לָהֶם אֶצְבְּעוֹת רַגְלַיִם. רוֹאִים שֶׁאֵין אָדָם נוֹקֵף אֶצְבָּעוֹ, מְרַמֵּז עַל הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁנִּרְמָז בְּאֶצְבְּעוֹת הָרַגְלַיִם, דְּגַם כְּשֶׁאָדָם נוֹפֵל בְּיַד הַיֵּצֶר הָרָע מַכְרִיזִין עָלָיו מִלְמַעְלָה קוֹדֶם שֶׁנָּפַל.

מוּבָא

בַּסְּפָרִים (כמדומה לי שראיתי בחת”ס) שֶׁה’ אָמַר לְמֹשֶה (במדבר יג, ב) “שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן”, לְצֹרֶךְ עַצְמְךָ, כְּמוֹ שֶׁה’ אָמַר לְאַבְרָהָם “לֶךְ לְךָ” לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ, כָּךְ “שְׁלַח לְךָ” לַהֲנָאָתְךָ וּלְטוֹבָתְךָ. כֵּיוָן שֶׁה’ יָדַע שֶׁמֹּשֶה לֹא יָכוֹל לִיכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאִם כְּלַל יִשְׂרָאֵל יִכָּנְסוּ מִיָּד לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מֹשֶה יִצְטָרֵךְ לָמוּת, לָכֵן הוּא אָמַר לוֹ “שְׁלַח לְךָ”, שֶׁיִּהְיֶה חֵטְא הַמְּרַגְּלִים, וְיִתְעַכְּבוּ בַּמִּדְבָּר עוֹד ל”ח שָׁנָה, וּמֹשֶה יִחְיֶה עוֹד ל”ח שָׁנָה. לְפִי זֶה נִרְאֶה לְיַשֵּׁב אֶת קוּשְׁיַת הַמַּשְׁגִּיחַ ר’ יְחֶזְקֵאל לֶוִינְשְׁטֵיין זַצַּ”ל, מַדּוּעַ פַּרְשִׁיּוֹת הַתּוֹרָה מְסַפְּרוֹת אֶת הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, בַּשְּׁנָתַיִם הָרִאשׁוֹנוֹת אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, וּבִשְׁנַת הָאַרְבָּעִים שֶׁנִּכְנְסוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל כָּל שְׁאַר הַל”ז שָׁנָה לֹא מְסֻפָּר כְּלוּם. וְהוּא מְיַשֵּׁב שֶׁהַתּוֹרָה אֵינָהּ סֵפֶר הִסְטוֹרְיָה רַק מַה שֶּׁנּוֹגֵעַ לְכָל הַדּוֹרוֹת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּכָל הַל”ז שָׁנָה אֵינָם עוֹלִים בְּשֵׁם זְמָן כְּלָל מִבְּחִינַת הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁל עַם יִשְׂרָאֵל, דְּכָל הַזְּמָן הַזֶּה הָיְתָה הִתְעַכְּבוּת לְצֹרֶךְ חַיָּיו שֶׁל מֹשֶה רַבֵּינוּ, וְדוֹמֶה לְשִׁבְעַת יָמִים שֶׁקּוֹדֶם הַמַּבּוּל שֶׁאֵינָם עוֹלִים בְּשֵׁם זְמָן, וְהָיוּ הִתְעַכְּבוּת לְצֹרֶךְ כְּבוֹדוֹ שֶׁל מְתוּשֶׁלַח. וּמִבְּחִינַת עַם יִשְׂרָאֵל הֵם פָּעֲלוּ אֶת מַה שֶּׁהָיוּ צְרִיכִים לִפְעֹל בַּמִּדְבָּר בְּאוֹתָן ג’ שָׁנִים שֶׁעֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (עירובין כא:) “תְּאֵנִים הַטוֹבוֹת” אֵלּוּ צַדִּיקִים גְּמוּרִים. “תְּאֵנִים רָעוֹת” אֵלּוּ רְשָׁעִים גְּמוּרִים. וְשֶׁמַּא תֹּאמַר, אָבַד סִבְרָם וּבָטַל סִכּוּיָים, תַּלְמוּד לוֹמַר, “הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ” אֵלּוּ וְאֵלּוּ עֲתִידִים שֶׁיִּתְּנוּ רֵיחַ. רוֹאִים שֶׁגַּם רְשָׁעִים גְּמוּרִים בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר נִתְקָנִים. וְכֵן מוּבָא בַּיְרוּשַׁלְמִי (כלאים מב:) יְרָבְעָם בֶּן נְבָט וַחֲבֵרָיו וְכוּ’, כֵּיוָן שֶׁנִּשְׂרְפָה אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נַעֲשָׂה בָּהֶן מִדַּת הַדִּין. וּמְבָאֵר הָאֲרִיזַ”ל (ליקוטי הש”ס אבות) כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הִנֵּה כְּבָר יָדַעְתָּ סוֹד גִּלְגּוּלֵי הָאָדָם וְאֵיךְ שֶׁהוּא מִתְגַּלְגֵּל מִדּוֹמֵם לְצוֹמֵחַ וְגוֹ’ עַד שֶׁסּוֹף סוֹף הוּא נִתְקָן. וְזֶה שֶׁכָּתַב הַתַּנָּא כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, רַק שֶׁזֶּה יְתַקֵּן עַצְמוֹ בִּזְמָן מֻעָט וְזֶה בִּזְמָן מְרֻבֶּה, אֲבָל סוֹפָם הוּא לְהִמָּנוֹת עִם הַצַּדִּיקִים, וּמִשּׁוּם טַעַם זֶה שֶׁהַקָּבָּ”ה כַּבְיָכוֹל מַטְרִיחַ אֶת עַצְמוֹ עִם רְשָׁעִים כָּאֵלּוּ לְתַקְּנָם, בָּא בַּעַל הַמִּשְׁנָה לְתָרֵץ שֶׁנֶּאֱמַר “וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם”, כְּלוֹמַר אַחַר מִתּוּק עֲווֹנָם, וְלָמָה כֵּן בִּשְׁבִיל שֶׁהֵם “נֵצֶר מַטָּעַי” שֶׁהוּא נִצְחִי, וְהֵם רֹשֶם אוֹר עַצְמוּתָיו וְכָל הַנּוֹפֵחַ מֵעַצְמוֹ הוּא נוֹפֵחַ. וְאַף שֶׁמָּצִינוּ בַּחֲזַ”ל שֶׁיֵּשׁ כָּאֵלּוּ שֶׁלֹּא יָקוּמוּ לִתְחִיָּה וְכוּ’, מוּבָא בַּסְּפָרִים שֶׁהַכַּוָּנָה שֶׁאוֹתוֹ גּוּף שֶׁחָטָא לֹא יָקוּם, אֲבָל הַנֶּפֶשׁ מִתְגַּלְגֶּלֶת בְּגוּפִים אַחֵרִים וְזוֹכָה לָקוּם.

