Posts Tagged ‘תכלת’

הַתְּכֵלֶת וְכִסֵּא הַכָּבוֹד מְסַמְּלִים אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה

Sunday, September 5th, 2010

דף מתוך סדרת הספרים שעומדת לצאת אי”ה בקרוב

גליון פרשת קרח תש”ע   [מותר לצלם לזיכוי הרבים]

כָּתוּב

(במדבר טו, לט) “וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה’ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם” וְצָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ רְאִיַּת הַצִּיצִית מַזְכִּירָה לָאָדָם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, וְגַם אִם יֵשׁ בָּזֶה אֵיזֶה רֶמֶז בְּגִימַטְרִיָּא וְכוּ’ לְהַזְכִּיר אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, מַדּוּעַ זֶה מְשַׁכְנֵעַ אֶת הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְווֹת. וְכֵן צָרִיךְ לְהָבִין מַדּוּעַ נֶאֱמַר בִּלְשׁוֹן זָכָר “אֹתֹו” וְלֹא בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה אוֹתָן, וְכֵן צָרִיךְ לְהָבִין אֶת הַקֶּשֶׁר שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם לְפָרָשַׁת צִיצִית, כַּמּוּבָא בַּכָּתוּב (שם מא) “אֲנִי ה’ אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ'”.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (תרומה קמז.) תְּכֵלֶת הִיא חֲזָקָה, וְאֵין מִי שֶׁשּׁוֹלֵט עָלֶיהָ לְחַיִּים, שֶׁהִיא כִּסֵּא הַדִּין לִשְׁרוֹת בּוֹ דִּין חָזָק. וְכֵן שָׁם תְּכֵלֶת יֶרֶךְ שְׂמֹאל, וְכֵן שָׁם (קמט:) בַּיָּם נִצְבָּע בּוֹ גָּוֶן תְּכֵלֶת שֶׁהוּא כִּסֵּא דִּין, רוֹאִים שֶׁצֶּבַע הַתְּכֵלֶת מְסַמֵּל כִּסֵּא דִּין וּגְבוּרָה שֶׁנִּמְצָא בִּשְׂמֹאל, וְכִסֵּא דִּין הַכַּוָּנָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (שלח קעה:) מַהִי תְּכֵלֶת ר’ יְהוּדָה אוֹמֵר כִּסֵּא הַכָּבוֹד נִקְרֵאת, הַיְנוּ שֶׁתְּכֵלֶת וְכִסֵּא הַכָּבוֹד מְסַמְּלִים אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר ד, יג) שֶׁהַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְיָם וְיָם דּוֹמֶה לְרָקִיעַ וְרָקִיעַ דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד.

עַל

פִּי זֶה נִרְאֶה לְבָאֵר אֶת הַ“פְּתִיל תְּכֵלֶת”, שֶׁמָּצִינוּ בְּמִצְוַת צִיצִית, וּבַצִּיץ שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טו, לט) “וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת” (שמות כח, לו) “וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר וְגוֹ’ וְשַׂמְתָּ אֹתוֹ עַל פְּתִיל תְּכֵלֶת”, דְּהַלָּשׁוֹן צִיץ וְצִיצִית, הִיא מִלְּשׁוֹן לְהָצִיץ וּלְהִסְתַּכֵּל, שֶׁצָּרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בַּצִּיץ וּבַצִּיצִית, וְלִרְאוֹת אֶת הַתְּכֵלֶת, וּלְהִזָּכֵר בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁשָּׁם דָּנִים כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְשָׁם גּוֹזְרִים עַל עִנְיְנֵי הַשָּׂכָר וָעֹנֶשׁ וְכוּ’, וְזֶה יָבִיא אֶת הָאָדָם לְקִיּוּם תּוֹרָה וּמִצְווֹת. וְזֶה שֶׁכָּתוּב “וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה’ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם”, שֶׁעַל יְדֵי רְאִיַּת הַצִּיצִית וְהַתְּכֵלֶת, בָּאִים לְקִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת. וְלָכֵן כָּתוּב “וּרְאִיתֶם אֹתֹו” בִּלְשׁוֹן זָכָר וְלֹא אוֹתָן בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה, דְּצָרִיךְ לִרְאוֹת בַּצִּיצִית אֶת הַקָּבָּ”ה וְכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְעָלָיו נֶאֱמָר “וּרְאִיתֶם אֹתוֹ”.

וְכֵן

מוּבָא בַּזֹּהַר (שלח קעה.) וְעַל כֵּן עוֹלֶה בַּצִּיצִית גָּוֶן תְּכֵלֶת, שֶׁתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, מַה כִּסֵּא הַכָּבוֹד עוֹשֶׂה לָאָדָם שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר לְטָהֳרוֹ, אַף תְּכֵלֶת זֶה עוֹשֶׂה לָאָדָם שֶׁיֵּלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר בְּוַדַּאי. וְכֵן בַּצִּיץ מוּבָא בַּזֹּהַר (תצוה ריז: וכעין זה בזוהר ויקהל ריח:) וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מָה נִקְרָא צִיץ מַשְׁמָעוּתוֹ הִסְתַּכְּלוּת, לְהִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְכָל מִי שֶׁהִסְתַּכֵּל נָפְלוּ פָּנָיו מֵאֵימָה וְהָיָה נִשְׁבָּר לִבּוֹ, וְכֵן כָּתוּב (שמות כח, לח) “וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד”, דְּיֵשׁ עִנְיָן שֶׁהַכֹּהֵן גָּדוֹל יִלְבַּשׁ אֶת הַצִּיץ כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר, כֵּיוָן שֶׁזֶּה מְעוֹרֵר אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִתְשׁוּבָה. וְכֵן הַכָּתוּב (תהילים טז, ח) “שִׁוִּיתִי הוי”ה לְנֶגְדִּי” בְּגִימַטְרִיָּא תְּכֵלֶת.

כָּתוּב

(במדבר לא, יז) “וְעַתָּה הִרְגוּ כָל זָכָר בַּטָּף וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ לְמִשְׁכַּב זָכָר הֲרֹגוּ” וּמְבָאֵר רַשִּׁ”י “וְכָל אִשָּׁה יֹדַעַת אִישׁ” רְאוּיָה לִבָּעֵל, וְלִפְנֵי הַצִּיץ הֶעֱבִירוּם וְהָרְאוּיָה לִבָּעֵל פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת, נִרְאֶה דְּלָכֵן הֶעֱבִירוּם לִפְנֵי הַצִּיץ דַּוְקָא, דְּהַתְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיץ מְסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה וְהַדִּין, וּמִי שֶׁהָיְתָה חַיֶּבֶת מִיתָה, הָיוּ פָּנֶיהָ מוֹרִיקוֹת לִפְנֵי הַצִּיץ.

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (ילקוט שלח תשנ) ר’ אֶלְעָזָר בְּר’ שִׁמְעוֹן אוֹמֵר לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ תְּכֵלֶת עַל שֵׁם שֶׁנִּתְכַּלּוּ הַמִּצְרִים בִּבְכוֹרֵיהֶם, דָּבָר אַחֵר עַל שֶׁכָּלוּ הַמִּצְרִים עַל הַיָּם, רַבִּי אוֹמֵר לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צִיצִית עַל שֵׁם שֶׁהֵצִיץ הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר “מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים”. רוֹאִים שֶׁהַלָּשׁוֹן תְּכֵלֶת הִיא מִלְּשׁוֹן כִּלּוּי וְדִין, וְצִיצִית הִיא מִלְּשׁוֹן הִסְתַּכְּלוּת לְהָצִיץ, וּכְשֵׁם שֶׁמִּדַּת הַגְּבוּרָה וְכִסֵּא הַכָּבוֹד הֵצִיצָה מִן הַחֲרַכִּים בְּמִצְרַיִם, עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ לְשָׁמְרָם, וּמֵאִידָךְ עָשְׂתָה דִּין בַּבְּכוֹרִים שֶׁל הַמִּצְרִים, כָּךְ אָנוּ צְרִיכִים לְהָצִיץ בַּצִּיצִית, וְלִזְכֹּר אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה הַזֹּאת שֶׁהָיְתָה בְּמִצְרַיִם, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל הַמִּצְווֹת, וְלָכֵן מַזְכִּירָה הַתּוֹרָה בְּפָרָשַׁת צִיצִית אֶת יְצִיאַת מִצְרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב “אֲנִי ה’ אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם”. כֵּיוָן שֶׁבִּיצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה הִתְגַּלּוּת שֶׁל מִדַּת הַגְּבוּרָה וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁשַּׁיֶּכֶת לַצִּיצִית.