וְכֵן

מוּבָא בָּרַמְחַ”ל (קל”ח פתחי חכמה עח) וּבְסוֹף כָּל הַסִּבּוּב, יִהְיֶה הַתִּקּוּן הַשָּׁלֵם, זֶה פָּשׁוּט, לְפִי שֶׁאָמַרְתִּי שֶׁהַשְּׁלֵמוּת יִתָּקֵּן תִּקּוּן שָׁלֵם מָכָּל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ. אִם טוֹב, וְאִם רָע חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁלֹּא לְהָנִיחַ לָבוֹא לִידֵי חֻרְבָּן, עַד שֶׁיִּהְיֶה הַסּוֹף מַגִּיעַ אֶל הַמְּנוּחָה.

לְהַלָּן

נָבִיא אֶת שְׁתֵּי הַשִּׁיטוֹת בֵּין הַמְקֻבָּלִים כַּמָּה זְמָן קַיָּם הָעוֹלָם, הַיְינוּ כַּמָּה זְמָן לוֹקֵחַ לְכָל הַנְּשָׁמוֹת לְהִתָּקֵּן תִּקּוּן מֻשְׁלָם וְלַחֲזֹר לְשָׁרְשָׁם, אִם מ”ט אַלְפֵי שָׁנָה, אוֹ ז’ אַלְפֵי שָׁנָה.