וְכֵן

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תרומה קלה.) תְּכֵלֶת זֶה פֶּסַח שִׁלְטוֹן סוֹד הָאֱמוּנָה, מִפְּנֵי שֶׁהַתְּכֵלֶת לֹא שָׁלְטָה עַד שֶׁכִּלְּתָה וְהָרְגָה כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם. רוֹאִים שֶׁהַתְּכֵלֶת וּמִדַּת הַגְּבוּרָה, הִיא זוֹ שֶׁהָרְגָה אֶת בְּכוֹרֵי מִצְרַיִם. וְכֵן מָצִינוּ בְּ’מִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא’ (תרומה ה) תְּכֵלֶת שֶׁצּוֹבְעִין אוֹתוֹ בְּדָם, זֵכֶר לָאוֹת. הַיְינוּ כְּשֵׁם שֶׁיִּשְׂרָאֵל צָבְעוּ אֶת הַמַּשְׁקוֹף וְהַמְּזוּזוֹת בְּדָם, כָּךְ עוֹשִׂים זֵכֶר לָזֶה וְצוֹבְעִים אֶת חוּטֵי הַתְּכֵלֶת בְּדַם הַחִלָּזוֹן.  וְכֵן הָאֵשׁ שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה טִבְעָהּ לְכַלּוֹת כָּל דָּבָר כְּמוֹ תְּכֵלֶת. וְכֵן הַכָּתוּב “חוֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ” בְּגִימַטְרִיָּא תְּכֵלֶת.

מָצִינוּ

בְּרַשִּׁ”י (במדבר טו, מא) “פְתִיל תְּכֵלֶת”, עַל שֵׁם שִׁכּוּל בְּכוֹרוֹת, תַּרְגּוּם שֶׁל שִׁכּוּל תִּכְלָא, וּמַכָּתָם הָיְתָה בַּלַּיְלָה, וְכֵן צֶבַע הַתְּכֵלֶת דּוֹמֶה לָרָקִיעַ הַמַּשְׁחִיר לְעֵת עֶרֶב. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַתְּכֵלֶת מְרַמֶּזֶת עַל הַלַּיְלָה, וּבַלַּיְלָה הָרָקִיעַ מְקַבֵּל צֶבַע תְּכֵלֶת, דְּבַלַּיְלָה שׁוֹלֶטֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה בִּבְחִינַת תְּכֵלֶת, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (וילך רפד.), וּמִמֵּילָא זֶה הַזְּמַן שֶׁהַתְּכֵלֶת פּוֹעֶלֶת בָּעוֹלָם. וְכֵן מָצִינוּ בַּ’הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח’ אֹמֶץ גְּבוּרוֹתֶיךָ הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה.

וְכֵן

מוּבָא בְּפרע”ח לְהָאֲרִיזַ”ל (הברכות ע’ מב) שֶׁיָּד חֲזָקָה מְסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וּבִיצִיאַת מִצְרַיִם מָצִינוּ כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הַלָּשׁוֹן יָד חֲזָקָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות ו, א) “כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ”, וְכֵן הַכָּתוּב (שם יג, ט) “כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ הוי”ה מִמִּצְרָיִם” ס”ת יָ”ד כֵּהָ”ה הַמְסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘חַשְׁמַל דָּם’. וְכֵן יָ”ד כֵּהָ”ה מְרֻמֶּזֶת בַּכָּתוּב (בראשית נ, כד) “וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת” בְּדִלּוּג ג’ אוֹתִיּוֹת. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (השמטות רסא:) שֶׁיְּצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה דֶּרֶךְ מִדַּת הַבִּינָה, שֶׁהִיא שֹׁרֶשׁ מִדַּת הַגְּבוּרָה.

וְכֵן

שָׁמַעְתִּי מִמו”ר הָרה”צ ר’ פִישְׁל אַיְיזֶנְבַּךְ זצוק”ל, שֶׁבִּקְרִיעַת יַם סוּף מָצִינוּ לָשׁוֹן “יָד הַגְּדוֹלָה” שֶׁמְּסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַחֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות יד, לא) “וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה’ בְּמִצְרַיִם” דְּבִקְרִיעַת יַם סוּף פָּעֲלָה גַּם מִדַּת הַחֶסֶד הַנִּרְמֶזֶת בְּשֵׁם ע”ב הַיּוֹצֵא מֵהַפְּסוּקִים שֶׁל קְרִיעַת יַם סוּף “וַיִּסַּע וַיָּבֹא וַיֵּט”. מַה שֶּׁאֵין כֵּן יְצִיאַת מִצְרַיִם הָיְתָה דֶּרֶךְ מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן מָצִינוּ בִּקְרִיעַת יַם סוּף (שמות טו ו) “יְמִינְךָ ה’ נֶאְדָּרִי בַּכּחַ יְמִינְךָ ה’ תִּרְעַץ אוֹיֵב”, וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (תיקונים קיט:) בְּיַמִּינָא אִיתְּבַּקְעָא יַמָּא. וְכֵן מָצִינוּ בְּזֹהַר חָדָשׁ (תיקונים קטו.) שֶׁהַכָּתוּב “מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם הוי”ה” ר”ת בְּגִימַטְרִיָּא חֶסֶד לְרַמֵּז עַל מִדַּת הַחֶסֶד שֶׁפָּעֲלָה בִּקְרִיעַת יַם סוּף.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (מנחות מד.) מִצְוָה אַחַת צִוָּנוּ ה’ אֱלֹהֵינוּ וְצִיצִית שְׁמָהּ, וּכְתִיב בָּהּ אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם שְׁתֵּי פְּעָמִים, אֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לִפָּרַע וַאֲנִי הוּא שֶׁעָתִיד לְשַׁלֵּם שָׂכָר. מְסֻפָּר שָׁם עַל אֶחָד שֶׁמִּצְוַת צִיצִית הִצִּילָה אוֹתוֹ מֵחֵטְא שֶׁל זְנוּת, וְרוֹאִים שֶׁהַצִּיצִית הִזְכִּירָה לוֹ אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וְשָׂכָר וָעֹנֶשׁ, וְזֶה מָנַע אוֹתוֹ מֵהַחֵטְא, וְהוּא לָמַד אֶת זֶה מֵהַכָּתוּב “אֲנִי ה’ אֱלֹהֵיכֶם”, שֶׁנֶּאֱמַר עַל יְצִיאַת מִצְרַיִם בְּפָרָשַׁת צִיצִית, כֵּיוָן שֶׁבְּמִצְרַיִם הָיְתָה הִתְגַּלּוּת מִדָּה זוֹ. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ב”מ סא:) אָמַר הַקָּבָּ”ה אֲנִי הוּא שֶׁהִבְחַנְתִּי בֵּין טִפָּה שֶׁל בְּכוֹר לְטִפָּה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל בְּכוֹר אֲנִי עָתִיד לִפָּרַע וְכוּ’ רוֹאִים שֶׁבְּמִצְרַיִם נִתְגַּלְּתָה מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁל כִּסֵּא הַכָּבוֹד שָׂכָר וָעֹנֶשׁ.

מוּבָא

בִּ’תְשׁוּבוֹת הָרַשְׁבָּ”א’ (ח”א תתעח) הָעִקָּר הוּא הַתְּכֵלֶת, מִכָּל מָקוֹם בְּרָכָה מְבָרְכִינַן עֲלַיְיהוּ לְהִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית מִסָּפֵק, כִּי אֵין זֶה אֶלָּא סָפֵק בְּרָכָה לְבַטָּלָה. רוֹאִים שֶׁהָעִקָּר בַּצִּיצִית הוּא חוּטֵי הַתְּכֵלֶת, וְלֹא חוּטֵי הַלָּבָן, וְאָנוּ שֶׁאֵין לָנוּ תְּכֵלֶת אָנוּ מְבָרְכִים מִסָּפֵק. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ דְּעִקַּר תַּכְלִית הַצִּיצִית הוּא חוּטֵי הַתְּכֵלֶת, שֶׁמַּזְכִּירִים אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד וּמִדַּת הַגְּבוּרָה, שֶׁמֵּבִיא לְקִיּוּם כָּל הַמִּצְווֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן חוּטֵי הַלָּבָן שַׁיָּכִים לַיָּמִין, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (תיקונים קכז.). וּמְדֻיָּק בַּכָּתוּב “הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ”, שֶׁהַתְּכֵלֶת יִהְיֶה לְצִיצִית לְהִסְתַּכֵּל, “וּרְאִיתֶם אֹתוֹ אֶת הַתְּכֵלֶת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘בֶּן אִישׁ חַי’ (שנה ראשונה פ’ נח) נָכוֹן לְהִסְתַּכֵּל בַּצִּיצִית, וִיכַוֵּן וִיצַיֵּר בְּמַחְשַׁבְתּוֹ כְּאִלּוּ יֵשׁ בָּהֶם חוּט מַרְאֵה תְּכֵלֶת. וְכֵן מוּבָא בַּסמ”ג (עשה כו) שֶׁהַתְּכֵלֶת בָּא מִדָּג חִלָּזוֹן שֶׁנִּמְצָא בְּיָם הַמֶּלַח. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘מַעֲלַת הַגְּבוּרוֹת’ שֶׁמֶּלַח וְיַם הַמֶּלַח מְסַמְּלִים אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה.

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא קרח ב) קָפַץ קֹרַח וְאָמַר לְמשֶׁה אַתָּה אוֹמֵר “וְנָתְנוּ עַל צִיצִת וְגוֹ'”, טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת מַה הִיא שֶׁיְּהֵא פּוֹטְרָהּ מִן צִיצִית, א”ל משֶׁה חַיֶּבֶת בְּצִצִּית, א”ל קֹרַח, טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת אֵינָהּ פּוֹטֶרֶת עַצְמָהּ, וְאַרְבָּעָה חוּטִין פּוֹטֵר אוֹתָהּ, א”ל דְּבָרִים אֵלּוּ לֹא נִצְטַוִּיתָ עֲלֵיהֶם, וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָם. נִרְאֶה לְבָאֵר שֶׁקֹּרַח טָעַן כֵּיוָן שֶׁכָּל תַּכְלִית הַחוּטִים כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ אֶת הַתְּכֵלֶת וְיִזְכְּרוּ אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, הֲרֵי בְּטַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, הוּא רוֹאֶה תְּכֵלֶת, וּלְשֵׁם מָה צָרִיךְ חוּטִים. וְעָנָה לוֹ משֶׁה שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁעַל פִּי סְבָרָה הוּא צוֹדֵק, אֲבָל לֹא נִצְטַוִּיתָ וּמִלִּבְּךָ אַתָּה בּוֹדְאָם. וְכֵן הִצְטַרְפוּ לְקֹרַח בְּמַחְלָקְתוֹ נֶגֶד משֶׁה מָאתַיִם וַחֲמִשִּׁים רָאשֵׁי סַנְהֶדְרָאוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (במדבר טז, ב) “וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם נְשִׂיאֵי עֵדָה” וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘סוֹד הַחֵצִי שֶׁהַסַּנְהֶדְרִין שַׁיָּכִים לְמִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁחוֹתֶכֶת אֶת הַדִּין לָכֵן הֵם הִרְגִּישׁוּ מְשִׁיכָה לְהִתְחַבֵּר עִם קֹרַח.

מוּבָא

בְּלק”ת (שלח מו: ואילך, קרח נב. ואילך) עַל מִצְוַת צִיצִית שֶׁהַטַּלִּית הוּא בִּבְחִינַת אוֹר מַקִּיף – סוֹבֵב כָּל עָלְמִין, וּמִמֶּנּוּ נִמְשָׁכִים ל”ב חוּטֵי הַצִּיצִית שֶׁהֵם כְּנֶגֶד ל”ב נְתִיבוֹת חָכְמָה, שֶׁיּוֹרְדִים לְמַטָּה בִּבְחִינַת חוּטִים, וְחוּטֵי הַלָּבָן מְסַמְּלִים אֶת הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד, וְחוּטֵי הַתְּכֵלֶת מְסַמְּלִים אֶת הַגְּבוּרָה, וְכֵיוָן שֶׁהַכֹּהֲנִים שַׁיָּכִים לַיָּמִין, לָכֵן הַשְׁפָּעַת אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ זְקַן אַהֲרֹן הַמְּרַמֵּז עַל חוּטֵי אַהֲרֹן, הָיְתָה הַשְׁפָּעַת הַחֶסֶד שֶׁמִּצַּד הַיָּמִין, מַה שֶּׁאֵין כֵּן קֹרַח וְהַלְּוִיִּים, שֶׁשַּׁיָּכִים לַשְּׂמֹאל, הָיָה אָסוּר לָהֶם לְהַשְׁפִּיעַ, דְּהַשְׁפָּעָתָם בָּעוֹלָם הַזֶּה תִּהְיֶה דִּינִים קָשִׁים חַס וְשָׁלוֹם, לָכֵן נִקְרָא קֹרַח, מִלְּשׁוֹן קָרְחָה, לְלֹא שְׂעָרוֹת וְחוּטִים, וְקֹרַח חָלַק עַל מֹשֶׁה וְטָעַן שֶׁטַּלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת פְּטוּרָה מִצִּיצִית, הַיְינוּ כֵּיוָן שֶׁהוּא שַׁיָּךְ לַתְּכֵלֶת הַמְּסַמֶּלֶת אֶת הַגְּבוּרָה, הֲרֵי הוּא בִּבְחִינַת טַלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת, וּמִמֵּילָא אַף שֶׁאֵין לוֹ חוּטִים, שֶׁהוּא קֵרֵחַ, הוּא כָּשֵׁר וְיָכוֹל לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל, כֵּיוָן שֶׁטַּלִּית שֶׁכֻּלָּהּ תְּכֵלֶת – קֹרַח, פְּטוּרָה מִצִּיצִית.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן סִבְּבוּ מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁלֹּא יִמָּצֵא תְּכֵלֶת בִּזְמַן הַגָּלוּת, וְלֹא יָשִׂימוּ חוּטֵי תְּכֵלֶת בַּצִּיצִית, דְּחוּטֵי הַתְּכֵלֶת מְסַמְּלִים אֶת הַשְׁפָּעַת הַגְּבוּרוֹת כְּדִלְעֵיל, לָכֵן בִּזְמַן הַגָּלוּת שֶׁהַשְׁפָּעַת הַגְּבוּרָה הִיא דִּינִים קָשִׁים, אֵין מָקוֹם לְהַשְׁפָּעָה זוֹ כְּדִלְעֵיל. מַה שֶּׁאֵין כֵּן לֶעָתִיד לָבוֹא כְּשֶׁהַגְּבוּרוֹת יִתְהַפְּכוּ לַחֲסָדִים, וְהָרַע יֵהָפֵךְ לְטוֹב, יַחְזְרוּ צֶבַע הַתְּכֵלֶת וְחוּטֵי הַתְּכֵלֶת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אֱמוּנַת עִתֶּיךָ’ (תש”ס ע’ י) בְּשֵׁם הָאֲרִיזַ”ל שֶׁאֵין תְּכֵלֶת בִּזְמַן הַגָּלוּת, דִּתְכֵלֶת דּוֹמָה לָרָקִיעַ. וּבִזְמַן הַגָּלוּת שֶׁהָרָקִיעַ אֵינוֹ בָּהִיר בָּטֵל עִנְיַן הַתְּכֵלֶת.