מוּבָא

בְּסֵפֶר ‘שַׁעֲרֵי גַן עֵדֶן’ מֵר’ יַעֲקֹב קָאפִּיל (פתח א) הִנֵּה רָאִיתִי בַּכְּתָבִים מִמּוֹרִי הָאֲרִ”י זַ”ל, שֶׁזּוֹ כַּוָּנַת חֲזַ”ל בְּאָמְרָם אֵין שׁוֹאֲלִין מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ, שֶׁאָסוּר לִשְׁאֹל מֶה הָיָה קוֹדֶם בְּרִיאַת הָעוֹלָם וְכֵן מַה יִּהְיֶה אַחֲרֵי שֶׁיִּכְלֶה זֶה הָעוֹלָם, כְּמַאֲמַר חֲזַ”ל שִׁיתָא אַלְפֵי שְׁנִין קַיְּימָא עָלְמָא וְחַד חָרוּב, וְאַחַר זֶה הַזְּמָן אָסוּר הַחֲקִירָה, וְעַל זֶה נֶאֱמַר בַּמֻּפְלָא מִמְךָ בַּל תִּדְרוֹשׁ וּבַמְּכוּסֶה מִמְךָ אַל תַּחְקוֹר. אַך שֶׁאֵין הַדְּבָרִים כִּכְתָבָם וְכִלְשׁוֹנָם, לוֹמַר שֶׁאָסוּר לַחֲקֹר וְלָתוּר מֶה הָיָה קוֹדֶם זֶה הַזְּמָן וְלָמָה יִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם בְּזֶה הַזְּמָן. כִּי כָל הַדּוֹרֵךְ בְּזֶה הַדֶּרֶךְ טָח עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּסֵפֶר הַתְּמוּנָה [הַמְיֻחָס לְר’ נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנֶה וְר’ יִשְׁמָעאֵל כֹּהֵן גָּדוֹל] שֶׁשָּׁם מְבֹאָר (הקדמה לתמונה ג) כָּל הַנְהָגוֹת הַשְּׁמִיטוֹת, הַיְינוּ שֶׁמְּבָאֵר שָׁם שֶׁשִּׁבְעָה אֲלָפִים נִקְרָא שְׁמִיטָה אַחַת. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁזֶּה הַשְּׁמִיטָה אֲשֶׁר אָנוּ בּוֹ נִקְרָא שְׁמִיטַת הַפַּחַד, רוֹצֶה לוֹמַר, כִּי יֵשׁ עֶשֶׂר סְפִירוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים בְּפִי חַכְמֵי הָאֱמֶת עֶשֶׂר שֵׁמוֹת שֶׁהֵם שְׁמוֹתָיו וּמִדּוֹתָיו שֶׁל עִלַּת כָּל הָעִלּוֹת, וְהֵם: כֶּתֶ”ר חָכְמָ”ה בִּינָ”ה, וְזֶה הַשְּׁלֹשָה נִקְרְאוּ ג’ רִאשׁוֹנוֹת, וְנִקְרָאִים “יְמֵי קֶדֶם” וְ”שָׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת” כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר לְפָנֵינוּ. וְיֵשׁ עוֹד לְמַטָּה מֵהֶם שֶׁבַע סְפִירוֹת וְהֵם נִקְרָאִים, חֶסֶד פַּחַד תִּפְאֶרֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת, וְהֵם נִקְרָאִים יְמֵי עוֹלָם וּשְׁנוֹת עוֹלָם. וּמְבֹאָר שָׁם שֶׁקּוֹדֶם שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ זֶה הָעוֹלָם שֶׁהֵם שִׁבְעָה אֲלָפִין שְׁנִין שֶׁאָנוּ בּוֹ, הָיָה גַם כֵּן עוֹלָם מָלֵא, וְשִׁמֵּשׁ גַם כֵּן ז’ אַלְפֵי שְׁנִין. וְהָיָה נִקְרָא שְׁמִיטָה א’ שְׁמִיטַת הַחֶסֶד, נֶגֶד סְפִירָה רִאשׁוֹנָה מִן הַשִּׁבְעָה סְפִירוֹת, וּבְזוּ הַשְּׁמִיטָה הָיָה הַכֹּל טוֹב וְלֹא הָיָה יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּזֶה הַשְּׁמִיטָה. וְלֹא הָיָה שָׂכָר וְעֹנֶשׁ לְכָל נִבְרָאִים הַנִּמְצָאִים בָּזֶה הַשְּׁמִיטָה. וְהַשְּׁמִיטָה שֶׁאָנוּ בּוֹ הוּא נֶגֶד סְפִירוֹת הַפַּחַד וְלָכֵן הַיֵּצֶר הָרַע גּוֹבֵר בָּזֶה הַשְּׁמִיטָה, לְפִי שֶׁזּוֹ הַסְּפִירָה הִיא מִסִּטְרָא דִּשְׂמֹאלָא, שֶׁהוּא מִדַּת צָפוֹן “מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה”. וְלָכֵן נִקְרָא הַיֵּצֶר הָרַע צְפוֹנִי, וְהוּא נִתַּן בָּזֶה הַשְּׁמִיטָה לְהִבָּחֵן בָּזֶה בְּנֵי אָדָם. וְלָכֵן יֵשׁ שָׂכָר וְעֹנֶשׁ בָּזֶה הַשְּׁמִיטָה, שֶׁנִּקְרָא שְׁמִיטַת הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף. וְהַבְּחִירָה נִתְּנָה לִבְנֵי אָדָם כִּי הוּא עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַצֵּרוּף, בְּסוֹד “וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה”, וַיְהִ”י נוֹטָרִיקוֹן וּ’מִי י’וֹדֵעַ הֶ’חָכָם יִ’הְיֶה.

וְעַל

פִּי זֶה אָמַרְתִּי דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל, מַה שֶּׁאָמְרוּ ז”ל, אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים אָנוּ כִּבְנֵי אָדָם וְאִם הָרִאשׁוֹנִים כִּבְנֵי אָדָם אָנוּ כַּחֲמוֹרִים, שֶׁמְּבֹאָר שָׁם בְּסֵפֶר הַתְּמוּנָה, שֶׁכַּמָּה נְשָׁמוֹת יֵשׁ בַּשְּׁמִיטָה הַזֹּאת, וְהֵם הָיוּ גַּם בַּשְּׁמִיטָה שֶׁעָבְרָה. וְהֵמָּה בַּכְּתוּבִים שֶׁנִּכְתָּב אֶצְלֵיהֶם “הָיָה”, כְּמוֹ “וְיוֹסֵף הָיָה”, “וּמֹשֶה הָיָה”, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם, לְרַמֵּז שֶׁהָיוּ כְּבָר בַּשְּׁמִיטָה הַקְּדוּמָה וְנִשְׁתַּלְשְׁלוּ בָּזֶה הַשְּׁמִיטָה לְתִקּוּן הַדּוֹר שֶׁבִּימֵיהֶם, כְּפִי רְצוֹנוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הָרָצוֹן, וּמַאֲרִיךְ שָׁם בְּעִנְיָן זֶה.

וּלְפִי

עֲנִיּוּת דַּעְתִּי, אֶפְשָׁר שֶׁלָּזֶה כִּוְּנוּ בְּמַאֲמָרָם ז”ל, כָּל מִי שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ “הָיָה” עוֹלָם חָדָשׁ רָאָה, וְהוּא מוּבָן, וְלָזֶה כִּוְּנוּ גַם כֵּן בְּאָמְרָם ‘אִם הָרִאשׁוֹנִים כְּמַלְאָכִים’ הַכַּוָּנָה הַיְינוּ אוֹתָן נְשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ בַּשְּׁמִיטָה שֶׁעָבְרָה שְׁמִיטַת הַחֶסֶד, שֶׁלֹּא הָיָה יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם, אָנוּ הַיְינוּ שֶׁנִּתְגַּלְגְּלוּ בָּזֶה הַשְּׁמִיטָה נַעֲשׂוּ כִּבְנֵי אָדָם, שֶׁיֵּצֶר הָרָע שׁוֹלֵט בָּהֶם. וְאִם הָרִאשׁוֹנִים כִּבְנֵי אָדָם, הַיְינוּ אוֹתָם שֶׁהָיוּ בַּשְּׁמִיטָה שֶׁעָבְרָה, אָנוּ הַיְינוּ אֲנַחְנוּ שֶׁנִשְׁמוֹתֵינוּ מִזֶּה הַשְּׁמִיטָה הַקָּשָׁה כַּחֲמוֹרִים, שֶׁאָנוּ נִטְבָּעִים בְּעִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת הַשּׁוֹלְטִים בְּזוּ הַשְּׁמִיטָה.