נִרְאֶה

דְּחוּטֵי הַתְּכֵלֶת שֶׁבַּצִּיצִית הַמְסַמְּלִים אֶת חוּטֵי הַגְּבוּרָה שֶׁבַּחֶסֶד גַּם מַשְׁפִּיעִים אֶת הַשְׁפָּעַת הַפַּרְנָסָה הַגַּשְׁמִית הַבָּאָה מִצַּד הַגְּבוּרָה. וְלָכֵן הַכָּתוּב (תהילים קטו, יב) “יְבָרֵךְ אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל” ס”ת תְּכֵלֶ”ת. וְכֵן קֹרַח הָיָה עָשִׁיר בְּמָמוֹן גַּשְׁמִי, כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (סנהדרין קי.) דְּשֹׁרֶשׁ נִשְׁמַת קֹרַח הָיְתָה מֵחוּטֵי הַתְּכֵלֶת כְּדִלְעֵיל, מִמֵּילָא הָיָה לוֹ בְּשֶׁפַע אֶת הַשְׁפָּעַת חוּטִים אֵלּוּ.

מָצִינוּ

בַּמִּדְרָשׁ (תנחומא קרח י) שֶׁאִשְׁתּוֹ שֶׁל אוֹן בֶּן פֶּלֶת הִצִּילָה אוֹתוֹ עַל יְדֵי שֶׁפָּרְעָה אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ בְּפֶתַח הַבַּיִת, וְאַנְשֵׁי קֹרַח שֶׁבָּאוּ לְקַחְתּוֹ הִתְרַחֲקוּ מֵהַבַּיִת בִּגְלַל זֶה. נִרְאֶה דְּיֵשׁ כָּאן רֶמֶז שֶׁאַנְשֵׁי קֹרַח שֶׁהֵם בִּבְחִינַת אַנְשֵׁי הַקָּרְחָה, לְלֹא שְׂעָרוֹת, הִתְרַחֲקוּ מִשְּׂעַר הָאִשָּׁה הַמְּסַמֵּל אֶת שְׂעַר הַגְּבוּרָה. כְּפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּזֹהַר (תיקונים קכד.) שֶׁשְּׂעַר הָאִשָּׁה הוּא בְּאוֹתָהּ בְּחִינָה שֶׁל שְׂעַר הַלְוִיִּם, וְכֵּיוָן שֶׁהַמִּצְוָה שֶׁלָּהֶם הָיְתָה לְבָעֵר אֶת שְׂעַר הַגְּבוּרָה הֵם הִתְרַחֲקוּ מִשְּׂעַר זֶה.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן הַבֶּגֶד הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַכֹּהֵן גָּדוֹל, הָיָה הַמְּעִיל, שֶׁהָיָה כֻּלּוֹ תְּכֵלֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות כח, לא) “וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת”, כְּדֵי שֶׁהָעוֹלִים לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ, יִרְאוּ אֶת הַתְּכֵלֶת עַל הַכֹּהֵן גָּדוֹל וְיִזְכְּרוּ אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פקודי רלא.) שֶׁהַכֹּהֵן הוּא יָמִין, לָכֵן לָבַשׁ מְעִיל תְּכֵלֶת, לְהַכְלִיל שְׂמֹאל בְּיָמִין. וְרוֹאִים שֶׁמְּעִיל הַתְּכֵלֶת סִמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְנִרְאֶה דְּלָכֵן הַמְּעִיל תְּכֵלֶת הָיָה מִלְמַעְלָה עַד לְמַטָּה, וְנָשַׁק אֶת רַגְלֵי הַכֹּהֵן, לְסַמֵּל שֶׁהַשְׁפָּעַת הַתְּכֵלֶת וְהַגְּבוּרוֹת, יוֹרֶדֶת עַד לְמַטָּה מַטָּה. דְּמַה שֶּׁיּוֹתֵר לְמַטָּה זֶה יוֹתֵר צִמְצוּם, וְיוֹתֵר שַׁיָּךְ לְמִדַּת הַגְּבוּרָה.

וְכֵן

מוּבָא בְּ’תוֹרָה אוֹר’ (משפטים עז.) לֶהֱיוֹת הַמְשָׁכַת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ לְמַטָּה, לְהִתְהַוּוּת עוֹלָמוֹת הַנִּפְרָדִים, נִקְרֵאת הַמְשָׁכָה זוֹ בְּחִינַת יְשִׁיבָה, שֶׁהִיא הַשְׁפָּלָה וְהַמְשָׁכָה עַל יְדֵי הַכִּסֵּא, כס-א שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבוּשׁ, לְהַלְבִּישׁ וּלְהַעֲלִים הָאוֹר וְחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת אָלֶ”ף אַלּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם, לִהְיוֹת אֵל מִסְתַּתֵּר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הִתְהַוּוּת הַיֵּשׁ וְדָבָר נִפְרָד, רוֹאִים שֶׁהַכִּסֵּא מְסַמֵּל אֶת הַצִּמְצוּם וְהַכִּסּוּי בַּבְּרִיאָה, שֶׁשַּׁיָּךְ לַשְּׂמֹאל. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (ויחי רמג:) שֶׁכִּסֵּא הַכָּבוֹד הוּא בִּבְחִינַת “כִּסֵּא שֵׁן”, וּמוּבָא בְּ’שַׁעַר הַכַּוָּנוֹת’ לְהָאֲרִיזַ”ל (ר”ה ח”ב ע’ רסד) שֶׁשִּׁנַּיִם מְסַמְּלוֹת אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (יומא פו.) גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמַּגַּעַת עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, רוֹאִים שֶׁעַל יְדֵי תְּשׁוּבָה הוֹפְכִים אֶת הַזְּדוֹנוֹת לִזְכֻיּוֹת, וּמַמְתִּיקִים אֶת הַדִּינִים וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁבָּאִים מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְכֵן הַכָּתוּב (דהי”ב ו, כה) “וְסָלַחְתָּ לְחַטַּאת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל” ס”ת תְּכֵלֶ”ת דִּסְלִיחַת הָעֲוֹנוֹת מַשְׁפִּיעָה עַל חוּטֵי הַתְּכֵלֶת לְהַמְתִּיק אֶת הַדִּינִים.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן מַזְכִּירִים בְּבִרְכַּת ‘אֲשֶׁר יָצַר’ אֶת כִּסֵּא הַכָּבוֹד גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ שֶׁאִם יִפָּתֵחַ אֶחָד מֵהֶם אוֹ יִסָּתֵם אֶחָד מֵהֶם וְכוּ’, כֵּיוָן שֶׁבְּכִסֵּא הַכָּבוֹד נִגְזָרִים עִנְיְנֵי הַשָּׂכָר וָעֹנֶשׁ, שֶׁכְּלוּלִים בְּתוֹכָם עִנְיְנֵי בְּרִיאוּת הַגּוּף, לָכֵן מַזְכִּירִים אֶת זֶה בִּבְרָכָה זוֹ.