וְנַחֲזוֹר

אֶל הָעִנְיָן כִּי בְּסֵפֶר הַתְּמוּנָה מְבָאֵר הַנְהָגַת כָּל הַשְּׁמִיטוֹת, אַף אוֹתָם שֶׁיִּהְיוּ אַחַר שְׁמִיטָה זֹאת, עַד שֶׁיִּכְלוּ ז’ שְׁמִיטוֹת נֶגֶד ז’ סְפִירוֹת מִן חֶסֶד עַד מַלְכוּת. וּבְכָל שְׁמִיטָה ז’ אֲלָפִים. וְז’ פְּעָמִים ז’ הוּא מ”ט אֲלָפִים, וּבָהֶם ז’ שְׁמִיטוֹת. וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה הַיּוֹבֵל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא אֶלֶף הַחֲמִשִּׁים, וְהוּא נֶגֶד סְפִירַת הַבִּינָה שֶׁנִּקְרָא יוֹבֵל הַגָּדוֹל, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב “בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ”. שֶׁכָּל אֶחָד יוֹרֵשׁ מַדְרֵגָתוֹ, וְכָל הַדְּבָרִים יֻחְזְרְוּ אֶל שָׁרְשָׁם, שֶׁמִּמֶּנָּהּ יָצְאוּ וְאֵלֶיהָ יָשׁוּבוּ עַד כָּאן לְשׁוֹן סֵפֶר הַתְּמוּנָה. הֲרֵי זֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ אֵין דּוֹרְשִׁין מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר, נִלְמָד מִקְּרָא דִּכְתִיב “כִּי שְׁאַל נָא לְיָמִים רִאשֹׁנִים לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא ה’ אֱלֹקִים אָדָם עַל הָאָרֶץ”, וְאָמְרוּ מִכָּאן אַתָּה שׁוֹאֵל וְאֵין שׁוֹאֲלִים מַה לְּפָנִים וּמַה לְּאָחוֹר. הוּא הַדָּבָר עַצְמוֹ שֶׁהַכָּתוּב מַתִּיר לִשְׁאֹל מֵהַשְּׁמִיטָה שֶׁקָּדְמָה לְזוֹ הַשְּׁמִיטָה. וְהַשְּׁמִיטָה שֶׁקָּדְמָה לְזוֹ נִקְרֵאת יָמִים רִאשֹׁנִים, “וְהָאַחֲרוֹנִים” הֵם הַשְּׁמִיטוֹת הָעֲתִידוֹת לְשַׁמֵּשׁ עַד יוֹבֵל הַגָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּתְּמוּנָה. וְהוּא עַל פִּי שֶׁאָמְרוּ חַכְמֵי הָאֱמֶת, שֶׁמֻּתָּר לַחְקֹר וְלָתוּר בַּחָכְמָה, כָּל אֶחָד לְפִי הֲשָׂגָתוֹ וּכְאִישׁ גְּבוּרָתוֹ, הַיְינוּ דַּוְקָא בְּז’ סְפִירוֹת דִּלְמַטָּה מִן חֶסֶד עַד מַלְכוּת, וְהֵם נִקְרָאִים בְּפִי חֲכָמִים בְּשֵׁם אָדָ”ם, שֶׁהִיא סוֹד סְפִירַת הַתִּפְאֶרֶת שֶׁנִּקְרָא אָדָם, דִּכְתִיב “כְּתִפְאֶרֶת אָדָם לָשֶׁבֶת בָּיִת”, וְהוּא כּוֹלֵל לְשֶׁבַע סְפִירוֹת הנ”ל. וְזֶהוּ “לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר בָּרָא אָדָם עַל הָאֲדָמָה”. אֲבָל “מַה לְּפָנִים” הַיְינוּ קוֹדֶם שְׁמִיטַת הַחֶסֶד, שֶׁאָז הָיָה מְשַׁמֵּשׁ אוֹר הַבִּינָה שֶׁהוּא לְמַעְלָה מִן הַחֶסֶד הַנִּקְרָא עוֹלָם, דִּכְתִיב עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה. “וְגַם לְאָחוֹר” הַיְינוּ אַחַר שֶׁיִּכְלוּ כָּל הַשֶּׁבַע שְׁמִיטוֹת וְיַחֲזֹר לְשַׁמֵּשׁ אוֹר הַבִּינָה שֶׁהוּא סוֹד יוֹבֵל הַגָּדוֹל אָסוּר הַשְּׁאֵלָה. כִּי בִּימֵי הַיּוֹבֵל יַחְזְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֶל שָׁרְשָׁם בַּבִּינָה, כִּי מִמֶּנָּהּ יָצְאוּ. כִּי הַנְּשָׁמוֹת אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִן הַבִּינָה הֻצְרְכוּ לְהִתְלַבֵּשׁ בְּצוּרָה הַשַּׁיָּךְ כְּפִי הַנְהָגַת הַשְּׁמִיטָה, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר בַּתְּמוּנָה. שֶׁבְּכָל שְׁמִיטָה וּשְׁמִיטָה מִשְׁתַּנִּים הַצּוּרוֹת, וְעוֹבְרוֹת בְּדֶרֶךְ בְּנֵי חִלּוּף, וּפוֹשְׁטִים צוּרָה וְלוֹבְשִׁים צוּרָה אַחֶרֶת כְּפִי הַנְהָגַת הַשְּׁמִיטָה. אֲבָל בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל יָשׁוּבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ וְאֶל מַדְרֵגָתוֹ. אֲבָל אֵיךְ יִהְיֶה הַהַנְהָגָה בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל, וְגַם אֵיךְ הָיָה בַּיּוֹבֵל קוֹדֶם שְׁמִיטַת הַחֶסֶד אָסוּר גַם הַשְּׁאֵלָה. וּבָהֶמְשֵׁךְ שָׁם (דרך ז) וּמִזֶּה נֶאֶרְגוּ וְיִתְיַצְּבוּ כְּמוֹ לְבוּשׁ וְנַעֲשָׂה מֵהֶם צוּרַת הַתּוֹרָה כְּפִי רְצוֹן בַּעַל הָרָצוֹן לְצֹרֶךְ הַנְהָגַת הַשְּׁמִיטָה, שֶׁהוּא שְׁמִיטַת הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה, וְהַמִּצְוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה צֹרֶךְ גָּבֹהַּ הֵם בְּזוֹ הַשְּׁמִיטָה, וְלֹא נִתְּנוּ הַמִּצְוֹת אֶלָּא לְהַבְחִין בָּהֶם בְּנֵי אָדָם וְכוּ’, וְהִיא נִקְרֵאת תּוֹרַת הַבְּרִיאָה וְלֹא תּוֹרַת אֲצִילוּת. אֲבָל בַּשְּׁמִיטָה שֶׁעָבְרָה שֶׁהָיָה שְׁמִיטַת הַחֶסֶד וְלֹא הָיָה יֵצֶר הָרַע, וְלֹא שָׂכָר וָעֹנֶשׁ, מֻכְרָח הוּא שֶׁהָיָה צֹרֶךְ לְהַנְהָגָה אַחֶרֶת, וְכֵן הָיָה אֲרִיגַת הַתֵּבוֹת בַּתּוֹרָה לְצֹרֶךְ אוֹתָהּ הַנְהָגָה, וְהָיְתָה הַתּוֹרָה נִקְרֵאת עַל שֵׁם תּוֹרַת הָאֲצִילוּת.

וְכֵן

מוּבָא בְּ’פַרְדֵּס רִמּוֹנִים’ לָרַמַּ”ק (שער י”ב פ”ב) בִּבְרִיאַת עוֹלָם נִזְכָּר ל”ב פְּעָמִים שֵׁם אֱלֹקִים וְכוּ’, וְהַטַּעַם כִּי הַשְּׁמִיטָה הָיְתָה בִּגְבוּרָה כְּפִי הַמֻּסְכָּם בֵּין רֹב הַמְפָרְשִׁים. וְהַשְּׁמִיטָה הִטְבִּיעָה בְּעוֹלָמָהּ כְּפִי טִבְעָהּ וּרְצוֹנָהּ כִּי הַטֶּבַע רְצוֹן אֱלֹקִי הוּא. וְלָכֵן בְּרִיאַת הָעוֹלָם הָיָה בְּדִין גָּמוּר עַד שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא יָכוֹל לַעֲמֹד וְשִׁתֵּף עִמָּהּ מִדַּת הָרַחֲמִים. וּלְפִי הֱיוֹת הַשְּׁמִיטָה הַזֹּאת מִדַּת הַגְּבוּרָה, בְּרֹאשׁ הַתּוֹרָה וְסוֹפָהּ ל”ב, ב’ בְּרֵאשִׁית ל’ שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וּבָאָה בְּרֵאשִׁיתָהּ שֵׁם מ”ב הַיּוֹצֵא מִבְּרֵאשִׁית, וְכֵן בְּסוֹפָהּ וּלְכָל הַיָּד הַחֲזָקָה וְכוּ’, כְּמוֹ שֶׁנְּבָאֵר בְּשַׁעַר פְּרָטֵי הַשֵּׁמוֹת. וְכָל זֶה לְהוֹרוֹת שֶהַל”ב שֶׁשָּׁם אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה חֲתוּמִים בְּשֵׁם הַגְּבוּרָה וְהַדִּין שֶׁהוּא שֵׁם מ”ב. וְכֵן שֵׁם בֵּן מ”ב הֵם ל”ב נְתִיבוֹת וְי’ מַאֲמָרוֹת וּבוֹ הָיָה בְּרִיאַת הָעוֹלָם כְּמוֹ שֶׁהוֹכִיחַ פָּסוּק שֶׁל בְּרֵאשִׁית.

וְכֵן

מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (במדבר י, לג) אַחַר חֻרְבַּן הָאֶלֶף הַשְּׁבִיעִי וְאַחַר בִּטּוּל הַכֹּחוֹת וַהֲסָרָתָם תַּחֲזֹר הַשְּׂרָרָה וְתִתְחַדֵּשׁ בָּעוֹלָם כְּשֶׁהָיָה, וְזֶהוּ סוֹד הַכָּתוּב “וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ”, וְלֹא אָמַר כּוֹנְנָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר יְסָדָהּ, כִּי דִּבֵּר עַל הַחֻרְבָּן מִתְּחִלַּת הַמִּזְמוֹר שֶׁיָּשׁוּב הַכֹּל לְסִבָּה רִאשׁוֹנָה, וְדִבֵּר גַם כֵּן עַל הַחִדּוּשׁ. וּמִזֶּה תִּמְצָא בְּמִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁהִזְכִּיר שָׁם “צַדִּיק כַּתָּמָר יִפְרָח”, רֶמֶז לַהַוָיָה שֶׁל אַחַר הַשַּׁבָּת, וְהוּא סוֹד חֲתִימַת פָּרָשַׁת וַיָּכֻלּוּ בְּמִלַּת “לַעֲשׂוֹת” לִרְמֹז מַעֲשֵׂה אַחַר הַשַּׁבָּת, וּכְבָר הִזְכַּרְתִּי שָׁם, וְזֶהוּ “יִפְרַח בְּיָמָיו צַדִּיק”, בְּכָל שְׁמִטָּה וּשְׁמִטָּה, “וְרֹב שָׁלוֹם עַד בְּלִי יָרֵחַ”, בֵּאוּרוֹ שֶׁיֵּלֵךְ הָעִנְיָן כֵּן עַד הַיּוֹבֵל הַגָּדוֹל שֶׁיִּתְבַּטְּלוּ כָּל כֹּחוֹת הָעוֹלָם, וְהַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ בִּכְלָלָם, וְיַחֲזֹר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְהַכָּתוּב שֶאָמַר “עוֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ”, יוֹרֶה שֶׁיֵּשׁ לָאָרֶץ זְמָן קָצוּב וְהִיא עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל, וּלְכָךְ הִזְכִּיר שְׁלֹמֹה “וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת”, הוּא עוֹלָמוֹ שֶׁל יוֹבֵל, כִּי אֵין הַדָּבָר אֶל לֹא תַכְלִית. וְכֵן דַּעַת דָּוִד אָבִיו עָלָיו הַשָּׁלוֹם מִמַּה שֶּׁכָּתוּב “לְפָנִים הָאָרֶץ יָסַדְתָּ וּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שָׁמָיִם הֵמָּה יֹאבֵדוּ וְאַתָּה תַעֲמֹד”, וּמִפְּנֵי שֶׁלֹּא תָּבִין כִּי הַסִּדּוּר הַזֶּה שֶׁל שְׁמִטּוֹת הָעוֹלָם יֵלֵךְ אֶל לֹא תַכְלִית, לְכָךְ הַפָּרָשָׁה מְסֻיֶּמֶת בְּנוּנִי”ן בִּתְחִלָּה וּבַסּוֹף לְבָאֵר כִּי יֵלֵךְ עַד הַיּוֹבֵל הַגָּדוֹל שֶׁהוּא אֶלֶף דּוֹר וְהָיָה הָעוֹלָם בָּטֵל וְיַחֲזוֹר לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְכֵן מוּבָא שָׁם (בראשית ג, כב) עַל דֶּרֶךְ הַקַּבָּלָה “הֵן הָאָדָם הָיָה”, כְּמוֹ “אִישׁ הָיָה”, “וּמֹשֶה הָיָה”, וּמִכָּאן רֶמֶז שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ [בַּשְּׁמִיטָה] הָרִאשׁוֹנָה, וּמִטַּעַם זֶה הִזְכִּירָה הַתּוֹרָה לֵדַת הַבָּנִים בִּלְשׁוֹן יְדִיעָה.