מָצִינוּ

בְּרַשִּׁ”י (שמות יט, כ) “וַיֵּרֶד ה’ עַל הַר סִינַי” מְלַמֵּד שֶׁהִרְכִּין שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים וְהִצִּיעָן עַל גַּבֵּי הָהָר, וְיָרַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד עֲלֵיהֶם. נִרְאֶה לְבָאֵר עִנְיַן כִּסֵּא הַכָּבוֹד בְּמַתַּן תּוֹרָה, דְּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (מכות כד.) אָנֹכִי וְלֹא יִהְיֶה לְךָ מִפִּי הַגְּבוּרָה שְׁמַעֲנוּם, וְרוֹאִים שֶׁהָיְתָה הִתְגַּלּוּת שֶׁל מִדַּת הַגְּבוּרָה, וּמִמֵּילָא הָיָה שָׁם כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְכֵן מוּבָא בָּרַמְבַּ”ן (שם יג) שֶׁתְּקִיעַת שׁוֹפָר בְּמַתַּן תּוֹרָה הָיְתָה בְּאֵילוֹ שֶׁל יִצְחָק, שֶׁזֹּאת הָיְתָה תְּקִיעָה בִּבְחִינַת הַגְּבוּרָה, שֶׁשַּׁיֶּכֶת לְיִצְחָק. וְכֵן מוּבָא בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי (שמות לא, יח) “וַיִּתֵּן אֱלֹהִים אֶל משֶׁה”, וְהוּא נִמְשָׁךְ אֶל הַשֵּׁם הַנִּזְכָּר בְּסוֹף הַפָּסוּק “בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים”, כִּי הַדִּבּוּר בְּסִינַי, גַּם מַעֲשֵׂה הַלּוּחוֹת, גַּם הַמִּכְתָּב הַכֹּל הָיָה בַּשֵּׁם אֱלֹהִים וְכו’. וְיָדוּעַ כִּי הַלּוּחוֹת הָיוּ שֶׁל סְנַפִּירְנוֹן, וְלֻקְּחוּ מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְכֵן מָצִינוּ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד “כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא”, וּמִלַּת “לֻחֹת” בְּא”ת ב”ש כִּסֵּא וּלְכָךְ שְׁכִינָה שׁוֹרָה עֲלֵיהֶם כְּמוֹ עַל כִּסֵּא. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁמַּתַּן תּוֹרָה הָיָה עַל יְדֵי מִדַּת הַגְּבוּרָה, לָכֵן הַלּוּחוֹת נֶחְצְבוּ מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד שֶׁשַּׁיָּךְ לְמִדַּת הַגְּבוּרָה, וְלָכֵן נִתְּנוּ בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה בַּשֵּׁם אֱלֹהִים. וְכֵן מוּבָא שָׁם בְּרַבֵּנוּ בַּחְיֵי שֶׁבִּשְׁתֵּי הַלּוּחוֹת הָיוּ רי”ו טְפָחִים כְּמִנְיַן גְּבוּרָה. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘נִפְלָאוֹת מִתּוֹרָתֶךָ’ (עֵרֶךְ דִּין) שֶׁהַכָּתוּב (שמות יט, ח) “כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר הוי“ה נַעֲשֶׂה” ר”ת דִּי”ן.

מָצִינוּ

בִּירוּשַׁלְמִי (שקלים ו.) אָמַר ר’ מֵאִיר כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֵשׁ הוֹצִיא הַקָּבָּ”ה מִתַּחַת כִּסֵּא כְּבוֹדוֹ וְהֶרְאָה לְמשֶׁה, וְאָמַר לוֹ “זֶה יִתְּנוּ” כָּזֶה יִתְּנוּ. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַמַּטְבֵּעַ בָּא מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, דְּעִנְיְנֵי הָעשֶׁר וְהַמַּטְבְּעוֹת, בָּאִים מִצַּד הַגְּבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (משלי ג, טז) “בִּשְׂמֹאולָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד”. לָכֵן הַמַּטְבֵּעַ יָצָא מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן מַטְבֵּעַ הִיא מִלְּשׁוֹן טֶבַע, דְּהַמַּטְבֵּעַ שַׁיֶּכֶת לְעוֹלַם הַטֶּבַע, וְהַטֶּבַע בְּגִימַטְרִיָּא אֱלֹהִים הַמְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן מְבָאֵר שֶׁהַלָּשׁוֹן טֶבַע הִיא מִלְּשׁוֹן “טֻבְּעוּ בְיַם סוּף”, “טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ”, שֶׁהִיא לְשׁוֹן כִּסּוּי, דְּהַטֶּבַע וְשֵׁם אֱלֹהִים מְכַסִּים אֶת הָאוֹר הָאֱלֹקִי שֶׁלֹּא יֵרָאֶה בָּעוֹלָם. וְכֵן כִּסֵּא הַכָּבוֹד מְרַמֵּז עַל כִּסּוּי זֶה כְּדִלְעֵיל.

מָצִינוּ

בַּגְּמָ’ (ברכות נט.) בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּבָּ”ה זוֹכֵר אֶת בָּנָיו שֶׁשְּׁרוּיִם בְּצַעַר בֵּין אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דּוֹחֵק אֶת רַגְלָיו תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר “כֹּה אָמַר ה’ הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי”, נִרְאֶה לְבָאֵר, שֶׁהַקָּבָּ”ה דּוֹחֵק אֶת רַגְלָיו תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד, לִרְמֹז שֶׁעִנְיְנֵי הַיִּסּוּרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שָׁרְשָׁם מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁבָּאָה מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְהַכֹּל בְּתַכְלִית הַטּוֹב כְּדֵי לְזַכְּכָם, וּלְהֵיטִיב לָהֶם בְּאַחֲרִיתָם.

כָּתוּב

(בראשית מג, יד) “וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר שָׁכֹלְתִּי שָׁכָלְתִּי”, וּבַתַּרְגּוּם שָׁם וַאֲנָא כְּמָא דִאִתְכֵּלִית תְּכֵלִית, רוֹאִים שֶׁהַמִּלָּה שָׁכָלְתִּי הִיא מִלְּשׁוֹן תְּכֵלֶת. וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ כֵּיוָן שֶׁעִנְיַן הַשְּׁכוֹל וְהַצַּעַר בָּא מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה, לָכֵן זֶה בִּבְחִינַת תְּכֵלֶת וּגְבוּרָה.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (שלח קעה.) הַתְּכֵלֶת הִיא כִּסֵּא לְבֵית דָּוִד, וְתִקּוּן שֶׁלּוֹ, וְזֶה הִיא הַיִּרְאָה מִלִּפְנֵי ה’ לְהִתְיָרֵא מֵהַמָּקוֹם הַהוּא, וְזֶה הַכִּסֵּא שֶׁדָּנִים בּוֹ דִּינֵי נְפָשׁוֹת. רוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר מְקַשֵּׁר אֶת דָּוִד הַמֶּלֶךְ וְאֶת כִּסֵּא דָּוִד, לַתְּכֵלֶת וּלְכִסֵּא הַכָּבוֹד, נִרְאֶה לְבָאֵר דִּכְשֵׁם שֶׁבָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן מִדַּת הַגְּבוּרָה וְהַדִּין, מִתְגַּלֵּית בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ יְרֵאִים וְיֵלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר, כָּךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִתְגַּלָּה הַגְּבוּרָה וְהַדִּין בְּכִסֵּא דָּוִד, שֶׁהָיָה דָּן דִּינִים, וְהָיוּ יְרֵאִים מִמֶּנּוּ, דְּהַמַּלְכוּת מַטִּילָה מוֹרָא עַל הָעָם, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (פנחס רכז.) זוֹ הַתְּכֵלֶת הִיא דִּין, דִּינָא דְמַלְכוּתָא דִּינָא, רוֹאִים קֶשֶׁר בֵּין הַתְּכֵלֶת לְדִין הַמַּלְכוּת. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אַדֶּרֶת אֵלִיָּהוּ’ לַ’בֶּן אִישׁ חַי’ (פ’ אמור) שֶׁאֶתְרוֹג הַמְסַמֵּל אֶת הַמַּלְכוּת, אוֹתִיּוֹת אַתְּ גּוּר, דְּהַמַּלְכוּת מַטִּילָה פַּחַד וּמוֹרָא.

מָצִינוּ

בַּזֹּהַר (וארא כז:) דָּוִד כָּל הַיּוֹם הִתְעַסֵּק לְהַשְׁלִים דִּינִים, כְּדֵי לִכְלֹל שְׂמֹאל בַּיָּמִין, הַיְנוּ שֶׁדָּוִד הָיָה פּוֹסֵק דִּינִים בַּיּוֹם כֵּיוָן שֶׁהַדִּינִים הֵם שְׂמֹאל, וְדָוִד הָיָה מַכְלִיל אֶת הַשְּׂמֹאל בַּיָּמִין עַל יְדֵי שֶׁהָיָה דָּן בַּיּוֹם, בִּזְמַן שֶׁשּׁוֹלֶטֶת מִדַּת הַחֶסֶד, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּלַּיְלָה עָסַק בְּשִׁירוֹת וְתִשְׁבָּחוֹת, כַּמְבֹאָר בַּזֹּהַר שָׁם, רוֹאִים שֶׁהַדִּינִים שֶׁדָּוִד פָּסַק, הֵם בִּבְחִינַת שְׂמֹאל.

נִרְאֶה

דְּלָכֵן שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ הִיא מִצַּד הַשְּׂמֹאל שֶׁל יִצְחָק, כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר (וישלח קסח:), כֵּיוָן שֶׁתַּפְקִידוֹ שֶׁל דָּוִד לְיַצֵּג בָּעוֹלָם הַזֶּה אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה וְכִסֵּא הַכָּבוֹד, לָכֵן שֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ מִצַּד הַגְּבוּרָה. וְכֵן הֵבֵאנוּ בְּמַאֲמַר ‘הַשֻּׁלְחָן פֶּה’ מֵהַמִּדְרָשׁ שֶׁהַשֻּׁלְחָן בַּמִּשְׁכָּן הָיָה כְּנֶגֶד הַמַּלְכוּת, וְהַשֻּׁלְחָן הָיָה בַּצָּפוֹן, הַמְסַמֵּל אֶת הַשְּׂמֹאל.

כָּתוּב (דברי הימים ב’ יג, ה) “הֲלֹא לָכֶם לָדַעַת כִּי ה’ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל נָתַן מַמְלָכָה לְדָוִיד עַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם לוֹ וּלְבָנָיו בְּרִית מֶלַח”. בֵּאַרְנוּ בְּמַאַמְרֵי ‘מַעֲלַת הַגְּבוּרוֹת’ שֶׁהַמֶּלַח מְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה. נִרְאֶה דְּלָכֵן כָּתוּב עַל מַלְכוּת דָּוִד, “בְּרִית מֶלַח”, דְּשֹׁרֶשׁ דָּוִד מִצַּד הַגְּבוּרָה, לָכֵן הַבְּרִית עִם דָּוִד הִיא בְּרִית שֶׁל צַד הַגְּבוּרָה בְּרִית מֶלַח. וְכֵן מָצִינוּ עַל הַמָּשִׁיחַ כָּתוּב (תהילים כ, ז) “בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ”. וְכֵן קֵיסָר בְּגִימַטְרִיָּא שְׂמֹאל.

מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שלח קעה:) זוֹ הַתְּכֵלֶת הִיא סוֹד שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ, וְהַגָּוֶן שֶׁלָּהּ יוֹצֵא מִדָּג שֶׁהוֹלֵךְ בְּיָם כִּנֶּרֶת, וְעַל כֵּן כִּנּוֹר שֶׁל דָּוִד מְנַגֵּן מֵאֵלָיו, רוֹאִים שֶׁהַזֹּהַר מְקַשֵּׁר אֶת הַתְּכֵלֶת עִם כִּנּוֹר דָּוִד, שֶׁהוּא מִלְּשׁוֹן כִּנֶּרֶת, שֶׁמִּשָּׁם לוֹקְחִים אֶת הַדָּג לְצֶבַע הַתְּכֵלֶת. וְצָרִיךְ בֵּאוּר, מוּבָא בְּלק”ת לְהָאֲרִיזַ”ל (עקב ע’ רמח) שֶׁכִּנֶּרֶת בְּגִימַטְרִיָּא תרע”א שֶׁזֶּה שֵׁם אֲדֹנָ”י בְּמִלּוּי, דְּכִנֶּרֶת הִיא בִּבְחִינַת מַלְכוּת. וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות ג:) בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה הָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת רוּחַ צְפוֹנִית עַל כִּנּוֹרוֹ שֶׁל דָּוִד, וְהָיָה מְנַגֵּן, וְעַל יְדֵי זֶה הִתְעוֹרֵר דָּוִד לַעֲבוֹדַת ה’, נִרְאֶה דְּלָכֵן הָיְתָה מְנַשֶּׁבֶת רוּחַ צְפוֹנִית, הוֹאִיל וְהִיא בָּאָה מִצַּד הַצָּפוֹן וְהַשְּׂמֹאל, הִיא מַזְכִּירָה לְדָוִד שֶׁיֵּשׁ דִּינִים וְקִטְרוּגִים, וְצָרִיךְ לְהִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדַת ה’, וְלָכֵן מְקַשֵּׁר הַזֹּהַר אֶת כִּנּוֹר דָּוִד עִם הַתְּכֵלֶת, שֶׁבָּא מִיַּם כִּנֶּרֶת, דְּכִנּוֹר זֶה תַּפְקִידוֹ לְעוֹרֵר לְדָוִד אֶת עִנְיַן הַתְּכֵלֶת וְהַגְּבוּרוֹת שֶׁבָּאִים מִיַּם כִּנֶּרֶת שֶׁהוּא בִּבְחִינַת מַלְכוּת הַשַּׁיֶּכֶת לְמִדַּת הַגְּבוּרָה, כְּדֵי שֶׁיָּקוּם לַעֲבוֹדַת ה’. וְלָכֵן לָקְחוּ אֶת הַתְּכֵלֶת מִדָּג שֶׁחַי בְּיַם כִּנֶּרֶת, דְּכִנֶּרֶת מְסַמֶּלֶת אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת תְּכֵלֶת.

וְכֵן מוּבָא בְּלק”ת (מסעי צד:) רוּחַ צְפוֹנִית שֶׁהָיָה מְנַשֶּׁבֶת בְּכִנּוֹר דָּוִד הוּא הִתְעוֹרְרוּת הַגְּבוּרָה. וְכֵן הַכָּתוּב הַמְדַבֵּר עַל כִּסֵּא הַכָּבוֹד (תהילים צג, ב) “נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז” בְּגִימַטְרִיָּא כִּנּוֹר דְּכִנּוֹר דָּוִד מְסַמֵּל אֶת מִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁל כִּסֵּא הַכָּבוֹד. וְכֵן כִּנּוֹר דָּוִד בְּגִימַטְרִיָּא מִרְיָם דִּכְשֵׁם שֶׁכִּנּוֹר דָּוִד קָשׁוּר לְיַם כִּנֶּרֶת, כָּךְ מִרְיָם קְשׁוּרָה לְיַם כִּנֶּרֶת, כַּמּוּבָא בְּ’שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים’ לְהָאֲרִיזַ”ל (הקדמה לז) שֶׁבְּאֵרָהּ שֶׁל מִרְיָם נִמְצָא בְּיַם כִּנֶּרֶת. וְכֵן מִרְיָם הָיְתָה אַחַת הָאִמָּהוֹת שֶׁל בֵּית דָּוִד. כַּמּוּבָא בַּגְּמָ’ (סוטה יא:) וְהַמַּהַרְשָׁ”א שָׁם מְבָאֵר (ד”ה דדוד) שֶׁדָּוִד הָיָה נֶכֶד שֶׁל מִרְיָם מִצַּד אִמּוֹ. וְכֵן מוּבָא בְּסֵפֶר ‘אֱמוּנַת עִתֶּיךָ’ (תש”ס ע’ רסה) שֶׁיְּהוּדָה תָּמָר בְּגִימַטְרִיָּא כִּנֶּרֶת.