מֵאִידָךְ

ר’ חַיִּים וִיטַאל בְּ’שַׁעַר מַאֲמָרֵי רַשְׁבִּ”י’ (ריב) חוֹלֵק עַל זֶה, וּבִכְלַל הַדָּבָר הוּא לְהוֹדִיעֲךָ עִנְיַן טָעוּת אֶחָד נָפַל בְּפִי קְצַת הַמְקֻבָּלִים, כְּמוֹ סֵפֶר קָנֶה וְסֵפֶר בַּעַל הַתְּמוּנָה הָאוֹמְרִים כִּי שֶׁבַע שְׁמִיטוֹת יִהְיוּ בָּעוֹלָם וְכָל שִׁבְעָה אֶלֶף שָׁנָה הֵם שְׁמִיטָה אַחַת, וּכְבָר עָבְרָה שְׁמִיטָה רִאשׁוֹנִה, וַאֲנַחְנוּ עַתָּה בַּשְּׁמִיטָה הַב’ הָרוֹמֶזֶת אֶל סְפִירַת הַגְּבוּרָה, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה הֶאֱרִיכוּ בִּדְבָרִים אֲשֶׁר לֹא כֵן, וְעַתָּה אוֹדִיעֲךָ כִּי אֵין לְהַאֲמִין בַּדְּבָרִים הָאֵלּוּ וְסִבַּת מִי שֶׁהֱבִיאָם לִידֵי טָעוּת הַזֶּה יִתְבָּאֵר בִּדְבָרֵינוּ אֵלֶּה. דַּע כִּי כַּאֲשֶׁר הֶאֱצִיל הַמַּאֲצִיל הָעֶלְיוֹן אֶת הָעֶשֶׂר סְפִירוֹת דַּאֲצִילוּת הִנֵּה בִּתְחִלָּה הֶאֱצִיל אֶת הַשָּׁלֹש רִאשׁוֹנוֹת אֲשֶׁר כְּבָר יָדַעְתָּ כִּי אָז הוּא סוֹד שַׁבָּת הָעֶלְיוֹן, אֲבָל כַּאֲשֶׁר הֶאֱצִילָם לֹא הָיוּ בְּתִקּוּן גָּמוּר כְּפִי הַצֹּרֶךְ וְלָכֵן לֹא עָלָה בְּחֶשְׁבּוֹן וּמִסְפָּר יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה הַנִּזְכָּר, וְאַחַר כָּךְ בַּשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִית שֶׁהֵם שִׁבְעָה יָמִים אַחֵרִים הֶאֱצִיל שִׁבְעָה מְלָכִים הַנִּרְמָזִים בַּפָּסוּק “וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם”, וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שֶׁבְּסוֹף הַשָּׁבוּעַ הַזֹּאת נֶאֱצַל הַמֶּלֶךְ הַשְּׁמִינִי הַנִּקְרָא הֲדַד וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ מְהֵיטַבְאֵל, וּלְסִבַּת אֲשֶׁר שְׁלֹשָה הָרִאשׁוֹנוֹת לֹא הָיוּ מְתֻקָּנוֹת לָכֵן אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה מְלָכִים לֹא יָכְלוּ לִסְבֹּל אוֹר הַמַּאֲצִיל וְלָכֵן הָיוּ כֻּלָּם בְּחִינַת דִּינִין וָמֵתוּ וְנִתְבַּטְּלוּ, הַאָמְנָם כְּשֶׁיָּצָא הַמֶּלֶךְ הַשְּׁמִינִי הַנִּקְרָא הֲדַד יָצָא יוֹתֵר מְתֻקָּן מִכֻּלָּם כַּמְבֹאָר אֶצְלֵנוּ וְהַמֶּלֶךְ הַזֶּה הוּא בְּסוֹד הַיְסוֹד הַנִּקְרָא הֲדַד. וְאִתְבַּסְמוּ תִּקּוּנֵי נוּקְבָא