[בַּמַּאֲמָר הַמֻּסְגָּר נִרְאֶה דְּיֵשׁ רֶמֶז בַּכָּתוּב (דברים ב, ט) “לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה”, שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא מִבָּנָיו שֶׁל לוֹט, יָרַשׁ אֶת מִדַּת הָעֵר בַּעֲבוֹדַת ה’, לָקוּם בַּחֲצוֹת לַיְלָה וְכוּ’.]

כָּתוּב (ירמיה א, יד) “מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה” רוֹאִים שֶׁמִּצַּד הַצָּפוֹן וְהַגְּבוּרוֹת, בָּאוֹת הָרָעוֹת וְהַגְּבוּרוֹת לָעוֹלָם. וְכֵן כָּתוּב (יחזקאל א, ד) “וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן”. רוֹאִים שֶׁהַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁנִּקְרָא רוּחַ סְעָרָה בָּא מִן הַצָּפוֹן. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (שלח קעג:) כָּתוּב “מִצָּפוֹן תִּפָּתַח הָרָעָה” וּבַצָּפוֹן מַכֶּה שֶׁמִּשָּׁם יוֹצְאִים כָּל דִּינִים, וְכָל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת. נִרְאֶה דְּלָכֵן הַכִּנֶּרֶת נִמְצֵאת בַּצַּד הַצְּפוֹנִי שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, לְסַמֵּל שֶׁהִיא שַׁיֶּכֶת לַצָּפוֹן, שֶׁשָּׁם מְקוֹם הַגְּבוּרָה וְהַתְּכֵלֶת. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (שבת לט.) שֶׁיֵּשׁ קֶשֶׁר בֵּין טְבֶרְיָה לַגֵּיהִנָּם הַשַּׁיָּךְ לְמִדַּת הַגְּבוּרָה דְּחַמֵּי טְבֶרְיָה עוֹבְרִים עַל פֶּתַח גֵּיהִנָּם.

מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (מגילה ו.) כִּנֶּרֶת זוֹ גִּנּוֹסָר, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ כִּנֶּרֶת דִמְתִיקִי פֵּירָא כְּקָלָא דְכִּינָּרִי, הַיְנוּ שֶׁקּוֹרְאִים לְגִנּוֹסָר בַּשֵּׁם כִּנֶּרֶת, בִּגְלַל פֵּרוֹת גִּנּוֹסָר הַמְּתוּקִים כְּמוֹ קוֹל הַכִּנּוֹרוֹת. וּמָצִינוּ בַּגְּמָ’ (ברכות מד.) שֶׁהַמִּשְׁנָה שָׁם קוֹרֵאת לְפֵרוֹת גִּנּוֹסָר בַּשֵּׁם מָלִיחַ, הֱיוֹת שֶׁמֵּרֹב מְתִיקוּתָם צָרִיךְ לְאָכְלָם בְּמֶלַח. נִרְאֶה לְבָאֵר עוֹד טַעַם מַדּוּעַ הַמִּשְׁנָה קוֹרֵאת לְפֵרוֹת גִּנּוֹסָר בַּשֵּׁם מָלִיחַ, דְּשָׁרְשָׁם מִצַּד הַגְּבוּרָה שֶׁהִיא בִּבְחִינַת מֶלַח.

וְהֶעִירַנִי הָרה”צ ר’ מָרְדֳּכַי צוּקֶרְמַן זַצַ”ל שֶׁלָּכֵן רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת דַּוְקָא בְּכִנּוֹר דָּוִד, לְסַמֵּל שֶׁאֵצֶל דָּוִד הָרָע וְהַצָּפוֹן נֶהְפְּכוּ לְטוֹב, וְשִׁמְּשׁוּ כְּדֵי לְהָעִיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת ה’. נִרְאֶה דְּזֶה מְדֻיָּק מֵרַשִּׁ”י (יבמות עא:) רוּחַ צְפוֹנִית לֹא חַמָּה וְלֹא צוֹנֶנֶת, וּמְבֹאָר שָׁם בַּגְּמָ’ שֶׁרוּחַ צְפוֹנִית הִיא הָרוּחַ הַנְּעִימָה בְּיוֹתֵר, וְלִכְאוֹרָה אִם הָרָעוֹת בָּאוֹת מִצָּפוֹן, מַדּוּעַ רוּחַ צְפוֹנִית הִיא הַנְּעִימָה בְּיוֹתֵר. וּבֵאַרְנוּ בְּמַאַמְרֵי ‘מַעֲלַת הַגְּבוּרוֹת’ שֶׁבַּצָּפוֹן וּבַגְּבוּרוֹת, טְמוּנִים חֲסָדִים יוֹתֵר נַעֲלִים מֵאֲשֶׁר בַּחֲסָדִים שֶׁל הַיָּמִין, וְלָכֵן הָרוּחַ צְפוֹנִית הִיא הַנְּעִימָה בְּיוֹתֵר, דְּהִיא בְּחִינַת הַטּוֹב הַטָּמוּן בַּגְּבוּרָה. נִרְאֶה דְּכֵיוָן שֶׁדָּוִד הַמֶּלֶךְ הָפַךְ אֶת הָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ לְטוֹב, זָכָה לַטּוֹב הַטָּמוּן בָּרָע וּבַצָּפוֹן, וְזָכָה לְרוּחַ צְפוֹנִית שֶׁתָּעִיר אוֹתוֹ לַעֲבוֹדַת ה’, דְּהַצָּפוֹן מֵבִיא רָעוֹת וּגְבוּרוֹת קָשׁוֹת לָרְשָׁעִים, וּמִי שֶׁזּוֹכֶה לַהֲפֹךְ אֶת הָרָע שֶׁבְּלִבּוֹ לְטוֹב, וְלַהֲבִיאוֹ לְתַכְלִיתוֹ שֶׁיִּתֵּן תַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדַת ה’, גַּם הַצָּפוֹן נֶהְפָּךְ עֲבוּרוֹ לְטוֹב, וְנוֹתֵן לוֹ תַּעֲנוּגִים שֶׁעוֹזְרִים לוֹ לַעֲבוֹדַת ה’. וְכֵן מָצִינוּ בַּזֹּהַר (תולדות קלו:) שֶׁהַתַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדַת ה’ בָּא מֵהַיֵּצֶר הָרָע שֶׁשַּׁיָּךְ לַשְּׂמֹאל וְלַגְּבוּרָה, כְּשֶׁנֶּהְפָּךְ לְטוֹב. וְכֵן מָצִינוּ בַּגְּמָ’ (שבת קנב:) ר’ אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר נִשְׁמָתָן שֶׁל צַדִּיקִים גְּנוּזוֹת תַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד. רוֹאִים שֶׁשָּׁם יֵשׁ אֶת הַתַּעֲנוּג מִזִּיו הַשְּׁכִינָה הַגָּדוֹל, שֶׁבָּא מִמִּדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁהִיא לְמַעְלָה מִן הַחֶסֶד.

וְכֵן מוּבָא בְּלק”ת (נשא כ:) מַדְרֵגַת הָאַהֲבָה וְהָרָצוֹן לַה’, בִּבְחִינַת כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, זֶהוּ עִנְיַן הַיְרִיעוֹת תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן, כִּי תְּכֵלֶת הוּא לְשׁוֹן כִּלָּיוֹן, “כָּלָה שְׁאֵרִי וּלְבָבִי”. רוֹאִים שֶׁהַתְּכֵלֶת מְסַמֶּלֶת אֶת מַדְרֵגַת אַהֲבָה וְרָצוֹן שֶׁל כְּלוֹת הַנֶּפֶשׁ, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ, דִּכְשֶׁהָרָע נֶהְפָּךְ לְטוֹב, הוּא נוֹתֵן תַּעֲנוּג שֶׁל אַהֲבָה וְרָצוֹן לְאֵלּוּ שֶׁמִּתְקָרְבִים לַה’.

וּמָצִינוּ עוֹד קֶשֶׁר בֵּין כִּנּוֹר דָּוִד לְמִדַּת הַגְּבוּרָה, דְּמוּבָא בְּ’פִרְקֵי דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר’ (לא) רַבִּי בֶּרֶכְיָה אוֹמֵר, עָלָה רֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁל אַיִל לִפְנֵי כִּסֵּא הַכָּבוֹד, וְעָרַב לוֹ כְּרֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁל יִצְחָק, דְּיִצְחָק וְהָאַיִל שָׁרְשָׁם מֵהַגְּבוּרָה, מִמֵּילָא הָרֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁלָּהֶם עוֹלֶה לְצַד הַגְּבוּרָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, וּמַמְשִׁיךְ שָׁם ר’ חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא אוֹמֵר אוֹתוֹ הָאַיִל לֹא יָצָא מִמֶּנּוּ דָּבָר לְבַטָּלָה, גִּידָיו שֶׁל אַיִל הֵם עֲשָׂרָה, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה נְבָלִים שֶׁל כִּנּוֹר שֶׁהָיָה דָּוִד מְנַגֵּן בָּהֶם, רוֹאִים שֶׁכִּנּוֹר דָּוִד נַעֲשֶׂה מִגִּידֵי הָאַיִל שֶׁל יִצְחָק, וְכִדְבֵאַרְנוּ שֶׁשְּׁנֵיהֶם שַׁיָּכִים לְמִדַּת הַגְּבוּרָה שֶׁנֶּהְפְּכָה לְטוֹב. וְעוֹד מָצִינוּ (שם) שֶׁבַּשּׁוֹפָר שֶׁל הָאַיִל תָּקַע הַקָּבָּ”ה בְּהַר סִינַי, וּמְבֹאָר עַל פִּי הָרַמְבַּ”ן שֶׁהֵבֵאנוּ לְעֵיל, שֶׁתְּקִיעָה זוֹ הָיְתָה שֶׁל מִדַּת הַגְּבוּרָה.

וְעוֹד מָצִינוּ שָׁם אֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל הוּא יְסוֹד שֶׁעַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. בֵּאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘מַעֲלַת הַגְּבוּרוֹת’ שֶׁזָּהָב שַׁיָּךְ לְצַד הַגְּבוּרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (איוב לז, כב) “מִצָּפוֹן זָהָב יֶאֱתֶה”, וְזֹאת בְּחִינַת הַטּוֹב הַטָּמוּן בַּגְּבוּרוֹת, וּבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘מִזְבַּח הַזָּהָב’ שֶׁמִּזְבַּח הַזָּהָב וְהַקְּטֹרֶת שֶׁמַּקְטִירִים עָלָיו מְסַמְּלִים אָדָם שֶׁהָרַע שֶׁבְּלִבּוֹ נֶהְפָּךְ לְטוֹב, וְיֵשׁ לוֹ תַּעֲנוּג עַל ה’, בִּבְחִינַת הַזָּהָב, הַיְנוּ תַּעֲנוּג שֶׁבָּא מִצַּד הַגְּבוּרוֹת וּכְדִלְעֵיל, וְגַם כָּאן רוֹאִים שֶׁאֶפְרוֹ שֶׁל אַיִל קָשׁוּר לְמִזְבַּח הַזָּהָב, דִּשְׁנֵיהֶם שַׁיָּכִים לַגְּבוּרָה שֶׁנֶּהְפְּכָה לְטוֹב.

כָּתוּב (אסתר ח, טו) “וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר”, רוֹאִים שֶׁהַמַּלְכוּת וְהַתְּכֵלֶת הוֹלְכִים בְּיַחַד “מַלְכוּת תְּכֵלֶת”, דְּנֵס פּוּרִים הָיָה הִתְגַּלּוּת שֶׁל בְּחִינַת הַתְּכֵלֶת, שֶׁעָשְׂתָה דִּין בְּהָמָן וּבָנָיו, וְנָתְנָה שָׂכָר לַצַּדִּיקִים. וְהַשָּׂכָר שֶׁזָּכוּ הָיָה הַטּוֹב הַטָּמוּן בַּגְּבוּרָה וּבַתְּכֵלֶת, שֶׁזֶּה עִנְיַן הַתַּעֲנוּג בַּעֲבוֹדַת ה’ שֶׁקִּבְּלוּ הַתּוֹרָה מֵאַהֲבָה, וְהִרְגִּישׁוּ בְּחוּשׁ שֶׁאוֹרָה זוּ תּוֹרָה, וְשִׂמְחָה זֶה יוֹם טוֹב, וְשָׂשׂוֹן זוֹ מִילָה, וִיקָר זֶה תְּפִלִּין, כִּדְבֵאַרְנוּ בְּמַאֲמַר ‘שַׁרְבִיט הַזָּהָב’.

נִרְאֶה דְּהַכִּנּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ הַלְוִיִּם מְנַגְּנִים בָּהֶם בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, כַּמּוּבָא בַּמִּשְׁנָה (סוכה נא.) וְהַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וְכוּ’, גַּם כֵּן קְשׁוּרִים לְצַד הַגְּבוּרָה, דְּמוּבָא בַּזֹּהַר (בהעלותך קנא:) שֶׁכֹּהֲנִים הֵם יָמִין, וּלְוִיִּם שְׂמֹאל. לָכֵן הָיוּ הַלְוִיִּם מְנַגְּנִים בְּכִנּוֹרוֹת, הֱיוֹת שֶׁכִּנּוֹרוֹת שַׁיָּכִים לְצַד הַשְּׂמֹאל.

מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ (במדב”ר ד, יג) מַעֲשֵׂה הַשֻּׁלְחָן כְּנֶגֶד מַלְכוּת בֵּית דָּוִד שֶׁהַשֻּׁלְחָן מְכַסִּין בִּתְכֵלֶת כְּנֶגֶד דָּוִד שֶׁהָיָה צַדִּיק וְכוּ’. רוֹאִים שֶׁמְּכַסִּין אֶת הַשֻּׁלְחָן בְּבֶגֶד תְּכֵלֶת, מִשּׁוּם שֶׁהוּא כְּנֶגֶד דָּוִד, וּמְבֹאָר לִדְבָרֵינוּ, דְּדָוִד שַׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ הַתְּכֵלֶת וְכִסֵּא הַכָּבוֹד.


אודה מאד לכל מי שישלח לי הוספות על מאמר זה לזיכוי הרבים

בכדי להוציא לאור את המהדורה החדשה של ספר ‘סוד החשמל’ אנו זקוקים לעוד נרשמים. הנרשמים מראש יקבלו את הסט [4 כרכים] במחיר 80 ₪ בלבד. אין צורך לשלם מראש. נא להשאיר הודעה בתא קולי 0573109982. או בפקס 0737254480. או במייל fish@neto.net.il המעונינים לקבל בדואר אלקטרוני את מאמר צניעות האישה עם הוספות חדשות [סוד חיי האישות לאור הקבלה לנשואים בלבד], או את הגליון החודשי, ישלחו בקשה למייל.