בְּהַאי אַמָּה דְּאִקְרִי חֶסֶד, וְאָז יָצְאוּ בַּשָּׁבוּעַ הַשְּׁלִישִׁית שִׁבְעָה סְפִירוֹת תַּחְתּוֹנוֹת. אֲשֶׁר הֵם נִקְרָאִים אֶצְלֵנוּ בְּשֵׁם חֶסֶד גְּבוּרָה תִּפְאֶרֶת וְכוּ’, וּבָזֶה תָּבִין טָעוּת הַמְקֻבָּלִים הַנִּזְכָּרִים כִּי הֵם קִבְּלוּ מֵרַבּוֹתָם הַקַּדְמוֹנִים ז”ל כִּי הַשִּׁבְעָה סְפִירוֹת הָאֵלּוּ שֶׁאָנוּ קוֹרְאִים אוֹתָם חֶסֶד וּגְבוּרָה תִּפְאֶרֶת נֶצַח הוֹד יְסוֹד מַלְכוּת אֲשֶׁר הֵם סוֹד שִׁבְעָה אַלְפֵי שְׁנֵי דֶּהֱוֵי עָלְמָא, הִנֵּה הֵם נֶאֶצְלוּ אַחַר הַשִּׁבְעָה מְלָכִים הָרִאשׁוֹנִים הַנִּקְרָאִים מַלְכֵי אֱדוֹם, וּמִזֶּה טָעוּ לוֹמַר דְּאִם כֵּן נִמְצָא כִּי גַם בְּז’ מְלָכִים הָרִאשׁוֹנִים הַנִּקְרָאִים מַלְכֵי אֱדוֹם הָיָה בָּהֶם הֶמְשֵׁךְ שִׁבְעָה אֲלָפִים שָׁנָה אַחֵרִים כְּמוֹ שֶׁהָיוּ בְּאֵלּוּ הַשִּׁבְעָה סְפִירוֹת הָאַחֵרוֹת, וְנִמְצָא כִּי כְּבָר אָנוּ עַתָּה בִּשְׁמִיטָה שְׁנִיָּה. וּמִזֶּה הוֹסִיפוּ עוֹד לִטְעוֹת וְלוֹמַר שֶׁכֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי שְׁמִיטוֹת אִם כֵּן כָּךְ יִתְגַּלְגֵּל הָעוֹלָם עַד תַּשְׁלוּם שֶׁבַע שְׁמִיטוֹת וְאֵין הַדָּבָר כֵּן. אָמְנָם הַשִּׁבְעָה מְלָכִים דֶּאֱדוֹם לֹא נִמְשְׁכוּ רַק יוֹם שַׁבָּת אֶחָד בִּלְבָד [הַיְינוּ שִׁבְעָה יָמִים]. וְתֵכֶף בַּשָּׁבוּעַ הַשֵּׁנִית נֶאֶצְלוּ שִׁבְעָה סְפִירוֹת הָאַחֵרוֹת כַּנִּזְכָּר שֶׁהָיוּ מְתֻקָּנוֹת. וּכְנֶגֶד אֵלּוּ הַשִּׁבְעָה סְפִירוֹת יִמָּשֵׁךְ הָעוֹלָם שִׁבְעָה אֲלָפִים שָׁנָה וְאֵין עוֹד.

אודה מאד לכל מי שישלח לי הוספות על מאמר זה לזיכוי הרבים

בכדי להוציא לאור את המהדורה החדשה של ספר ‘סוד החשמל’ אנו זקוקים לעוד נרשמים. הנרשמים מראש יקבלו את הסט [4 כרכים] במחיר 80 ₪ בלבד. אין צורך לשלם מראש. נא להשאיר הודעה בתא קולי 0573109982. או בפקס 0737254480. או במייל fish@neto.net.il כמו כן אנו זקוקים לתרומות להדפסת עלונים. המעונינים בחוברת ‘פתח לסדור הרש”ש’ או ‘סוד החצי’ [כל חוברת 250 עמודים 5 ₪] ישאירו הודעה כנ”ל.

המעונינים לקבל בדואר אלקטרוני את מאמר צניעות האישה עם הוספות חדשות [סוד חיי האישות לאור הקבלה לנשואים בלבד], או את הגליון החודשי, ישלחו בקשה למייל.